האש והפלאש

דרכו של רס"ר אברהם ורד למערכת עיתון "במחנה" הייתה מקרית. "שירתתי בקבע במשטרה הצבאית בתור חוקר תאונות דרכים, ובמסגרת תפקידי הסברתי לשוטרים איך צריך לצלם תעודות", סיפר בעבר. "באחת הפעמים ראה אותי צלם של העיתון ואמר לי: 'יש לי הרושם שאתה חתיכת צלם. אולי תבוא אלינו למערכת?' כשהגעתי, הצדעתי לעורך הראשי וכולם צחקו".

מתברר שלמגלה הכישרונות הייתה עין חדה:  בשנות ה–50 תיעד הצלם הנועז כמעט את כל פעולות התגמול נגד כוחות הפדאיון והספיק להשתתף ביותר מ–200 צניחות. "ראיתי בצילום תיעוד, ורציתי לצלם את מה שהכתב אורי דן הגדיר 'החיות המופלאות האלה' של 101. הם החזיקו את כבוד המדינה בשנות ה–50. היינו ממש צריכים לרחרח אם יש להם פעילות, כי הם, ואריק שרון במיוחד, לא אהבו לצרף אותנו לפעילויות שלהם".

הצלם חובב ההרפתקאות, זכה להיות הצלם היחיד בישראל שקיבל עיטור צבאי על עבודתו התיעודית. זה קרה בעקבות הצטרפותו אל כוח הפשיטה על מוצב נוקייב, בגדה המזרחית של הכנרת, בליל 16 במארס 1962. בעת התנועה אל היעד, תחת אש ארטילרית רצופה, שריקות הרימונים ומטחי הכדורים, ורד לא שם את עבודתו העיתונאית בצד - וצילם את כל מהלך הקרב. הוא אף היה בין הראשונים שהגיעו למוצב וסייע בפינוי הנפגעים. בעקבות כך, קיבל כעבור שנים אחדות את עיטור המופת.