סיפור הצל"ש של דוד בוחנה

עפר דרורי
דוד בוחנה

דוד בוחנה


סיפור הצל"ש של דוד בוחנה (מבוסס על ראיון עם אשתו פנינה)



דוד בוחנה, תושב אילת, שירת כאזרח עובד צה"ל בבסיס חיל האוויר בעובדה.

במסגרת תפקידו היה אחראי על הסעות העובדים מאילת לבסיס. בשגרה היו יוצאים שלושה אוטובוסים בשיירה אבל ביום האירוע 25 בנובמבר 1990 יצאו שני האוטובוסים לדרכם והאוטובוס השלישי שבו ישב דוד בוחנה יצא באיחור.

המחבל שהתמקם לצד הכביש פתח באש על האוטובוס הראשון אבל האוטובוס המשיך בדרכו ללא פגע. האוטובוס השני נפגע מהיריות. כאשר הגיע האוטובוס בו ישב דוד בוחנה הוא הבחין בחייל עם מדים בהירים (דומים למדי חיל האוויר) מסמן לו לעצור לצד הדרך. דוד חשב שארעה תאונת דרכים והחייל מבקש את עזרתו. האוטובוס האט אבל כמה עשרות מטרים לפני המחבל עצר, חוש פנימי של דוד הזהיר אותו מפני "החייל".

המחבל שנראה לדוד כחייל בשלב הראשון, התקרב לאוטובוס ודוד הורה לנהג לסגור את הדלת, המחבל ירה ופגע בנהג. דוד שהיה חמוש בנשקו האישי ניהל קרב יריות עם המחבל תוך שהוא מנסה להוריד את הנהג ההרוג מכיסאו כדי לנסות לנהוג את האוטובוס לאחור ולהתרחק מהמחבל. במהלך ניסיונות אלה נפגע דוד מצרור יריות בידו והמחבל ברח מעבר לגבול לצד המצרי.

דוד טופל במקום ואחד מנוסעי האוטובוס השתלט על האוטובוס ונהג אותו בחזרה לאילת. בזמן הקרב ראה דוד לטענתו בט"שית עם חיילים ממרחק לא רב ממקום האירוע שלא התערבו בקרב.

באירוע הקשה נהרגו חמשה בני אדם ועוד כשלושים ושתיים פצועים.

על מעשיו ותושייתו קיבל דוד בוחנה  בבית החולים צל"ש מאלוף פיקוד הדרום מתן וילנאי. אשפוזו של דוד בוחנה נמשך כשלוש שנים וגם היום שתים עשרה שנה לאחר המקרה הוא סובל מפציעתו.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה