מגיע לו צל"ש

איתי אילנאי אתר הגבורה, YNET, 25 באפריל 2017
מגיע לו צל"ש


ד"ר עופר דרורי גילה להפתעתו שבצה"ל אין תיעוד של מקבלי הצל"שים מאז קום המדינה. אז כבר עשור שהוא מלקט ומנציח את גיבורי ישראל בספרים ובאתר האינטרנט שלו. עד היום הגיע ל־2,500 זוכים: "חסרים לי מאה", הוא מעריך, "מפריע לי שהגיבורים היום הם משתתפי ריאליטי"



ב־22 בינואר 1995 אירע פיגוע תופת בבית ליד. בפיצוץ הראשון נהרגו שמונה חיילי צה"ל. החיילת מאיה קופשטיין אשר שהתה באזור חשה למקום האירוע במטרה לסייע בחילוץ הפצועים. במהלך הטיפול בהם אירע פיצוץ שני והיא נהרגה. על מעשה זה הוענק לה צל"ש אלוף.

 

הצל"ש הזה הוא רק אחד מתוך אלפים המופיעים ב"אתר הגבורה", אתר אינטרנט המביא את סיפורם של חיילי צה"ל שקיבלו צל"שים ועיטורים, מאז קום המדינה ועד היום. את האתר מפעיל ד"ר עופר דרורי, תושב ירושלים בן 62, שעושה זאת בעשור האחרון ביוזמתו ובהתנדבות מלאה.

 

דרורי הוא ארכיאולוג של צל"שים. בקפדנות הוא אוסף סיפורים שנזנחו בצידי הדרך, ומעלה אותם לאתר. את החומר הרב שאסף קיבץ בשלושה ספרים (מקבלי עיטור הגבורה, מקבלי צל"ש המח"ט ומקבלי צל"ש מפקד האוגדה), וכעת הוא עמל על ספר רביעי שיעסוק במקבלי צל"ש האלוף, אותו הוא מקדם באמצעות פרויקט בהדסטארט.

 

בהכשרתו הוא דוקטור למחשבים, אבל התשוקה הגדולה של דרורי היא היסטוריה צבאית. "היה לנו נוהג במשפחה לחלוק סיפורים סביב שולחן השבת, והייתי מספר לילדים על זוכי צל"שים למיניהם", הוא אומר. "באיזשהו שלב קלטתי שאני מספר דברים שהם לא יודעים, והבנתי שהם לא מכירים את גיבורי ישראל".

 

בתמימותו פנה דרורי לקצין חינוך ראשי והציע לעזור בהפצת סיפורי הצל"שים, אבל הופתע לרעה. "לכאורה בצבא אמורה להיות רשימה שמרכזת את כל מקבלי הצל"שים לדורותיהם, אבל מתברר שאין", הוא מגלה. "היום מקבלי הצל"שים זוכים לחשיפה תקשורתית, אבל בעבר זה היה הרבה פחות מתועד. המפקד קרא לך, לחץ את היד ונתן תעודה. מתברר שיש הלומי קרב ואנשים צנועים, שמשפחתם לא מודעת לכך שקיבלו צל"ש. היו לי לא מעט סיפורים מרגשים לאורך השנים, למשל תלמיד שעשה עבודת שורשים, הגיע לאתר שלי וגילה שלאביו יש צל"ש".

 

פניותיו הנשנות של דרורי לצה"ל, בהן הציע לעזור בהתנדבות לתחקר את תחום הצל"שים, לא נענו. בלית ברירה יצא לדרך לבדו. "התחלתי לנבור בזמני הפרטי בארכיונים. עד היום מצאתי למעלה מ־2,500 צל"שים, אני מאמין שיש עוד כמאה שלא הגעתי אליהם, אבל אני ממשיך לחפש".

 

למה חשוב לך לאסוף ולפרסם את הצל"שים האלה?

 

"לצל"ש יש ממד חינוכי. כשהצבא נותן צל"ש, הוא אומר 'הנה, כך צריכים להתנהג'. המלחמות לא נגמרו, במציאות הזו צריך להכשיר אנשים שיתפקדו נכון בעת הצורך. מעבר לזה אני מאמין שמי שעושה מעשה ומקבל צל"ש, ראוי שהחברה תוקיר אותו. גיבורי החברה שלנו הם זוכי תוכניות ריאליטי, וזה מפריע לי. אז אני משתדל קצת לרומם את התחום הזה".

 

מה משותף לכל מקבלי הצל"שים?

 

"הרצון להגן על הסביבה שלך. אם זה חיילים, להגן על החברים שלהם, ואם אלו מפקדים, לשמור על חיי החיילים שלהם".

 

מי החייל הכי מעוטר בצה"ל?

 

"אהוד ברק ונחמיה כהן מחזיקים בארבעה צל"שי רמטכ"ל ובעיטור מופת אחד. כבודם במקומם מונח, אבל בעיניי לא מדובר רק בכמות, אלא באיכות. יש שני אנשים שקיבלו את עיטור הגבורה ועיטור המופת, שהם שניים משלושת העיטורים הגבוהים ביותר — אביגדור קהלני ושלמה ניצני, שבמקרה גם היה מפקד שלי בצבא".

 

אלאור אזריה, צל"ש או טר"ש?

 

"אסתפק בלומר שיש מרחק ענק בין גיבורי ישראל לבינו".

 

מקור הכתבה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה