סמ"ר דמיאן (דוד) רוסובסקי ז"ל
|
דמיאן (דוד) רוסובסקי
סיפור המעשה: תיאור המעשה: ביום א' ה- 22 בינואר 1995, כא' בשבט תשנ"ה, אירע פיגוע תופת רצחני בבית ליד. בפיצוץ הראשון נהרגו שמונה מחיילי צה"ל. החייל דוד רוסובסקי ז"ל אשר שהה במתחם הצומת, חש עם שוך הפיצוץ הראשון למקום האירוע במטרה לסייע בחילוץ הפצועים הרבים שהיו מוטלים בזירת הפיגוע. בדרך פעולה זו נקט דוד רוסובסקי ז"ל למרות ידיעות קודמות אשר הזהירו מפני פיצוץ נוסף. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף לפי חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל תש"ל 1970. אלוף משה קפלינסקי, אלוף פיקוד המרכז, ינואר 2003.
בשלהי חודש מרץ 1993, גויס דמיאן לשירות חובה בצה"ל והוצב לחיל הרגלים לחטיבת גולני. הוא סיים את מסלול הטירונות הארוך והמפרך, ונבחר לצאת לקורס חובשים, אותו סיים בציון גבוה במיוחד. לאחר מכן יצא עם יחידתו למסלול קו בלבנון ונשלח להרחבת הכשרתו הקרבית בקורס מ"כים חי"ר. בתום הקורס קיבל דרגת סמל ושוב עלה ללבנון, הפעם השתלב בסגל הפיקודי של הגדוד. לדברי מפקדיו, היה דמיאן מפקד מעולה, נחוש ומסור, תמיד אופטימי וחייכן, חדור במוטיבציה ובשאיפה להצליח בכל שעשה. בהמשך נשלח להכנה לקורס קצינים.
ביום כ"א בשבט תשנ"ה (22.1.1995) נפל דמיאן בעת מילוי תפקידו, בפיגוע החבלני בצומת השרון-בית ליד. עדי ראייה סיפרו כי דמיאן הגיע לצומת, שמע את הפיצוץ הראשון ונחפז להגיש עזרה לפצועים. הוא הספיק להציל את חייו של אחד החיילים ואז מצא את מותו בפיצוץ השני. עמו נפלו עשרים חיילים ואזרח אחד.
דמיאן סבר כי אדם בחייו צריך להיות מוכן לתת הכל למען המדינה. רצה הגורל והוא מימש זאת בגופו ובדמו. בן עשרים וחצי היה בנופלו. דמיאן הובא למנוחת עולמים בחלקה הצבאית בבית העלמין בקדימה. הותיר אחריו הורים ואח - דיאגו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר.
במכתב ניחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "דמיאן נהרג עת נזעק לטפל בפצועים בפיצוץ הראשון. פעולתו זו מהווה המשך ישיר לדרכו הצבאית, שהתאפיינה במסירות ובנחישות יוצאות דופן. דמיאן שימש כמ"כ והצטיין בתפקיד זה... הוביל את חייליו באימונים ובפעילות מבצעית בלבנון בדרכו המיוחדת ותמיד תוך שמירה על הערכים, עליהם חונך... דמיאן נפרד מפקודיו רק כאשר נשלח לקורס קצינים, פרידה שהיתה במטרה לחזור כמפקד מחלקה... דמותו האופטימית והחייכנית לצד הנחישות, יהוו דוגמה לכולנו...".