"זו היתה אחריותי לחלץ אותו"

אלי אשכנזי הארץ 30.8.07
"זו היתה אחריותי לחלץ אותו"


"ההורים שלי לא ממש מכירים את הסיפור שלי מהמלחמה" כך אמר אתמול סגן אנטון סיומין, בן 22, שעלה לישראל לפני חמש שנים מקזחסטאן וביום ראשון יעוטר בעיטור העוז. "אני באמת לא חושב שמגיע לי עיטור, עשיתי את התפקיד שלי".



"ההורים שלי לא ממש מכירים את הסיפור שלי מהמלחמה" כך אמר אתמול סגן אנטון סיומין, בן 22, שעלה לישראל לפני חמש שנים מקזחסטאן וביום ראשון יעוטר בעיטור העוז. "אני באמת לא חושב שמגיע לי עיטור, עשיתי את התפקיד שלי".

סגן סיומין, אתמול באיתמר. "אני באמת לא חושב שמגיע לי עיטור. עשיתי את התפקיד שלי" -  תצלום: אלון רון

ב-7 באוגוסט 2006 הוא שב עם חייליו לבנת ג'בל. "בפאתי הכפר הוחלט להיכנס לבתים", הוא נזכר, "כשנכנסנו לבית הרביעי נתקלנו במחבלים. אז התחיל הקרב". סיומין היה עם ארבעה מחייליו בבית. בחילופי האש נפגע לידו המ"כ מלקו אמבאו. "היה ברור לי שאני מחלץ אותו משם", אומר סיומין. "בבית נזרקו רימונים, ובפנים הכל היה עשן ואבק וחשוך. מי שיגיד שהוא לא פוחד במצב כזה משקר, אבל לי היה ברור שאני עושה את זה. זה היה חייל שלי וזו היתה אחריותי לחלץ אותו".

סיומין זחל בתוך הדירה עד שהגיע לאמבאו. "מלקו כבר היה ללא רוח חיים כשהוצאתי אותו. אחר כך החלטתי שחוזרים לסרוק את הבית". הוא זוכר כי בתוך הבית ומחוץ לו השתולל קרב תחת אש כבדה. "סרקנו את כל החדרים והגענו לחדר האחרון. נכנסתי וזיהיתי מחבל, יריתי בו והוא ירה בי". המחבל נהרג. 
 
 
 
 
 



לכתבה המקורית המלאה


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה