על "עסק הביש"

פרופ' נחם אילן
נחם אילן

נחם אילן


'העסק הביש' הוא כינוי שניתן בדיעבד להפעלה הרשלנית של שתי חוליות של צעירים יהודים במצרים, אשר נשלחו בקיץ 1954 לבצע פעולות חבלה ביעדים בריטים ואמריקאים באלכסנדריה ובקהיר כדי למנוע את יציאת הצבא הבריטי ממצרים



'העסק הביש' הוא כינוי שניתן בדיעבד להפעלה הרשלנית של שתי חוליות של צעירים יהודים במצרים, אשר נשלחו בקיץ 1954 לבצע פעולות חבלה ביעדים בריטים ואמריקאים באלכסנדריה ובקהיר כדי למנוע את יציאת הצבא הבריטי ממצרים. מפקדם בגד בהם והסגירם לידי המצרִים. עמם הוסגר גם לוחם מודיעין בכיר שפעל אז במצרַיִם, סא"ל מאיר (מקס) בינט. כולם נחקרו באכזריות ונדונו במשפט ראווה שהחל ב-11 בדצמבר 1954. כעבור עשרה ימים שם בינט קץ לחייו. מפקדי שתי החוליות, שמואל עזר באלכסנדריה ומשה מרזוק בקהיר, נדונו למוות בתלייה והועלו לגרדום בח' בשבט תשט"ו, 31 בינואר 1955. שאר החברים נדונו לתקופות מאסר שונות עם עבודות פרך. ארבעת האסירים האחרונים הגיעו ארצה ב-1968.

בפרשה זו התחמקו קצינים בכירים בצה"ל מנטילת אחריות אישית להחלטותיהם ולמעשיהם, שיקרו בוועדות חקירה, זייפו מסמכים, הפקירו את הצעירים במצרים, שניאותו לסכן את חייהם ולפעול למען מדינת ישראל, ולא מימשו את אחריותם להבאת ארונותיהם של עזר ושל מרזוק לקבורה בארץ.

ההפעלה הרשלנית של החוליה האלכסנדרונית (החוליה הקהירית הייתה מושבתת בפועל מאז דצמבר 1953) ותוצאותיה הציבוריות והצבאיות היו האירוע הציבורי המסעיר והמטלטל ביותר את מדינת ישראל ב-25 שנותיה הראשונות, היינו עד מלחמת יום הכיפורים ('מי נתן את ההוראה?'). היא הביאה לנפילת ממשלות וגרמה גם לפרישתו הסופית של דוד בן-גוריון מראשות הממשלה ב-1963.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה