סגן דוד גרנית ז"ל

צל"ש האלוף
דוד גרנית

דוד גרנית


תיאור המעשה: באירוע התקלות כח מפלס"ר הצנחנים בלילה ה-23 בפברואר 1999, ז' באדר תשנ"ט, נקלע הכח לאירוע קשה ומסובך ביותר, בשטח סבוך רווי סלעים, כאשר המחבלים מפתיעים את הכח במכת האש הראשונה וכתוצאה מכך נהרגים שני קצינים מהכח: רס"ן איתן בלחסן ז"ל, מפקד היחידה וסגן לירז טיטו ז"ל, קצין הנדסה. דוד ז"ל, שהיה מעט מאחור בזמן הפתיחה באש, התעשת ראשון ומיד רץ לעבר איתן ולירז ז"ל, תוך שהוא קורא בשמו של איתן ומכניס עצמו לתוך מוקד האש בטווחים של 2-3 מטרים מהמחבלים. דוד ז"ל החל להלחם לבדו וקרא לחיילים נוספים אליו תוך שהוא משיב אש וזורק רימונים לעבר המחבלים. משלב זה, פיקד דוד ז"ל על הלחימה בנקיק ואף הספיק לעלות למעלה ולשוב לנקיק תוך כדי לחימה. בשלבים האחרונים ללחימה, דוד נפגע מצרור מחבלים בזמן שניסה לחלץ את מפקדו איתן. הוא נפגע באורח אנוש ונפטר זמן קצר לאחר מכן, אך עוד הספיק להורות ללוחמים שנגשו אליו שיטפלו קודם בפצועים האחרים. בכך, הפגין אומץ לב נדיר בהתנהגותו, חתירה למגע עם האויב בצורה הנחושה ביותר, מנהיגות, דוגמה אישית, וקור רוח הראויים לציון. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל אלוף גבי אשכנזי אלוף פיקוד הצפון אייר תשנ"ט אפריל 1999



בחודש יולי 1995 התגייס דוד לצה"ל. הוא החל את שירותו כפרח-טיס בחיל-האוויר, אך לאחר כשנה הודח מן הקורס והתקבל לסיירת הצנחנים, תחת פיקודו של ערן שמיר. ערן חשב כי על דוד לצאת לקורס קצינים, אך דוד לא היה מעוניין בכך והתלבט. במאי 1997 נפל ערן בלבנון. הדבר השפיע מאוד על דוד, שראה בערן אדם ומפקד לדוגמה. לאחר מותו החליט דוד לצאת לקורס קצינים וראה בכך משום קיום צוואתו של ערן והמשך דרכו, וכך כתב: "ביום ראשון אני יוצא לקורס קצינים. משום מה אני יוצא עם הרגשה לא טובה. רק לפני שבוע וחצי ערן נהרג, מאז הוא לא יצא לי מהראש לשנייה. הוא כל כך רצה שאני אצא לקורס, אם הוא היה חי עכשיו, בטח הוא היה כל כך שמח. נחזור להרגשה, כל הזמן אני מדמיין שהמסלול שלי יהיה כמו של ערן - קורס קצינים < מפק"צ < תפקיד ביחידה < סמ"פ. לא יודע למה בכלל לא אכפת לי, אני לא מפחד לגמור כמוהו, כאילו שאם היו אומרים לי שזה יקרה גם לי, לא הייתי משנה את דרכי במילימטר. הייתי ממשיך בדרך הזאת כי אני יודע שזו הדרך הנכונה וכך צריך לעשות, ואין שום דרך אחרת."
בנובמבר 1998 סיים דוד קורס קצינים והשלמה חילית. הוא חזר ליחידה, פיקד על צוות במסלול ולאחר כשנה קיבל פיקוד על צוות לוחמים ביחידה. מתוך דברי הפרידה של דוד מצוות "דוד" בטקס סיום המסלול: "...לפי ההגדרה, להיות מפק"צ, זה אומר לתת לחיילים את הכלים והידע להיות לוחמים טובים וצוות מוצלח, אבל עכשיו אני יכול להגיד בבירור, שלהיות מפק"צ זה אומר לקבל לא פחות מלתת. למדתי מכם מה זו מסירות, השקעה, חברות אמיתית ועבודה רצינית. אחד היעדים שהגדרתי וניסיתי להעביר לכם במשך השנה, שקודם להיותנו לוחמים עלינו להיות בני- אדם..."
ביום ז' באדר תשנ"ט (23.2.1999) נפל סגן דוד גרנית בקרב בלבנון, עת עלה כוח של הסיירת על מארב של החיזבאללה. במכת האש הראשונה נהרגו מפקד היחידה רס"ן איתן בלחסן וקצין ההנדסה סגן לירז טיטו שהלכו בראש הכוח. דוד נטל את הפיקוד על הכוח, תוך ניסיון לחלץ את הנפגעים. במכת האש האחרונה נהרג דוד. על לחימתו בקרב הזה קיבלה משפחתו של דוד צל"ש מאלוף פיקוד הצפון, גבי אשכנזי, וכך נכתב בתעודה: "הנני לציין לשבח את סגן דוד גרנית ז"ל, על גילוי אומץ לב נדיר, חתירה למגע עם האויב בצורה הנחושה ביותר, מנהיגות ודוגמה אישית, רעות וקור רוח."
 


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה