אחי גיבור התהילה

לילך שובל אתר הגבורה, ישראל היום 18.12.09
אפרים תהילה

אפרים תהילה


סגן אפרים תהילה לא ציפה לקבל צל“ש אחרי "עופרת יצוקה“ מבחינתו, הוא עשה את המוטל עליו כשפרץ לחדר שבו היה מחבל, שהרג קודם לכן את חברו, סגן עומר רבינוביץ‘ סיפורו של גיבור בעל כורחו



"יצאתי למרפסת וטיפסתי על מרזבים כדי להגיע לחדר שבו היה המחבל. זרקתי לעברו רימון וניטרלתי אותו" - כך בצניעות מתאר סגן אפרים תהילה את הריגת המחבל שדקות קודם לכן פגע פגיעה קטלנית בחברו סגן עומר רבינוביץ' ז"ל במהלך מבצע "עופרת יצוקה."בראיון מיוחד ל"ישראל היום" הוא גולל את הרגעים שבהם נטל אחריות ויוזמה שבעטיין קיבל השבוע צל"ש.

   סגן תהילה בן 25 ממושב צפריה נשוי ואב לילדה בת שבעה חודשים שירת במבצע כסגן מפקד פלוגה ביחידת אגוז. "לאחר המתנה ארוכה נכנסנו לאזור עזבת עבד רבו ברצועה" משחזר תהילה. "שמענו מסביב הרבה חילופי אש אבל בהתחלה לא ירינו אפילו כדור אחד. רק עברנו מבית לבית במטרה לחסל כל איום. מצאנו הרבה מאוד אמצעי לחימה ואפילו מכשיר שהאזין לתדר של מפקד היחידה."

   לאחר כמה ימי לחימה הגיע הצוות של רבינוביץ' ותהילה לסרוק את אחד הבתים. "חשבתי שאנחנו בסך הכל צריכים לסמן וי - לסרוק ולחפש אמצעי לחימה. בניגוד אלי עומר לא היה שאנן" מספר תהילה. הכוח בהובלת רבינוביץ' התקדם למבנה. "אני נשארתי בקומה הראשונה ועומר והחיילים התקדמו לקומה שמעליה. הם לא מצאו כלום אבל בדיעבד התברר שכל הזמן הזה ישב המחבל בחדר" ממשיך תהילה. "במהלך הסריקה עומר נכנס לאחד החדרים עם קשר ומ"כ. ברגע שעומר נכנס המחבל ירה בו מטווח אפס."

   כתוצאה מהירי נהרג סגן רבינוביץ' במקום. השניים שהיו איתו נפצעו ויצאו מהחדר מבלי שהגיבו באש. "ברגע ששמעתי את הירי רצתי למעלה.   זה היה אינסטינקטיבי. נפגשתי עם המחבל במרחק של מטר וחצי אבל לא פגענו אחד בשני" נזכר. גופתו של רבינוביץ' נותרה במסדרון לא הרחק מהמחבל ולא ניתן היה להגיע אליה. "הבנתי שעומר בפנים. בהתאם לפקודות הודעתי לכולם שאני לוקח פיקוד ונתתי להם תמונת מצב. הבנתי שעומר כנראה מת. החלטתי שאני נכנס להביא אותו.

   "ברגע הראשון חשבתי על אשתי שהיתה אז בהריון. אז הבנתי למה הרמב"ם אמר שאדם שיוצא לקרב לא צריך לחשוב על אשתו וביתו. הבנתי שהמשימה הגדולה יותר היא להגן על העם ולכן אני צריך להיכנס לשם.

   "ניסיתי לתחבל את המחבל. ראיתי שמחדר סמוך יוצאת מרפסת שיכולה להוביל אותי למחבל מאחור. בינתיים החיילים העסיקו אותו מהצד השני ואני זרקתי לעברו שני רימונים שניטרלו אותו."לאחר מכן פינו החיילים את גופת מפקדם הנערץ רבינוביץ' ויצאו מהבית.

   "לא הרגשתי שעשיתי משהו שמגיע עבורו צל"ש" מצטנע תהילה "אבל הרגשתי שמבחינתי זה אירוע שבנה אותי פיקודית ערכית ומקצועית."תהילה התקשה להשלים עם הכבוד שנפל בחלקו. "לא רציתי את זה כי זה קשור לעומר וקשה לי לקבל צל"ש בגלל אירוע שעומר נהרג בו. גם לא רציתי להתראיין אבל חשוב לי שכולם יידעו שלמרות כל מה שכתוב בעיתונים יש חיילים מדהימים בשטח. היום לא מקובל כבר לומר שאני נלחם בשביל העם שלי אבל זה מה שאני מרגיש שאנחנו עושים." 
 

מקור הכתבה


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה