דקה ישראלית על רעות מרדכי עטיא
|
דקה ישראלית על גבורה והפעם על מרדכי עטיא בעל צל"ש המח"ט
מרדכי עטיא
כתבה: עמליה נוימן
ייעוץ: ד״ר עפר דרורי
כשמרדכי עטיא היה בן עשרים וארבע, בחר לעלות מאלג'יריה
לישראל, ולהתגייס לצה"ל.
חמש שנים לאחר מכן, בפרוץ מלחמת ששת הימים, הצטרף למאמץ המלחמתי כנהג משאית בחטיבת יפתח שברצועת עזה.
בלילה הראשון, קיבל עטיא הוראה לתדלק את רכבו, והחליט לקחת איתו חבית דלק של כמאתיים ליטר, שתאפשר לו עצמאות בקרבות, למרות שחבריו חששו מהתלקחות.
למחרת, לוחמים מהחטיבה עלו על מטענים ונהרגו. עטיא התנדב להוביל את החיילים שנהרגו לקבורה ואת אלו שנפגעו לבית חולים שדה בקיבוץ סעד, כדי שיקבלו טיפול רפואי.
בחזרתו לגדוד הסתבר שמפקד הפלוגה נהרג כשהלך לחפש דלק. הטנקים נתקעו. בזכות חבית הדלק שבמשאיתו, אפשר לגדוד להתקדם.
ביום השלישי ללחימה נכנסו הכוחות אל העיירה דיר אל־באלח. שם, היה אחראי להעביר ציוד מהרצועה לבאר שבע. באחת הנסיעות, המשאית המגויסת שמלפניו סטתה ממסלולה, ועלתה על מוקש.
עטיא רץ לסייע, הצליח לחלץ את מלווה הנהג, גרר אותו למחסה, וחזר לחלץ את הנהג. רגלי הנהג נלכדו בדוושות שהתעקמו, ואז החל לכיוונם מטח יריות. עטיא החליט להסתכן ולהמשיך בחילוץ הנהג. במאמץ רב הצליח לחלצו וכמה שניות אחר כך המשאית התפוצצה שוב. בחילוצו, הציל עטיא את החיילים ממוות.
לאחר המלחמה קיבל עטיא ציון לשבח ממפקד חטיבת יפתח.