67 צל’’שים לבוגרי בית ספר אחד על הכרמל
|
כתרי עם מצנע, צילום: יואב איתיאל
ציון לשבח לכל אחת משנות עצמאותה של ישראל, ועוד קצת. "ייחודו של בית הספר הריאלי הוא בזה שהוא תמיד הדגיש את נושא הערכים", אומר העיתונאי והפרשן הצבאי סא"ל (מיל.) רון בן ישי ל"מגזין המושבות", "בכל מקום אחר יש ססמאות בומבסטיות, והנה כאן - ’והצנע לכת’. בזמני, לפחות, היה חינוך חזק מאד לערכים, לנתינה, לשירות. בבית הספר הריאלי לא רק דיברו על זה, אלא גם חינכו לזה"
מפגש מרגש נערך בסוף השבוע שעבר בבית הספר הריאלי העברי בחיפה,
לכבודם של שישים ושניים מבוגרי בית הספר שעוטרו במהלך השנים בשישים ושבעה אותות גבורה, עוז ומופת. לחמישה מהם שני אותות כאלה.
הם בוגרי שלושים ושבעה מחזורים של בית הספר. חמישה עשר מהם נפלו בקרב. ששה הלכו לעולמם ברבות השנים. ביניהם, ראשון מקבלי העיטורים, האלוף מאיר "זרו" זורע (זרודינסקי), ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל, בוגר מחזור כ"א - ת"ש 1940. כסגן משנה, קיבל ב-1945 מהצבא הבריטי את עיטור ה- Military Cross. את סיפורו של "זרו" הבאנו כאן בשבוע שעבר.
שלושים ותשעה ממקבלי העיטורים הינם בוגרי הפנימיה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר. חמישים ושבעה קצינים בין הצל"שניקים, אחת מהם היא קצינה, חמישה מהם לוחמים וביניהם גם אזרח אחד.
"מדובר בשישים ושניים גיבורים, כולם ’מאותו הכפר’", אומר גדעון טרן, סמנכ"ל בית הספר הריאלי לפדגוגיה, ומי שיזם את המפגש, "זה כפר בן מאה, שבחזונו - השאיפה המוצהרת והמפורשת ’לחנך את תלמידיו להיות בני אדם מעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית’, בהצנע לכת, בהשקט ובבטחה". והם אכן תורמים ומשפיעים גם בצה"ל. בין בוגרי ביה"ס נמנים אף ארבעה רמטכ"לים: רא"ל יעקב דורי, רא"ל מרדכי מקלף, רא"ל חיים לסקוב ורא"ל אמנון ליפקין שחק.
"זה לא רק אירוע טקסי", אמר לבוגרים עטורי הצל"שים מנכ"ל בית הספר הריאלי העברי, תא"ל (מיל.) רון כתרי, "מבקשים אנו לברר כיצד מבית ספר אחד על הכרמל יצאו שישים ושניים גיבורים, והאם עדיין נכון שבתי הספר יחנכו להקרבה ולמסירות נפש".
אחד מהמשתתפים במפגש הצל"שניקים, היה העיתונאי רון בן ישי, בוגר בית הספר והפנימייה הצבאית שהשנה יחגוג 70. הוא אמנם סא"ל במילואים, אבל לצל"ש הרמטכ"ל זכה מרא"ל מרדכי "מוטה" גור כשבמלחמת יום הכיפורים, ב-22 באוקטובר 1973, ארבעה ימים לפני שחגג את יום הולדתו ה-30, נלווה הסגן במילואים דאז, ככתב הטלוויזיה של רשות השידור, לאחד הגדודים שעסק בטיהור ה"חיץ החקלאי" עד מבואות איסמעיליה.
בתיעוד צה"ל מופיע כי לעת-ערב, כאשר נסתיימה כבר שליחותו כעיתונאי והוא עמד לעזוב את המקום, החלה הפגזה כבדה על הכוחות. עשרות מחיילי צה"ל, נהרגו ונפצעו ובכלל זה החובשים שנלוו אל הכוח. למרות האש הכבדה לקח העיתונאי רון בן-ישי, ציוד רפואי מחובשים שנפצעו וטיפל בפצועים כאיש-מקצוע, כשהוא אף מבצע חסימות-עורקים בשעת-הצורך. "במעשיו אלה גילה סגן רון בן-ישי אומץ-לב, קור-רוח ותושיה והציל חייהם של פצועים רבים", נכתב בהסבר להענקת הצל"ש.
"ייחודו של בית הספר הריאלי הוא בזה שהוא תמיד הדגיש את נושא הערכים", אומר רון בן ישי ל"מגזין המושבות" תוך שציין שהוא מתפלא פחות על שיעור מקבלי הצל"שים מקרב בוגרי הפנימיה הצבאית, "בכל מקום אחר יש ססמאות בומבסטיות, והנה כאן - ’והצנע לכת’. בזמני, לפחות, היה חינוך חזק מאד לערכים, לנתינה, לשירות. בבית הספר הריאלי לא רק דיברו על זה, אלא גם חינכו לזה, ואני חושב שהחינוך הזה והסטנדרטים שהציב בית הספר, הם מהסיבות שיש כאן בין הבוגרים כמות כזו של מקבלי עיטורים".
במפגש הצל"שניקים שנערך בחדר המורים של "בית בירם", קודם לאירוע הרשמי, ישב סא"ל (מיל.) בן ישי והחליף חוויות עם אלוף (מיל.) יוסי בן חנן, שכקצין צעיר, קמב"ץ חטיבה 7 במלחמת ששת הימים, הופיע על שערו המפורסם של מגזין "לייף", כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ, עם רובה קלצ’ניקוב שלל בידו. לבן חנן הוענק עיטור העוז, בעקבות גבורתו בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, שם אף ניצלו חייו בידיו של יהונתן "יוני" נתניהו, שקיבל על כך את עיטור המופת. בתו של בן חנן, יוני, נקראה על שמו.
באותה מלחמת יום הכפורים, שימשה בוגרת בית הספר, פרופ’ דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה להמטולוגיה בבית החולים "הדסה" בת ה-60, אז סג"מ דינה זלץ, בתפקיד קצינת ח"ן חטיבתית. עם פרוץ המלחמה, החלה
ביזמתה לטפל בכל הקשור לנפגעים ולמשפחותיהם, ולה אפשר לייחס את "המצאת" תפקיד קצין הנפגעים, שמאז מוסד.
ללא כל נסיון מוקדם החלה זלץ-בן יהודה להזרים מידע לחטיבה על הנעשה בעורף ועל מצב הפצועים, תוך שהיא מסייעת בכל דרך שהיא לפצועים ולמשפחותיהם. בגמר המלחמה המשיכה לטפל במסירות רבה במשפחות החללים של החטיבה ובפתרון בעיותיהם. במהלך עבודתה שברה את רגלה וההליכה נאסרה עליה למשך שבועיים אבל למרות זאת המשיכה לבצע את עבודתה.
זה לא נגמר שם, עם שחרורה התנדבה להמשך שירות כדי שתוכל לסיים את עבודתה. "במעשיה אלה גילתה סג"מ דינה זלץ יזמה, מסירות ויחס אנושי חם אשר תרמו רבות למשפחות השכולות ולפצועים", נכתב בדברי ההסבר לצל"ש הרמטכ"ל שהעניק גם לה רא"ל גור.
"זה לא מקרה", אמר אלוף (מיל.) ח"כ עמרם מצנע ("התנועה"), 68, לשעבר ראש העיר חיפה ויו"ר מפלגת "העבודה", ומהשבוע - יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, "פה חינכו אותנו ללקיחת
אחריות, לאכפתיות ולשייכות ומנהיגות צומחת קודם כל מתוך תחושה של אכפתיות". מצנע הוא בעצמו בעל שני עיטורי ציון לשבח - עיטור המופת וצל"ש הרמטכ"ל.
כבוגר בית הספר והפנימיה הצבאית לפיקוד שלידו, אמר מצנע כי התרגש על כי בית הספר בחר בשנת המאה גם לציין את הגבורה, את האומץ, את התרומה ואת ההשתתפות "באותה חוויה שכל כך משפיעה כל כך מעצבת החברה הישראלית של השירות הצבאי, בימי שלום, בימי פעולות וכמובן בימי מלחמה".
מצנע שיתף את התלמידים ושוחרי הפנימייה הצבאית בתחושתו ובנסיונו האישי. "גבורה היא אומץ, ומי שאינו פוחד אינו יכול להיות אמיץ", אמר, "כדי להיות אמיץ אתה צריך להתגבר על פחד. כשאתה יושב בצריח הטנק מסביבך אש, עשן, ריחות ורעש אתה פוחד. אבל האחריות על החיילים שהולכים אחרייך ומסתכלים עלייך, החברים שבוחנים כיצד אתה מתנהג ומה אתה עושה, הם נותנים לך את הכוח ואת העוצמה". הוא גם דיבר על ערכי הערבות ההדדית, הרעות והחברות. "כשאתה מסתער כדי להציל את חברייך, אתה עושה את זה בגלל החברות. בגלל הרעות, בגלל דוגמא האישית שאתה נותן. לא תמיד בגלל שאתה נלחם להגן על המולדת ולשמור על הבית, אלא בעיקר בשל אותה רוח יחידה ושל ערכים שספגת לאורך חייך".
לאחרונה התקיימו בבית הספר גם מפגש בוגרים דיפלומטים ומפגש בוגרים שופטים. אירועי המאה לייסוד בית הספר הריאלי העברי בחיפה ייסתיימו במפגש בוגרי ביה"ס לדורותיהם, שייערך באיצטדיון קרית אליעזר בעיר, ב-6 ביוני.
מקור הכתבה
.jpg) |
| יוסי בן חנן, צל"שניק בוגר בית הספר הריאלי, ב-1967, על אחד משערי המגזין "לייף" המוכרים ביותר |
הם בוגרי שלושים ושבעה מחזורים של בית הספר. חמישה עשר מהם נפלו בקרב. ששה הלכו לעולמם ברבות השנים. ביניהם, ראשון מקבלי העיטורים, האלוף מאיר "זרו" זורע (זרודינסקי), ממייסדי קיבוץ מעגן מיכאל, בוגר מחזור כ"א - ת"ש 1940. כסגן משנה, קיבל ב-1945 מהצבא הבריטי את עיטור ה- Military Cross. את סיפורו של "זרו" הבאנו כאן בשבוע שעבר.
שלושים ותשעה ממקבלי העיטורים הינם בוגרי הפנימיה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר. חמישים ושבעה קצינים בין הצל"שניקים, אחת מהם היא קצינה, חמישה מהם לוחמים וביניהם גם אזרח אחד.
"מדובר בשישים ושניים גיבורים, כולם ’מאותו הכפר’", אומר גדעון טרן, סמנכ"ל בית הספר הריאלי לפדגוגיה, ומי שיזם את המפגש, "זה כפר בן מאה, שבחזונו - השאיפה המוצהרת והמפורשת ’לחנך את תלמידיו להיות בני אדם מעורבים ומשפיעים בחברה הישראלית’, בהצנע לכת, בהשקט ובבטחה". והם אכן תורמים ומשפיעים גם בצה"ל. בין בוגרי ביה"ס נמנים אף ארבעה רמטכ"לים: רא"ל יעקב דורי, רא"ל מרדכי מקלף, רא"ל חיים לסקוב ורא"ל אמנון ליפקין שחק.
"זה לא רק אירוע טקסי", אמר לבוגרים עטורי הצל"שים מנכ"ל בית הספר הריאלי העברי, תא"ל (מיל.) רון כתרי, "מבקשים אנו לברר כיצד מבית ספר אחד על הכרמל יצאו שישים ושניים גיבורים, והאם עדיין נכון שבתי הספר יחנכו להקרבה ולמסירות נפש".
אחד מהמשתתפים במפגש הצל"שניקים, היה העיתונאי רון בן ישי, בוגר בית הספר והפנימייה הצבאית שהשנה יחגוג 70. הוא אמנם סא"ל במילואים, אבל לצל"ש הרמטכ"ל זכה מרא"ל מרדכי "מוטה" גור כשבמלחמת יום הכיפורים, ב-22 באוקטובר 1973, ארבעה ימים לפני שחגג את יום הולדתו ה-30, נלווה הסגן במילואים דאז, ככתב הטלוויזיה של רשות השידור, לאחד הגדודים שעסק בטיהור ה"חיץ החקלאי" עד מבואות איסמעיליה.
בתיעוד צה"ל מופיע כי לעת-ערב, כאשר נסתיימה כבר שליחותו כעיתונאי והוא עמד לעזוב את המקום, החלה הפגזה כבדה על הכוחות. עשרות מחיילי צה"ל, נהרגו ונפצעו ובכלל זה החובשים שנלוו אל הכוח. למרות האש הכבדה לקח העיתונאי רון בן-ישי, ציוד רפואי מחובשים שנפצעו וטיפל בפצועים כאיש-מקצוע, כשהוא אף מבצע חסימות-עורקים בשעת-הצורך. "במעשיו אלה גילה סגן רון בן-ישי אומץ-לב, קור-רוח ותושיה והציל חייהם של פצועים רבים", נכתב בהסבר להענקת הצל"ש.
"ייחודו של בית הספר הריאלי הוא בזה שהוא תמיד הדגיש את נושא הערכים", אומר רון בן ישי ל"מגזין המושבות" תוך שציין שהוא מתפלא פחות על שיעור מקבלי הצל"שים מקרב בוגרי הפנימיה הצבאית, "בכל מקום אחר יש ססמאות בומבסטיות, והנה כאן - ’והצנע לכת’. בזמני, לפחות, היה חינוך חזק מאד לערכים, לנתינה, לשירות. בבית הספר הריאלי לא רק דיברו על זה, אלא גם חינכו לזה, ואני חושב שהחינוך הזה והסטנדרטים שהציב בית הספר, הם מהסיבות שיש כאן בין הבוגרים כמות כזו של מקבלי עיטורים".
במפגש הצל"שניקים שנערך בחדר המורים של "בית בירם", קודם לאירוע הרשמי, ישב סא"ל (מיל.) בן ישי והחליף חוויות עם אלוף (מיל.) יוסי בן חנן, שכקצין צעיר, קמב"ץ חטיבה 7 במלחמת ששת הימים, הופיע על שערו המפורסם של מגזין "לייף", כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ, עם רובה קלצ’ניקוב שלל בידו. לבן חנן הוענק עיטור העוז, בעקבות גבורתו בקרבות רמת הגולן במלחמת יום הכיפורים, שם אף ניצלו חייו בידיו של יהונתן "יוני" נתניהו, שקיבל על כך את עיטור המופת. בתו של בן חנן, יוני, נקראה על שמו.
באותה מלחמת יום הכפורים, שימשה בוגרת בית הספר, פרופ’ דינה בן יהודה, מנהלת המחלקה להמטולוגיה בבית החולים "הדסה" בת ה-60, אז סג"מ דינה זלץ, בתפקיד קצינת ח"ן חטיבתית. עם פרוץ המלחמה, החלה
 |
| "המציאה" בשטח את תפקיד קצין הנפגעים. פרופ’ דינה בן יהודה, במלחמת יום הכיפורים סג"מ דינה זלץ, צל"שניקית. |
ללא כל נסיון מוקדם החלה זלץ-בן יהודה להזרים מידע לחטיבה על הנעשה בעורף ועל מצב הפצועים, תוך שהיא מסייעת בכל דרך שהיא לפצועים ולמשפחותיהם. בגמר המלחמה המשיכה לטפל במסירות רבה במשפחות החללים של החטיבה ובפתרון בעיותיהם. במהלך עבודתה שברה את רגלה וההליכה נאסרה עליה למשך שבועיים אבל למרות זאת המשיכה לבצע את עבודתה.
זה לא נגמר שם, עם שחרורה התנדבה להמשך שירות כדי שתוכל לסיים את עבודתה. "במעשיה אלה גילתה סג"מ דינה זלץ יזמה, מסירות ויחס אנושי חם אשר תרמו רבות למשפחות השכולות ולפצועים", נכתב בדברי ההסבר לצל"ש הרמטכ"ל שהעניק גם לה רא"ל גור.
"זה לא מקרה", אמר אלוף (מיל.) ח"כ עמרם מצנע ("התנועה"), 68, לשעבר ראש העיר חיפה ויו"ר מפלגת "העבודה", ומהשבוע - יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, "פה חינכו אותנו ללקיחת
 |
| "זה לא מקרה", אמר אלוף (מיל.) ח"כ עמרם מצנע ("התנועה"), 68, לשעבר ראש העיר חיפה ויו"ר מפלגת "העבודה", ומהשבוע - יו"ר ועדת החינוך של הכנסת |
כבוגר בית הספר והפנימיה הצבאית לפיקוד שלידו, אמר מצנע כי התרגש על כי בית הספר בחר בשנת המאה גם לציין את הגבורה, את האומץ, את התרומה ואת ההשתתפות "באותה חוויה שכל כך משפיעה כל כך מעצבת החברה הישראלית של השירות הצבאי, בימי שלום, בימי פעולות וכמובן בימי מלחמה".
מצנע שיתף את התלמידים ושוחרי הפנימייה הצבאית בתחושתו ובנסיונו האישי. "גבורה היא אומץ, ומי שאינו פוחד אינו יכול להיות אמיץ", אמר, "כדי להיות אמיץ אתה צריך להתגבר על פחד. כשאתה יושב בצריח הטנק מסביבך אש, עשן, ריחות ורעש אתה פוחד. אבל האחריות על החיילים שהולכים אחרייך ומסתכלים עלייך, החברים שבוחנים כיצד אתה מתנהג ומה אתה עושה, הם נותנים לך את הכוח ואת העוצמה". הוא גם דיבר על ערכי הערבות ההדדית, הרעות והחברות. "כשאתה מסתער כדי להציל את חברייך, אתה עושה את זה בגלל החברות. בגלל הרעות, בגלל דוגמא האישית שאתה נותן. לא תמיד בגלל שאתה נלחם להגן על המולדת ולשמור על הבית, אלא בעיקר בשל אותה רוח יחידה ושל ערכים שספגת לאורך חייך".
לאחרונה התקיימו בבית הספר גם מפגש בוגרים דיפלומטים ומפגש בוגרים שופטים. אירועי המאה לייסוד בית הספר הריאלי העברי בחיפה ייסתיימו במפגש בוגרי ביה"ס לדורותיהם, שייערך באיצטדיון קרית אליעזר בעיר, ב-6 ביוני.
מקור הכתבה
הוספת תגובה