סגן שלום עין-גל
|
שלום עין-גל
תיאור המעשה (נוסח לא רשמי): סגן שלום עין-גל שימש כמפקד פלוגת טנקים מסוג פאטון במלחמת ששת הימים. פלוגתו הובילה את החטיבה ופרצה את מערכי המצרים. במהלך לחימתו השמידה פלוגתו פלוגת טנקי סטאלין כבדים. לאורך הקרבות נקט סגן שלום עין-גיל יוזמה, מהירות פעולה, אומץ לב ותושיה שבזכותם זכה בהערכת האלוף. ישראל טל, אלוף מפקד גייסות השריון אוקטובר 1967
רס"ן שלום עין גיל נפל במלחמת יום הכיפורים.
פלוגתו של עין גיל היתה פלוגת חוד בשלבים רבים של המלחמה בהתחלה של חטיבה 401 ואחר כך של חטיבה 7 במלחמת ששת הימים. זו כפי הנראה היתה הפלוגה היחידה בשריון של פטון M48A3 עם תותח 105 מ"מ ומנוע דיזל.
שלום גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1962 ושירת בחיל השריון. לאחר סדרה של קורסי יסוד סיים בהצלחה קורס קצינים, קורס קציני שריון וקורס מפקדי פלוגות והתמחה בתפעול ובפיקוד על סוגי טנקים שונים: 'שרמן', 'סנטוריון' ו'פאטון'. במהלך שירותו בצה"ל שימש בתפקידים רבים, החל במ"מ טנקים סמ"פ ומ"פ, וכלה בסמג"ד ביחידות שריון שונות. כמו-כן נשלח להשתלמויות בחו"ל מטעם צה"ל. אחד מהישגיו הגדולים של שלום היה במלחמת ששת הימים; אז שימש מפקד פלוגת טנקי 'פאטון', שהיו באותו זמן טנקים חדשים בצה"ל. הוא היה מפקד הפלוגה המובילה בחטיבה, שפרצה את מערכי המצרים ביום הראשון של המלחמה. פלוגתו של שלום הסתערה בפיקודו דרך מערכי המצרים, גברה על פלוגת טנקי 'סטאלין' כבדים והשמידה אותם, ובכך הכשירה דרך ליתר יחידות השריון של החטיבה. בניהול אותם קרבות נקט שלום יזמה, מהירות פעולה, אומץ-לב ותושייה, שבזכותם צוין לשבח. על היום הראשון הזה ב'מלחמתו של שלום' אמר האלוף ישראל טל: "המהלך שלו, עם פלוגה בודדת, תרם מבחינה אופרטיבית תרומה אדירה להכרעת כל המערכה הזאת של היום הראשון". אחרי שתמה מלחמת ששת הימים התנדב לשירות בצה"ל ובהמלצת מפקדיו חזר לשירות קבע כמפקד בגייסות השריון והגיע לדרגת רב-סרן. שלום היה קצין ומפקד מעולה, מאותם מפקדים שסמכותם הפיקודית היא טבעית ויונקת את תקיפותה מאישיות מיוחדת במינה, ששפעה ביטחון, רצינות, שיקול-דעת ותעוזה, ורמה מקצועית מעולה. הוא היה קצין מסור, שדאג לפקודיו והיה נאמן למפקדיו. שלום היה קצין קבע בצה"ל, שהצטיין בתפקידיו בעת מלחמה ובעת שלום ורבים ניבאו לו עתיד של מפקד בכיר בגייסות השריון.
בתקופת מלחמת יום הכיפורים היה שלום סמג"ד בגדוד טנקים. כאשר פרצה המלחמה גויס ובדרכו להצטרף ליחידתו בדרום נהרג בתאונת דרכים ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973).
הוספת תגובה