זאב איזיקוביץ

הבכור בין שלושה אחים. אביו, אשר היה פעיל במפלגה הקומוניסטית, נאסר ב־1942 על ידי הריגול הנגדי ההונגרי, עונה ונרצח.

ב־1941 עבר לבודפשט ולמד אלקטרוניקה. בראשית 1944 הצטרף לתנועת ׳הבונים׳. במאי באותה שנה גויס לפלוגת עבודה. עבד בסלילת מסילת ברזל, ברח והצטרף למחתרת. למד הכנת חותמות מזויפות, עסק בייצור תעודות ובהפצתן, הכנת בונקרים ואימון בנשק.

ב־7.12.1944 נתפס יחד עם נשקה וצבי גולדפרב ונכלא בבית הסוהר הצבאי בשדרות מרגיט (Margit körút). אחרי חקירה ועינויים של כשבוע ימים הועבר לעיר שופרון (Sopron). חוקרים שהגיעו בעקבותיו לשופרון הודיעו לו, שבעוד שמונה ימים יוצא להורג בתלייה, אולם בסופו של דבר הוחזר, יחד עם שני חבריו, לבית הסוהר בשדרות מרגיט לבודפשט. ב־23.12.1944 שוחרר יחד עם אסירים נוספים הודות למבצע הצלה נועז של חברי המחתרת. אחרי השחרור המשיך בפעילות התנועתית במסגרת העלייה הלגלית והבלתי לגלית.

באוגוסט 1946 עלה באיטליה על אנייה בדרכו לארץ אך היא נתפסה על ידי הבריטים ונוסעיה הובאו לקפריסין. ב־1947 הגיע לארץ והצטרף להכשרה בקיבוצים דפנה ועין חרוד. התנדב לצה״ל ושירת בגדוד 13 של גולני. עבר קורס קצינים. עם שחרורו מצה׳׳ל הצטרף לקיבוץ גרדוש, היום פרוד, והיה המא״ז הראשון. לאחר שעזב את הקיבוץ התיישב יחד עם אשתו, יפה, בווינה. הקים חברות לייצור מתכות אצילות.