"חיזבאללה מסוגל לחמם את הגזרה, אנו מוכנים לכל תרחיש"

אור הלר אתר הגבורה, ישראל דיפנס 10 באפריל 2014
ברק חירם

ברק חירם


מג"ד גדוד 51 מכיר את הגזרה הצפונית היטב, אחרי פציעה קשה במלחמת לבנון השנייה, הוא חזר לפקד על הלוחמים ומכין אותם ליום פקודה, לכשיגיע. ברק חירם קיבל ציון לשבח ממפקד האוגדה במלחמת לבנון השנייה.



"חיזבאללה מסוגל לחמם את הגזרה, אנו מוכנים לכל תרחיש" שני הדברים הבאים קרו כמעט בתזמון מקביל: לראשונה מזה שנים חיזבאללה פוצץ מטעני חבלה על סיורים של צה"ל בגזרה הצפונית, הדבר השני הוא שמפקד גדוד 51 של גולני, סא"ל ברק חירם, ביקש ממפקד חטיבת גולני אל"מ יניב עשור להישאר עם הגדוד שלו לקו הקרוב בגבול לבנון ולא לעבור לפיקוד על בסיס האימונים החטיבתי. 

סא"ל חירם מכיר טוב את לבנון, טוב מאוד. הוא נולד בחיפה, התגייס לסיירת אגוז של חטיבת גולני ב-1997, והתקדם ביחידה עד לפיקוד על בית ספר ללוחמת גרילה של אגוז המכשיר את הלוחמים ללוחמת הסבך מול חיזבאללה שאליה הם נדרשים בלבנון. אחרי ששימש סגן מפקד גדוד 12 בגולני בהחליפו את רב סרן אלירז פרץ ז"ל שנהרג בעזה, הלך למכללה לפיקוד ומטה ולפני שנה ועשרה חודשים קיבל את הפיקוד על גדוד 51. בעוד חודשיים הוא אמור להזדכות על הגדוד ולעבור לפקד על בסיס האימונים החטיבתי, הבא"ח של חטיבת גולני, אלא שבמקום זאת "ביקשתי מהמח"ט להישאר בתפקיד. גדוד זה גדוד. אין ולא יהיה כמו העבודה הצמודה עם האנשים זה משהו שאתה נקשר אליו בכל נימי נפשך. לא דומה יחידה אינטימית כמו גדוד לבסיס הכשרת טירונות. אינטימיות זה רק בגדוד יש. אתה בתרג"ד צמוד עם האנשים. אוכל איתם נרטב איתם מסתער איתם, קר לך איתם וחם לך איתם". 

בקיץ 2006 פיקד חירם על פלגת לוחמים ביחידת אגוז כשהחלה המלחמה. הוא נפצע בראשו ובעינו מרסיס בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה בקרב בכפר חדתא, אבל התעקש לחזור ליחידה ברגע שפציעתו איפשרה לו. חירם איבד את אחת משתי עיניו בקרב, וזכה בצל"ש על תפקודו בקרב עם החיזבאללה, לאחר שנשאר כל היום עד הלילה עם חייליו בשטח ועם פציעתו הקשה בראש. הוא טיפל בעצמו וסירב להתפנות לישראל כדי לא לחשוף את חיילי הכוח שלו. "רס"ן ברק חירם על שהראה דבקות במשימה וחתירה לניצחון, אחריות, דוגמא אישית, ומקצועיות", נאמר בנימוקי הצל"ש. עין מזכוכית הושתלה בראשו, אבל היא לא מפריעה לחירם לפקד על התרגיל הגדודי של גדוד 51 בגולני, ובראש מאות לוחמים הוא הלך בחודשיים האחרונים עשרות קילומטרים בגליל ובגולן. 


כאשר המודיעין הישראלי צריך לספק לקברניטים הערכה מהירה האם חיזבאללה סיים את תקופת ההבלגה שלו במסגרתה השאיר את גבול ישראל לבנון שקט בסך הכל מאז תום מלחמת לבנון השנייה, התחושה בתרגיל של גדוד 51 בגולני היא שהסיבוב השלישי הוא רק שאלה של זמן. ההבנה היא שחטיבת גולני עם נגמ"שי המרכבה המהירים שלה, נגמ"שי הנמר, תידרש לפעולה מאד מהירה ועמוקה של תמרון בלבנון, לכן בתרגיל נוסעים הנמרי"ם במהירות של 40 קמ"ש. 

"אנחנו כבר חודשיים בתוך האימון", מספר סא"ל חירם לישראל דיפנס, "זה היה אימון ארוך, אימון מלא. היינו בקו בעזה לפני כן במשך חצי שנה בגזרת כיסופים. היה קו מצויין מבחינת בניית הכשירויות של הגדוד ומבחינת התפקוד המבצעי של הגדוד. חצי שנה בט"ש ולסיים אותו עם כשירות יותר גדולה למלחמה אז אפשר להגדיר את הקו כקו טוב". 
חצי שנה בעזה


איך שומרים על כשירות למלחמה כוללת בתוך משימה של קו בעזה בימים שבהם הקו היה יחסית רגוע. איך עושים את זה? 
"הרבה אימונים תוך כדי הקו עצמו והקפדה על נורמות מבצעיות שלפעמים לא חייבים לשמר אותן בשביל הקו בבט"ש, אבל צריך אותן לכשירות. למרות שאפשר להגיע לכל מקום בגזרה עם רכב אז להגיע לכל מקום ברגל. זה גם קשור לכושר וגם לשמירה על כשירות של כוח רגלי להגיע לכל מקום ברגל". 
איך סיכמתם בגדוד קו של חצי שנה בעזה? 
"מה שהיה לנו בקו זה אירוע מציאת המנהרה של עין השלושה וכמה מטענים שהיו על הגדר. המנהרה נמצאה בגזרת הגדוד באמצעות חלק מפעילות האוגדה למציאת מנהרות. הגדוד אבטח את החישוף וגם את הפעולות להשמדתה. אחד הדברים ששמים עליהם דגש חזק זה על עבודת השת"פ, הפעלה של כוחות משולבים, חי"ר תצפיות הנדסה כדי למצות את כל יכולות היבשה והאוויר. היה שם שילוב של כלל הכוחות בגזרה". 
אתה פיקדת על אירוע פיצוץ מנהרת החמאס שבו נפצע קשה סגן אחייה קליין מיחידת המנהרות סמו"ר של הנדסה קרבית, איזה מסקנות יש לך משם? 
"הייתי שם בשטח שאירע הפיצוץ. קרוב מאוד. אני פיקדתי על המבצע בשטח. במקביל למשימה והשמדת המנהרה עסקנו בפינוי הפצועים. זה היה מבצע מוצלח ואני גאה בו מאד. הגדוד עמד במשימה שלו, ופגע בחמושים נוספים שהיו במרחב. הפינוי של הפצועים היה מהיר וטוב. אני שמח שהפצועים לא ערערו אף אחד בהחלטה להמשיך את המבצע".
מה עבר לך בראש שראית את המנהרה הזו? 
"הערכנו את הגודל שלה לפני זה אבל זה מעורר הערכה לנחישות שלהם. זה עזר לי להסביר ללוחמים מול מה אנחנו עומדים. האתגר שלנו עכשיו הם אימונים קשים ואת התוצאות אנחנו נראה במבצע הבא. כל אירוע מבצעי עוזר לך לגבש לדמיין לנסות לתאר איך ייראה המפגש הבא ושדה הקרב ולפי זה אתה בונה את האירועים ומכין את הכשירות של הכוחות. בעזה כל פעילות מבצעית לוקחים במלוא הרצינות ומוסיפים עוד משקל ועוד תנועה כדי לתרגל את היכולות. היינו בקו בעזה עם הנמ"רים ועם האמצעי לחימה שאנחנו אמורים להיות איתו במלחמה". 
והנה רק עזבתם את הקו של החצי שנה בעזה והיא שוב מתחממת
"אחרי חצי שנה שבה אתה חותם על גזרה ומתחייב להגן על התושבים שלה אתה מרגיש קצת קשה לעזוב. המחויבות לא עוזבת אותך כשאתה עולה על האוטובוסים. אתה נקשר לאנשים ולזירה ולנופים". 
אימון חורף בגולן יכול להיות דבר מורכב
"זה תמיד מורכב להתאמן בחורף. בתור חי"רניקים יש לזה קשיים שאין אותם באימוני קיץ. גם קשיים פיזיים של קור של גשם קשיים של עבירות ושל בוץ ושל ראות. קשיים לוגיסטיים כדי לאפשר לכוחות אימון רציף. יש עוד הרבה מאד אמצעי לחימה שנכנסו בשנים האחרונות וזו הזדמנות מצוינת לתרגל אותו, כמו נמ"רים ומערכות שו"ב, כמו הצי"ד". 
היה וויכוח באשר לצי"ד האם לא משליכים על דרג טקטי כמו מג"ד יותר מדי אינפורמציה, מה שיכול להכביד עליו בתנועה
"הצי"ד מאד ידידותי למשתמש. כשאתה מתאמן עם זה גם בבט"ש וגם באימונים אתה לומד לסנן מהר את מה שלא רלוונטי. בחיים היום יומיים יש הרבה יותר מסיחי דעת מאשר הצי"ד. שני אייקונים זה לא מה שיהרוג אותנו. למרות שאני מגולני ואני יותר מאמין בבשר ובפלדה המערכת היא טובה. גם בתרגילים הפלוגתיים וגם בקו התעקשנו להשתמש בצי"ד, וגם בתרג"ד. אנחנו מתרחשים גם עבודה עם הצי"ד וגם בלי כדי שלא לזנוח את היכולות הישנות. ומשתמשים בצי"ד כמכפיל כוח. הכשירויות שלי כגדוד חי"ר הן לדעת לעשות הכל גם ברגל ועל גבי הנמ"רים על כל קילומטר נמ"ר אתה משלם בעשרה קילומטר ברגל. מה בגלל שיש שו"ב נפסיק ללמוד לנווט?" 
אימון בגולן אתה רואה את מלחמת האזרחים בסוריה? 
"אנחנו שומעים מדי פעם בגבול רמת הגולן הפגזות של הצבא הסורי על המורדים. החבר'ה מבינים טוב מאד את המציאות שהם חיים בה וכולם מבינים לאן זה הולך". 
בקרוב אתם עולים לקו לבנון כאשר לפני מספר ימים התפוצץ מטען חבלה בידי חיזבאללה בהר דב
"אני לא צריך את המטען הזה כדי לדעת שחיזבאללה הוא אויב ושאנחנו באים לקו מול אויב שיכול להסלים את הגזרה. הכוחות שלנו צריכים להיות בערנות מתמדת ובכוננות מתמדת במצב של הסלמה. במלחמת לבנון השנייה הייתי מפקד פלגה באגוז. לקחתי מקיץ 2006 שצריך להתאמן קשה כדי שזה ייתן פירות בחירום. אם אנחנו נמשיך להקפיד על אימונים קשים, על כשירות הכוחות, ועל כשירות הציוד, אז אני חושב שזה ייראה מאוד חד וברור. לא יהיה מקום לפרשנויות. סיימתי את 2006 בתחושת מוכנות ושביצענו את המשימות שלנו ומעבר להן. אנחנו נשמיד את האויב ונבצע את המשימות שנקבל. והרמות הממונות צריכות להגדיר מה זה ניצחון ומה הם ההישגים". 

מקור הכתבה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה