לוי מן, קורות חיים

לוי מן

לוי מן נולד בי"ד בשבט תרפ"ז, 17 בינואר 1927, בצ'ורטקוב שבפולין, בן זקונים להוריו פרומה ויאיר מן. באפריל 1936 עלתה המשפחה ארצה והקימה משק חקלאי בכפר-ברוך שכלל לול, רפת, מטעים ופלחה. כעבור שנה נפטר האב בעקבות תאונת עבודה ועול ניהול המשק נפל על ארבעת הבנים. בהיותו בן ארבע-עשרה שנים התגייס לוי ל'הגנה' והחל בפעילות מבצעית. בגיל שבע-עשרה הוצב ביחידת החי"ש (חיל השדה) המרחבית והשתתף במאבק המזוין נגד הכוחות הבריטיים. בפרוץ מלחמת העצמאות היה ממייסדי חטיבת 'גולני' שבשורותיה לחם כמפקד מחלקה  בקרבות בגליל ובנגב.

לאחר המלחמה שירת לוי ארבע שנים בצבא הקבע עד לנישואיו עם גינה לבית שמאראגד מתל-יוסף. הזוג הצעיר קבע את ביתו בקיבוץ בית-השיטה, שבו נולדו ארבעת בניהם ובנותיהם – ניר, אירית, מיכל ונועם מן. תחילה עבד בגידולי השדה ולאחר כן התמנה לריכוז העבודה במשק, ריכז את ענף הלול ובשנת 1968 נבחר למזכיר הקיבוץ. בתקופת כהונתו הכפולה (1968–1972) חולל לוי מן מהפכה רבתי בבית-השיטה. במסגרת המדיניות הכלכלית שגובשה עם אורי כרמי, רכז המשק, הועתק מרכז הכובד מהחקלאות לתעשייה, הונהגה רפורמה בשימושי ההון, הוכנסו שינויים מבניים במערך השירותים וגולת הכותרת הייתה בניית חדר-האוכל החדש. תקופה זו עמדה בסימן חיסולם של ענפי החקלאות הזעירים והלא-רווחיים (דיר הצאן, הנוטריות, מזון המלכות במכוורת, גן הירק, המשתלה, מטע הרימונים, כרם ענבים), לצד השקעות בתשתית המפעלים ומשק המים. בוויכוח בין ה'מִשקיסטים' לאנשי החברה העיד לימים: "עמדתי החד-משמעית הייתה בעד ענפי הייצור".

בתחום החברתי ריכז לוי מן צוות בהשתתפות שבתאי בארי, זיוה ארנון, תמר אהוביה ורבקה חוגים שגיבש את אוגדן התקנונים 'אורחות חיינו'. בתקופה זו הוחלט על שיטת התקציב הכולל, שנת חופש, מסלול צעירים, מסגרת לימודים אקדמיים ועוד. בתפקידו כמרכז ועדת החגים מיסד עם תמנע הורביץ את הצוותים הקבועים לעריכת חגי ישראל ובמשך שנים רבות ריכז את צוות ליל הסדר בפסח, שהיה החג המרכזי בלוח מועדי השנה.

כל חייו התרחק לוי מעסקנות תנועתית ומפלגתית, אולם נרתם למשימות נקודתיות לצד שירות ממושך במועצה האזורית הגלבוע. בתום חנוכת חדר-האוכל החדש ותקופת הרצתו החל לוי בשנת 1973 את עבודתו במפעל 'חרושת מתכת'.

במקביל לעבודתו במשק שירת לוי מן תקופות ארוכות במילואים. במבצע 'קדש' בסתיו 1956 היה מפקד הפלוגה שכבשה את שארם א-שייח'. על מבצע זה, שבו נפצע, הוענק לו ציון לשבח מאלוף פיקוד הדרום, חיים לסקוב, על מנהיגות למופת ועוז-רוח בקרב. במלחמת ששת הימים פיקד על גדוד חרמ"ש (חיל רגלים משוריין) בשומרון וברמת הגולן. במִסדר הניצחון לאחר המלחמה הוענק לגדוד ציון לשבח על מבצעיו במלחמה. עם מפקד החטיבה משה (בריל) בר-כוכבא הקים לוי כסמח"ט את חטיבת הטנקים 188 (ברק) ופיקד על כוחותיה בימי קרב בסוריה (מבצע 'קיתון') ובלבנון (מבצעי 'קלחת'). במלחמת יום הכיפורים היה לוי מן סמח"ט בחטיבת הטנקים 679 בפיקודו של אוֹרי אור. העוצבה בלמה את המתקפה הסורית בנפאח, הדפה את הסורים מעבר לגבול, ובמתקפת הנגד התייצבה 40 ק"מ מדמשק. לאחר מכן שימש במשך עשר שנים אחראי על מערך מל"ח (משק לשעת חירום) בצפון המדינה.

המח"ט אורי אור (מימין) וסגנו לוי מן (משמאל) על צריח טנק במלחמת יום הכיפורים

בשנת 1982 גויס על-ידי אריאל שרון, שר הביטחון, לתפקיד ראש אגף הנוער והנח"ל במשרד הביטחון. התנאי היחיד שהציב לקבלת המינוי היה שהקדנציה תהיה בת שנתיים בלבד. במהלך כהונתו שירת תחת שלושה שרי ביטחון – אריאל שרון, משה ארנס ויצחק רבין. בסיום תפקידו בשנת 1984 זכה פיקוד הנח"ל בפרס ישראל על תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה.

לוי מן (משמאל) במעמד הענקת פרס ישראל לפיקוד הנח"ל

כשמלאו ללוי שבעים שנים הוא השתחרר סופית מצה"ל. בטקס חגיגי נפרד ממנו אלוף פיקוד הצפון עמירם לוין, ואלוף ישראל טל (טליק) כתב לו: "מאז ומתמיד הערכתי אותך כאחד מבכירי המפקדים שלנו בשריון. כך אמרו לי גם מפקדי השריון לפניי אורי בן-ארי, דדו ובר-לב, וכך מקובל על כולם בשריון: 'לוי מן – שם דבר'".

בתום תפקידו במשרד הביטחון נבחר שוב למזכיר הקיבוץ ואחר כך חזר לעבודת כפיים על רצפת אולם הייצור ב'חרושת מתכת'. כל חייו הגשים לוי מן הלכה למעשה את אורח החיים הקיבוצי ובשנות גבורותיו נרתם לעבודה התנדבותית בשירות ציבור החברים המבוגרים.

לוי מן הלך לעולמו בח' בטבת תשע"ג, 20 בדצמבר 2012, עטוף באהבת משפחתו ונטמן בבית העלמין בבית-השיטה. יהי זכרו ברוך.