צל"ש על חילוץ תחת אש: "הזמן נראה כנצח"

חנן גרינברג YNET - 7.12.2004
צל"ש על חילוץ תחת אש: "הזמן נראה כנצח"


סמ"ר מיכאל מריץ, לוחם בחטיבת גבעתי, מתאר את הרגעים הקשים בחילוץ חבריו הפצועים תחת אש בציר פילדלפי. מריץ היה חלק מהכוח שאיבטח את החיילים שחיפשו אחר חלקי גופות ההרוגים בפיצוץ הנגמ"ש בחודש מאי. "כמה שעות לפני התקרית ישבנו יחד, אכלנו, צחקנו", הוא מספר על שני חבריו שנהרגו במהלך החיפושים. ביום ראשון הוא יקבל צל"ש מאלוף פיקוד דרום



"יצאתי מתא הנהג של הנגמחון, ראיתי את אלכסיי שוכב שם פצוע, לקחתי את הנשק שלו שהיה ספוג בדם ויריתי לעבר נקודות חשודות. אחר כך הרמתי אותו והכנסתי אותו פנימה, אבל הירי לא נפסק", כך סיפר ל-ynet סמ"ר מיכאל מריץ (21) מרמת ישי, לוחם בפלוגה המבצעית של גדוד צבר בחטיבת גבעתי, שיקבל ביום ראשון הקרוב צל"ש מאלוף פיקוד הדרום, על כך שחילץ תחת אש את חבריו הפצועים שנורו מאש צלפים ברפיח. באירוע נהרגו שני לוחמים, שלקחו חלק באבטחת חבריהם שתרו אחר חלקי גופות חללי הנגמ"ש שהתפוצץ בציר פילדלפי בחודש מאי השנה.

 התמונה בה חיילי צה"ל סורקים את החולות, סמוך לציר פילדפי בגבול ישראל-מצרים, אחר חלקי גופותיהם של קצין צה"ל וארבעה חיילים שנהרגו מפיצוץ הנגמ"ש שהו, לא תשכח שנים רבות. היה זה אחד השיאים בפעילות צה"ל, רגעים שנמהלו בדמעות התרגשות ועצב.

פיצוץ הנגמ"ש ברפיח
קצין וארבעה חיילים נהרגו  / חנן גרינברג
יממה וחצי לאחר שנהרגו שישה חיילים בזייתון, נהרגו חמישה חיילים, בהם קצין, בפיצוץ נגמ"ש בציר פילדלפי סמוך לרפיח. בצה"ל מתחקרים את האירוע הקשה. הנגמ"ש נפגע ככל הנראה מטיל נגד טנקים שנורה מאחת הסמטאות הסמוכות. בבוקר תימשך מלאכת איסוף חלקי הנגמ"ש ההרוס
לכתבה המלאה

במהלך החיפושים אחר חלקי הגופות פרס צה"ל כוחות נוספים שאיבטחו את אלה שעוברים על כל גרגר בחול. במהלך האירוע נהרגו שני חיילי גבעתי שהיו במשימת האבטחה, סמר ראשון אלכסיי חייט ז"ל וסמ"ר רותם אדם ז"ל. אבל, לצד הסיפור הקשה, היה גם סיפור של גבורה, תעוזה וחברות. סמ"ר מריץ, שיקבל מידי אלוף פיקד הדרום, דן הראל, צל"ש על חלקו באירוע, מתאר לראשונה את מה שאירע ביום שישי, 14 במאי 2004:

"הייתי בתוך הנגמחון, כחלק מהכוח שנמצא עם מפקד הפלוגה ועוסק באבטחת החיילים שמחפשים את חלקי הגופות. הייתה אש בלתי פוסקת, כל הזמן ירו. קיבלנו הודעה בקשר שחייל שנמצא בעמדה חטף כדור ונפצע, התקרבנו לעבר המבנה שבו שהו החיילים יחד עם החייל שנפצע, רותם אדם. המטרה הייתה להכניס אותו לתוך הנגמחון ולהביא אותו כמה שיותר מהר לטיפול רפואי.

 "בהתחלה הכל היה בסדר, לפי הספר, אבל פתאום נפתחה לעברנו אש צלפים. אני הייתי בתוך תא הנהג, בחוץ היו שלושה חיילים שהיו צריכים לתת לרותם טיפול ראשוני ולהכניס אותו לנגמחון, בין החיילים היה גם אלכסיי שרק.

 "כמה שעות לפני זה ישבנו יחד, אכלנו, צחקנו. האש לעבר הנגמחון נמשכה, ירו גם טילי אר.פי ג'י. משכו את רותם פנימה, אלכסיי נפגע ונשאר על הסיפון. שני חיילים נוספים מצוות הנגמחון חטפו קליעים. הזמן פתאום נראה כמו נצח, למרות שאני יודע שזה היה כמה שעות. יצאתי מתא הנהג, ראיתי נשק של אחד החיילים שהיה מלא בדם, אלכסיי שכב שם עם הנשק עליו, לקחתי את הנשק שלו שהיה ספוג בדם ויריתי לעבר נקודות חשודות, זה נתן לי כמה שניות של זמן, הרמתי את אלכסיי והכנסתי אותו פנימה, ואז מיד התחלתי לנסוע לכיוון העמדה בה נמצאים הרופאים.

 "הירי התחדש בתוך שניות, בזמן הנסיעה התקשרתי לאמא שלי אמרתי לה 'אני בסדר, אני חי' וניתקתי. רותם נפטר כבר בתחילת האירוע, גם אלכסיי. בזכות ההגעה המהירה, עמנואל החובש שהיה בנגמחון ובצלאל, החייל שנפגע, פונו במהירות לסורוקה. האמת, שבאירוע כזה אתה לא מזהה מי הפצוע, כמה אתה מכיר אותו, הכל נהיה מהיר, צבע הגוף משתנה, ירי באוויר, הרבה דם, הפרשות, ריח חזק שאני זוכר שלא ירד ממני. אמיץ? ידעתי שברגע שאני עושה את הצעד הראשון, יוצא מתא הנהג, הכל כבר ימשיך הלאה, יתגלגל, כל מה שלמדתי ותירגלתי יתקיים, וזה מה שהיה".

 צל"ש גם לקצין המנהרות שנהרג

 בטקס שיתקיים ביום ראשון יעניק אלוף הפיקוד, דן הראל, ציון לשבח גם להוריו של סרן אביב חקאני ז"ל, קצין המנהרות של אוגדת עזה, שנהרג במאי השנה בפיצוץ נגמ"ש בציר פילדלפי. כמו כן, יעניק האלוף צל"ש לסמ"ר עמנואל גלעדי מחטיבת גבעתי, שלקח חלק בחילוץ הפצועים באירוע בו השתתף סמ"ר מריץ.

 צל"ש יוענק גם לסגן יונתן גלמן, אף הוא מחטיבת גבעתי. גלמן נפצע כאשר מנע מג'יפ תופת לבצע פיגוע סמוך לכפר דרום בחודש אפריל השנה. במהלך הטקס יעניק האלוף גם תעודת ההערכה לקב"ט מועצת חוף עזה, עמי שקד, על פועלו בתחום הביטחון.

מקור הכתבה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה