"רק בדיעבד הבנתי מה עשיתי"

רועי מנדל אתר הגבורה, YNET 30.8.2007
רותם דוד

רותם דוד


סמ"ר (מיל') רותם דוד, בן 22, שירת ככלבן ביחידת "עוקץ" ובילה את כל השירות בצמוד לחברו הטוב רוני, רועה גרמני המומחה באיתור חומרי נפץ. בעת שפרצה המלחמה שירת סמ"ר דוד בעזה, ובסוף חודש יולי נקרא לעלות צפונה, לקראת פעילות בתוך לבנון. יחד עם כלבו רוני הצטרף דוד לגדוד הצנחנים, בדרך לעיתא א-שעב.



סמ"ר (מיל') רותם דוד, בן 22, שירת ככלבן ביחידת "עוקץ" ובילה את כל השירות בצמוד לחברו הטוב רוני, רועה גרמני המומחה באיתור חומרי נפץ. בעת שפרצה המלחמה שירת סמ"ר דוד בעזה, ובסוף חודש יולי נקרא לעלות צפונה, לקראת פעילות בתוך לבנון. יחד עם כלבו רוני הצטרף דוד לגדוד הצנחנים, בדרך לעיתא א-שעב.

"אמנם הגעתי מעזה, אבל לבנון זה לבנון ומלחמה זה מלחמה. האדרנלין היה אחר לגמרי", מספר דוד. "עברנו דרך האזור שבו נחטפו שני החיילים וכולם התלחששו - 'פה זה קרה'. המשכנו רגלית עד הכפר והתחלתי לסרוק ביחד עם הכלב את הבית הראשון. למטה, המפקדים סרקו את החצר, ופתאום נשמע צרור יריות. אחר כך גילינו שהמ"פ והסגן שלו נפצעו, ובחוץ נמשך ירי בלתי פוסק".  


כשהוא צמוד לכלבו רוני, תפס דוד מחסה ביחד עם שאר הלוחמים. החיילים הסתתרו באחד הבתים, ומשם ניהלו חילופי יריות עם אנשי חיזבאללה. בלילה יצאו שוב לסריקת בית נוסף, אולם צרור יריות שהגיע מגרם המדרגות פגע בכוחות, ואחד החיילים נפגע. דוד חבש את ידו של הפצוע ועם חבריו חילץ אותו לתוך מבנה אחר, שם התמקמו החיילים והסתתרו מהירי.

 כעבור חצי שעה, פגע כדור בצווארו של חייל ששמר בחלון. "יחד עם החובש, טיפלנו בפצוע וחבשנו את פצע היציאה. מצבו הידרדר בהמשך, ורופא ייצב את מצבו. בשל חומרת הפציעה של חלק מהלוחמים, התבקשנו לחלץ את הפצועים לרכב הממוגן". דוד התנדב להיות בצוות החילוץ, קשר את כלבו בתוך המבנה ויצא, תחת אש כבדה של האויב, לפנות את הפצועים.

 בצה"ל הוחלט להעניק צל"ש לסמ"ר דוד בשל חלקו במבצע החילוץ המסוכן, תוך סיכון חיים ממשי. "בדיעבד אני מבין שבכל רגע יכולתי להיפגע מכדור. היו לנו הרבה נפגעים והיה הרבה בלאגן, אבל במצב כזה אין יותר מדי זמן לחשוב", אמר. 

 הכוחות פונו מהכפר במהלך הלילה, ודוד שב לארץ ביחד עם כלבו. בעקבות פציעתו של הכלב בהמשך המלחמה, לא חזר דוד לשדה הקרב. על הצל"ש שיקבל ביום ראשון אומר דוד כי "אין ספק שזו המלחמה שלנו, החיילים הפשוטים. ביום שהמליצו עלי התרגשתי מאד. כשאני חושב על זה היום, היינו חבורה של 'מטומטמים' שיצאו תחת אש וסיכנו את חייהם. אבל אני גאה במה שעשינו".

מקור הכתבה
 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה