סמל ליאור שבתאי ז"ל

צל"ש האלוף
ליאור שבתאי

ליאור שבתאי


הנני לציין לשבח את סמל שבתאי ליאור ז"ל על גילוי מקצועיות, דבקות במשימה, נחישות וקור רוח בקרב עם מחבלים. סיפור המעשה: סמל שבתאי ליאור ז"ל, שימש טען בצוות הטנק, אשר הסתער אל האויב מספר פעמים בלילה, פגע והרג בו. ביום שישי, כ"א באדר א' תשנ"ז (8.2.1997), לאחר שנתגלה אויב נוסף, הצוות הסתער שנית. במהלך הקרב נפגע הטנק וסמל ליאור ז"ל נהרג וסג"מ מרדכי נפצע. צוות הטנק חילץ את הטנק לאחור. בקרב נהרגו ארבעה מחבלים ומספר מחבלים נוספים נפצעו. סמל ליאור שבתאי ז"ל הצטיין בקרב, נלחם באומץ לב תוך דבקות במטרה. על מעשיו אלה קיבל סמל ליאור שבתאי ז"ל את צל"ש אלוף הפיקוד. עמירם לוין אלוף פיקוד הצפון



כשאירע אסון המסוקים שהה ליאור בחופשה ואמור היה לחזור ללבנון. באסון זה איבד ליאור חברים טובים. הוא הלך ללוויות של שלושה מחבריו והגיע לניחום אבלים בבתי המשפחות. תקופה קשה עברה עליו בשל האסון ואובדן החברים. חברו של ליאור מספר כי אמר: "בלבנון עדיף למות כמו לוחם". ולמרבה האירוניה, גזר את גורלו במילים אלה.

בלילה של יום חמישי 27.2.1997 התקרבה חוליה של מחבלי החיזבאללה למוצב "דלעת" והטנק בו שהה ליאור יצא לשטח. הוא וצוותו לחמו בלילה במחבלים והרגו אחדים מהם.

ביום שישי, כ"א באדר א' תשנ"ז (28.2.1997), לפנות בוקר, נורה טיל מסוג "פאגוט" לעבר הטנק וליאור, שפלג גופו העליון ניצב מחוץ לטנק, נפגע ונהרג במקום. קצין נוסף נפצע באורח קשה. ליאור וצוות הטנק קיבלו צל"ש מאלוף פיקוד הצפון עמירם לוין, אשר כתב בתעודה: "הנני לציין לשבח את סמל שבתאי ליאור ז"ל על גילוי מקצועיות, דבקות במשימה, נחישות וקור רוח בקרב עם מחבלים", ותיאר את שקרה: "שבתאי ליאור ז"ל, טען בצוות הטנק, אשר הסתער אל האויב מספר פעמים בלילה, פגע והרג בו. בבוקר שלמחרת, לאחר שנתגלה אויב נוסף, הצוות הסתער שנית. במהלך הקרב נפגע הטנק, סמל ליאור ז"ל נהרג וסג"מ מרדכי נפצע. צוות הטנק חילץ את הטנק לאחור. בקרב נהרגו ארבעה מחבלים ומספר מחבלים נוספים נפצעו. סמל ליאור שבתאי ז"ל הצטיין בקרב, נלחם באומץ לב תוך דבקות במטרה".

___________________________________________________________________________________________________


 אתר לזכרו של ליאור שבתאי ז"ל

_______________________________________________________________________________________________________

דברים שכתב עליו יוסי באתר פרש

תעודת הצל"ש ממעיטה ממה שעשו אורן שמאי וליאור ז"ל. לאחר שהכנה של המאג טען התקלקה ליאור הוציא ממנה את המאג והמשיך לירות (ולהרוג מחבלים) כשהמאג בידיים שלו ואח"כ בגלילון (כל תחמושת המאג הזמינה ותחמושת הגלילון שבאפודי כל אנשי הצוות נגמרה!). בבוקר הוחלט להוציא תחמושת מא"ג נוספת מתאים שמחוץ לצריח. ליאור ניסה להוציא ארגז תחמושת (או שגם לתפעל את הכנה של המקלע) באותו זמן שיגר מחבל טיל פאגוט ממרחק קצר שפגע בדלת תא התחמושת שאותה פתח ליאור. הדלת יזמה את הטיל והליינר פגע בליאור והרג אותו ובמרדכי ופצע אותו קשה.
היד של מרדכי הייתה ב"חצי קטיעה" ובנוסף הייתה לו פגיעה מעל לעיניים ורסיסים נוספים. דם רב זב מהפצעים וכיסה עת עיניו. מרדכי צנח אל ריצפת הצריח והיה בטוח שהתעוור.
אורן שמאי היה חייב לקחת פיקוד. בכל רגע יכול היה לפגוע טיל נוסף בטנק.הוא העביר את מרכדי לכיסא התותחן (כנראה שגם קשר את מרדכי לכיסא, כך שאם יתעלף הוא לא ייכנס ל"מסלול צידוד") קשר חוסם עורקים על ידו הקטועה ותחבושת אישית על המצח בנוסף חבש לראשו של עציון את ה"ג'נטקס" תותחן כדי לשמור על ראשו. משם עבר לתא הטען. גופתו של ליאור נחה שם במצב בלתי אפשרי וכך שהיה ברור מעל לכל ספק שהוא נהרג. שמאי אירגן את הגופה כך שלא תיפגע ותפריע בזמן לחימה ועבר לתא המפקד.
כשיצא ממדף המפקד מצא שמאי את כובע הג'נטקס של המפקד וחבש אותו לראשו. הוא ניסה לעלות בקשר ולדווח למוצב ולנהג הטנק את שקרה. הסתבר שהטיל חתך את הכבל של הקשר מהקסדה ולא ניתן להשתמש בו לתקשורת. אורן חזר אל תא התותחן והחליף את הכובע שלו עם זה של מרדכי (נתן למרדכי את "המיק. חרום" כדי שיוכל לדבר בקשר פנים אם יצטרך).
אורן חזר אל תא המפקד, דיווח בקשר למוצב והחזיר את הטנק אל המוצב תוך כדי שהוא ממשיך לירות ולהילחם במחבלים.
בתעודה כתוב שהצוות הרג ארבעה מחבלים. הסיבה היא שגופות של ארבעה מחבלים אותרו. לדעתי נהרגו יותר מחבלים. לא כתבתי על הלחימה המדהימה שהצוות הזה הספיק לבצע באותו הלילה עוד לפני שליאור נפגע. לה יש להקדיש מקום משלה.
יצויין שהצוות הזה היה מורכב ממישמש של חיילים מגדודים ופלוגות שונים שהתנדבו לאייש תקן חסר של טנקיסטים בפלוגה שרק ימים קודם איבדה לוחמים באסון המסוקים. הטנק שעליו פעל הצוות היה אמור להיות הטנק של דביר לניר שנהרג במסוקים.
הנגיעה האישית שלי לארוע: יומיים לפני הארוע הזה ליאור ז"ל החליף את הטען שלי גדי גרינברגר כדי שגדי יוכל לצאת לטיפול שיניים. אורן היה התותחן שלי. היינו אמורים להיות על הטנק הזה כצוות. בהחלטה של הרגע האחרון המ"פ שלי הוריד אותי מהציוות. פחות מחודשיים אחרי הארוע חזרתי לדלעת לעוד חמישה חודשים.
________________________________________________________________________________________

 


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה