הגשש הבדואי

אביתר אורן אתר הגבורה, במחנה 18 בנובמבר 2011
הגשש הבדואי


עמוס ירקוני, הגשש הראשון בצה"ל, ממשיך להנחיל את מורשתו גם עשרים שנה אחרי מותו # סרט חדש של עמותת סיירת שקד נותן כבוד אחרון למפקד המוערך



ביום שישי האחרון התקבצו אלופים, ראשי מוסד לשעבר וחברי כנסת, לא לדיון ביטחוני, אלא כדי לצפות בסרט. ותיקי סיירת שקד התכנסו בתאטרון צוותא בתל אביב, העלו זיכרונות וצפו בהקרנת הבכורה של הסרט הקצר "מורשתו של הגשש הבדואי", על אודות עמוס ירקוני, מפקדה האגדי של סיירת שקד, ומנחיל תורת הגישוש בצה"ל.

"הגישוש הוא יכולת הישרדות בשטח שאין לאף אוכלוסייה בעולם", מסביר נור מזאריב, אחיינו של ירקוני. "הבדואים מכירים את השטח, את המדבר, יודעים איך להסתוות ולומדים מבעלי החיים. עד היום מלמדים את תורת הגישוש בקורס הקצינים, ולא יכול להיות סיור על הגבול בלי גשש. אלה דברים שעמוס עשה - אין שום ספק".הוא נולד בכפר נאעורה שבגליל בשם עבד אל–מג'יד ח'אדר אל–מזאריב, וכבר בנעוריו גילה הזדהות עמוקה עם שכניו היהודים. את שמו העברי קיבל לפי האות הראשונה בשמו הפרטי. את שם משפחתו, ח'אדר, שמשמעותו "ירוק" עיברת.

בשנת 1948 ירקוני קשר את נפשו בגורלה של המדינה, והצטרף לצה"ל. "הכפר שלי היה ליד המושבים נהלל ובית שערים, והקיבוצים רמת דוד וגבת", מספר ירקוני בסרט. "היהודים שהכרתי אז היו כולם יפים, והגעתי להחלטה שזה עם שצריך לעזור לו". אף על פי שהתגייס לצבא הקבע על תקן עובד מטבח, הוא לא עבד בו אפילו יום אחד. הוא היה לחלוץ של מלאכת הגישוש, ובכך השפיע על צה"ל כולו. את הפיקוד על סיירת שקד קיבל ירקוני בשנת 1961. במהלך שירותו קיבל את עיטור המופת ושלושה צל"שים, ואף איבד את ידו השמאלית במהלך מבצע.

כמות האורחים שהגיעה להקרנת הסרט על מפעל חייו מעידה יותר מכול עד כמה השפיע ירקוני על חבריו. "גדולתו של עמוס הייתה ההשראה על היחידה - כולם ניסו לחקות אותו", אומר האלוף (מיל') צבי זמיר, שהיה מפקד פיקוד הדרום בתחילת שנות ה–60 ולימים ראש המוסד. "זו הייתה יחידה מאוד מיוחדת, מקצועית, אחריה קמו יחידות סיור כאלה בפיקודים אחרים, שקד הייתה בבירור היחידה לחיקוי", הוא נזכר. "עד היום, מדי שנה, אנחנו פוקדים את קברו של עמוס, לכל אחד מאיתנו בצה"ל יש זיכרון אישי ממנו".

תא"ל (מיל') בנימין (פואד) בן–אליעזר, שקיבל מירקוני את הפיקוד על שקד, נזכר בהתרשמותו מהאיש בימיו הראשונים בסיירת. "אנשים, ובעיקר פוליטיקאים, נוהגים לתת הצהרות, אבל זאת לא אחת מהן, עמוס היה אחד הלוחמים הגדולים ביותר בצה"ל. הוא הביא תורה שלמה - תורת הביטחון השוטף", סיפר בן–אליעזר. אלוף נוסף שפיקד על ירקוני בדרום, ישעיהו גביש, דיבר גם הוא בשבחי היחידה, וציין כי "שקד הייתה הסיירת הכי טובה מכל הסיירות בכל הפיקודים באותה תקופה".

הצפייה בסרט והעלאת הזיכרונות עוררו בחלק מהמשתתפים רגשות נוסטלגיה, אף שלא שירתו בסיירת כלל. "הסרט בהחלט מעורר קנאה למה שהיה פעם", מודה רס"ן עמרי, סגן מפקד גדוד שקד בחטיבת גבעתי, גלגולה הנוכחי של הסיירת, "אבל לזכותו של עמוס ירקוני אוכל לומר שהגדוד עדיין מתחנך על פי הערכים והנורמות של סיירת שקד. החיבור לקרקע והיכולת להילחם בכל תנאי השטח השונים - הם תחומים שאני מבין עכשיו שכנראה התחילו איתו".



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה