הצבא האמריקני: עיטורים מאוחרים הם עניין של צדק

במסגרת האפליה, שנהגה בצבא האמריקני במלחמת העולם הראשונה, לא עוטרו שחורים ויהודים במדליות הראויות למעשיהם, ובעיקר לא במדליית הכבוד (העיטור החשוב ביותר בארצות-הברית). בסנאט ובבית הנבחרים מתגבש כעת רוב משתי המפלגות, שקובע, שיש לבדוק מחדש את העיטורים, שניתנו במלחמת העולם הראשונה. זה עניין של צדק, טוענים יוזמי החוק, שמסתייעים בוועדה הלאומית לציון מאה שנה למלחמת העולם הראשונה.

הצבא האמריקני אינו מתבייש להודות, שטעה בשיקוליו. ארגון גדול, שמכבד את עצמו, יודע להודות בטעויותיו, ולתקן את המעוות – כלומר, להשעות את חוק ההתיישנות לגבי המעשים, ולהקצות כספים מתקציב ההגנה לבדיקה.

לגבי מעשי גבורה במלחמת העולם השנייה, במלחמת קוריאה, במלחמת ויטנאם ובמלחמות שאחריהן, בודק הצבא האמריקני מחדש את ההחלטות לעטר את אנשיו – למרות הזמן שחלף.

אף שחור לא עוטר במדליית הכבוד במלחמת העולם הראשונה ומיד אחריה. שני לוחמים שחורים עוטרו הרבה שנים לאחר מותם על גבורתם במלחמת העולם הראשונה. בשנת 1991 עיטר הנשיא בוש הבן את קורפורל פרדי סטוֹארס,[1] שנהרג בקרב כשיחידתו שירתה תחת פיקוד צרפתי, במדליית הכבוד. הנשיא אובאמה עיטר בשנת 2015 את סרג'נט הנרי ג'ונסון במדליית הכבוד.[2] סרג'נט ויליאם באטלר עוטר בצלב המלחמה עם כפות תמר על-ידי הצרפתים ובצלב השירות המצטיין (העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית) האמריקני, למרות שהומלץ למדליית הכבוד.[3] עתה מדובר בשדרוג עיטורו.

תהליך ארוך ומסובך

ללא קשר לבעיות בעיטור לוחמי מלחמת העולם הראשונה, סיכמה ועדה של הפנטגון, כי ייבדקו עיטורים, שקיבלו לוחמים, שעוטרו מאז התקפת הטרור באחד-עשר בספטמבר 2001. כתוצאה מכך ייבדקו ענייניהם של מאות לוחמים, שעוטרו בכוכב הכסף (העיטור השלישי בחשיבותו בארצות-הברית) ובצלבי השירות, כדי לוודא, שלא קופחו בהענקת העיטור. בדיקת מחדש של העיטורים החלה בשנת 2016 בהנחיית ד"ר אשטון קארטר, שהיה שר ההגנה. לדעתו, אין אחידות בשיקולים להענקת העיטורים, וכתוצאה מכך קופחו לוחמים. עד כה בדק הפנטגון כ-1,400 עיטורים, ו-57 מהם שודרגו – כולל ארבע מדליות כבוד, שלושים צלבי שירות מצטיין ו-23 כוכבי כסף. הבדיקה טרם הסתיימה

תהליך העיטור ארוך ומסובך, ובמיוחד כשמדובר במעשים בשדה הקרב, שנעשו לפני עשרות שנים. לא תמיד נשמר התיעוד, ולפעמים אבדה ההמלצה בנבכי הביורוקטיה הצבאית. כעת מתעוררים ותיקי המלחמה בוויטנאם, ודורשים לעטר את חבריהם בטענה, שכבר אז הם הומלצו, אך ההמלצה נעלמה. אחרי יותר מחמישים שנה, קשה לשחזר דברים, אך הלוחמים מתאמצים לעשות זאת. הם מאתרים מפקדים, וגובים מהם עדויות, כדי לבסס את תביעתם. נושא אחר הנו מי שלא הומלצו בשל סערת הקרב. לא פעם מתברר, שבנבכי הארכיון הצבאי נמצאות המלצה לעיטור ועדויות התומכות בה, ומשום-מה עברו עליהן לסדר היום. התהליך מסובך, כיוון שלא תמיד ניתן לאתר את ההמלצות, שכתבו מפקדים בלהט הקרב. יתר על כן, כדי לעטר, צריכות להיות בתיק המלצה של מפקדו ועדויות ראייה. לפיכך, לרוב איסופן לגבי צל"ש מאוחר נעשה בסיוע סנאטור, או ציר בבית הנבחרים, שמסייעים להתגבר על חוק ההתיישנות.

כך, עוטר לא מכבר ג'ימס סטוגנר, לוחם בחטיבת הנחתים 9 במלחמת ויטנאם, בצלב חיל הים – על גבורתו.[4] סטוגנר הומלץ למדליית הכבוד, אך חסרו עדי ראייה, שיאמתו את פרטי הסיפור. לוטננט פיליפ האוורד סאוֶר, מפקד מחלקה בנחתים, שנהרג באפריל 1967 במהלך סיור קרבי בגזרת קֶה סאן בוויטנאם, עוטר כעת בכוכב הכסף.[5]

גם לגבי מלחמת קוריאה, שהייתה בראשית שנות החמישים של המאה הקודמת, יש בדיקות, שיזמו הלוחמים. כתוצאה מכך, לפחות מדליית כבוד אחת הוענקה – לכומר, שמת במחנה שבויים קוריאני.

כך, עוטר בשנת 2018 ויליאם גאשלר, שהיה צלף בדיוויזיה המוטסת 82, בכוכב הארד על גבורתו בפעולה האמריקנית ברפובליקה הדומיניקנית במאי 1965.[6] באותה השנה עיטר הנשיא דונאלד טראמפ לאחר מותו את לוטננט גארלין מורל קונר במדליית הכבוד על גבורתו בקרב ליד הוּסן בצרפת בינואר 1945.[7] בשנת 2017 עיטר הנשיא טראמפ את החובש ג'ימס סי מקקלאפן,[8] את קפטן גארי מייקל רוז[9] ואת ג'ון ל' קאנלי[10] במדליות הכבוד על גבורתם במלחמת ויטנאם.

הכומר לוטננט אלוֹסיוס ה' שמידט והנגד ג'וזף ל' ג'ורג', שסייעו לחלץ ימאים מספינות, שנפגעו על-ידי המטוסים היפניים בפרל הרבור, בשבעה בדצמבר 1941, עוטרו בדצמבר 2017 על גבורתם בחילוץ נפגעים מספינות, שהוטבעו בהפצצה היפנית.[11]

לעומת זה, הבטיח הפנטגון לבדוק את עניינו של דיוויד ד' וייט, ששירת במלחמת האזרחים, והמפקח הכללי של הפנטגון מצא ליקויים בטיפול בהמלצה לעטרו במדליית הכבוד.[12] כלומר, יש המלצה ויש עדויות, והמפקח הכללי קבע, שטופלו לא כשורה.

בשבוע שעבר הצטרף משמר החופים האמריקני למתקני עוולות מהעבר, והעניק עיטור לנער, שהציל לפני יותר מעשרים שנה נערה ממותת בטביעה.[13]

זה רק קומץ דוגמאות של הנעשה בארצות-הברית. צרפת, לעומת זאת, משתדלת לעטר כעת את מי שלחמו לשחרורה במלחמת העולם השנייה.[14]