"היתה זו הפעם הראשונה שהיהודים השיבו אש בארץ מוסלמית"

ב–1943, כשהיה בן 17, ברח איברהים ברזילי מעיראק ועלה לארץ ישראל. "שאפתי להגיע לארץ בכל מחיר", אמר לימים. התוכנית היתה להתחזות לחייל בריטי, כמו אלה שהוצבו בעיראק, ולבקש חופשה. "הלבישו אותי במדי צבא בריטי, ציידו אותי בכל הניירת הצבאית, מזויפת כמובן, לימדו אותי להצדיע, נתנו לי 'פס' לחופשה ועם כל זה התייצבתי בפני מפקד הגדוד", אמר. כך נסללה דרכו אל הארץ. אחרי נסיעה של יום וחצי עם חניית ביניים במדבר הסורי, הגיע במכונית צבאית לירושלים, שם "ערק" מהצבא.

בהמשך, דרך שכם ועפולה, הגיע למחוז חפצו — קיבוץ בית השיטה, שם הצטרף לקבוצת צעירים שהוברחו מעיראק. "לילה אחד, מבין האוהלים, ראיתי צללים רצים בשדות", תיאר בראיון לדוד בן אשר את המפגש הראשון שלו עם אנשי הפלמ"ח. בהמשך, בקיבוץ נען, הצטרף אליהם והתגייס לגדוד הראשון. המג"ד היה יצחק רבין ומפקד הפלוגה בה שירת היה שייקה גביש. "התמניתי לשומר השדות", הוא סיפר. "על גבי סוס רכבתי במרחבי השדות כשברשותי אקדח. ברכיבה המסוכנת בכפרים הערביים הצטרפו אלי שני בדואים. הם קראו לי איברהים, ומאז התקבע השם הזה בשארית חיי".

עברו לתצוגת גלריה

איברהים ורינה, אשתו, באלג'יריה. "התמקמנו במסווה של מורים לעברית והתחלתי בגישושים לגיוס צעירים למשימה"צילום: המשפחה

ב–1945 נוסדה תחנת הרדיו המחתרתית וברזילי החל לשדר בה בערבית, "לשם הרתעה והפגנת נוכחות יהודית חזקה", כדבריו. השידור הראשון שלו בוצע מדירה ליד "הבימה" בתל אביב. "תחנת השידור" היתה מזוודה קטנה, עמה נדד בין מקומות מסתור. "השידור נערך בשעה 14:00 ונפתח בשריקה מיוחדת. במכוון תואמה השעה בדיוק לאחר יציאת הערבים מהמסגדים", סיפר. "דיר בלקום" היה צועק בשידור, כדי להזהיר את ערביי הארץ "מעוד רעיון לתקיפת יהודים כמו בפרעות 1936. דיברתי שם בעיקר על הכוח היהודי הקיים בארץ", אמר. בשירותו בפלמ"ח היה מ"מ בפלוגה של הגדוד השישי בפיקודו של צביקה זמיר. במלחמת העצמאות השתתף בכיבוש צובא. "הפעלתי מרגמה 120 מ"מ. הפיצוצים היו אדירים, ואפשר לומר שהמרגמה הזאת כבשה את צובא", סיפר.

• הוא סייע למוסד להתבסס באלג'יריה. ב-1956 הגיעה שעת המבחן
• הישראלי שפיקד על המחתרת היהודית במרוקו: סיפורו של שלמה חביליו
• הישראלי שפיקד על המחתרת היהודית במרוקו: סיפורו של שלמה חביליו

ב–1954 הצטרף ליחידה 131 של אגף המודיעין ואימן את החוליה שנשלחה למצרים לבצע פעולות חבלה בניסיון למנוע את עזיבת הבריטים, בפרשה שנודעה לימים כ"עסק הביש", ועלתה בחיי שניים ובמאסרים של אחרים. "הטעות הגדולה היתה שפשוט לא לימדו אותם מהי פעולה חשאית, וזה הגורם לכישלון הגדול", הוא אמר. ב–1956 נשלח לאלג'יריה כחלק מקבוצת צעירים, שגויסו למוסד כדי לסייע ליהודים לארגן מסגרות הגנה. "אני ואשתי התמקמנו במסווה של מורים לעברית והתחלתי בגישושים לגיוס צעירים למשימה שלי. באתי לראש הקהילה ולאנשים מרכזיים, והם לא רצו לשמוע אותי", סיפר. בהמשך אירגן כמה עשרות צעירים מתנועת הצופים ואימן אותם בנשק שהוברח לשם.

עברו לתצוגת גלריה

איברהים ורינה. "סמל ומופת לעובדי המוסד לדורותיו"צילום: המשפחה

המבחן שלהם היה ב–12 במאי 1956, כשבוצע פוגרום ביהודי קונסטנטין. "ברחוב הראשי ברובע היהודי נשמעים פיצוצים, ירי, מהומה, צעקות. ערבי זרק רימון, יהודי נהרג, 13 יהודים נפצעים. פורעים ערבים פורצים לשכונה, יורים ומפוצצים", סיפר. "ההתארגנות שלנו נכנסת לפעולה. כיתה אחת מסיירת ברחוב הראשי, כיתה שנייה מול בית הכנסת, כיתה שלישית ברזרבה. הכיתה ברחוב רודפת והורגת את הערבי שזרק את הרימון. כל הלוחמים מתארגנים מיד מול ההמון הערבי התוקף, ירי מכל כיוון, לחימה בגבורה של לוחמינו המאומנים. התוצאה — 19 ערבים הרוגים", הוא אמר והוסיף: "היתה זו הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה שבה הותקפה הקהילה היהודית בארץ מוסלמית והקהילה השיבה אש".

ראש המוסד לשעבר, שבתי שביט, אמר כי בעבודתו במוסד סייע ברזילי בהעלאת 80 אלף יהודים מצפון אפריקה בחשאי. בשנות ה–60 שהה בחו"ל במסגרת האגף להפעלת סוכנים. בין היתר מילא תפקיד במבצע "יהלום" לעריקת טייס חיל האוויר העיראקי עם מטוס מיג 21. ברזילי שירת 40 שנה במוסד. ב–2016 העניק לו נשיא המדינה ראובן ריבלין פרס מפעל חיים. "סמל ומופת לעובדי המוסד לדורותיו. כל שעשה ותרם עשה בצניעות וביחסי אנוש מעולים", ספד לו שביט. הוא נפטר במרץ והותיר אחריו את אשתו רנה, שתי בנות (אחת מהן השחקנית ענת ברזילי), ארבעה נכדים ונין.

מקור הכתבה