אזרח אוריאל חפץ
|
אוריאל חפץ
תיאור המעשה: בליל 14-15 במאי 1974 הסתננו מחבלים למעלות והשתלטו על בי"ס במקום, כשהם מחזיקים בעשרות ילדים כבני-ערובה. בהיותו בירושלים שמע אוריאל חפץ על המקרה ברדיו ונסע מיד למעלות עם ציוד-פריצה. בהגיעו למקום הציע תכנית-פריצה. כשהחלה פעולת כוחותינו וילדים החלו לקפוץ דרך החלון, תפסם אוריאל חפץ בעת קפיצתם והצליח להציל בפעולתו זו ילדים רבים, עד שנפגע מרסיסי רימון בגב, ורגלו הימנית רוסקה בירך. במעשיו אלה גילה אוריאל חפץ רוח התנדבות, אומץ-לב ותושיה רבה. על מעשה זה הוענק לו : צל"ש הרמטכ"ל תשרי תשל"ו ספטמבר 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
בעוז רוחם
הענקת הצל"ש לחפץ (תמונה מתוך ידיעות אחרונות)
כתבה מידיעות אחרונות 1975
מתוך כתבה על אתרי תיירות - ירושלים ברשת
הקשר בין הר ציון וחלקה המערבי של ירושלים בעת מלחמת השחרור היה באמצעות מנהרה צרה שנחצבה במורדות המערביים של ההר והגיעה לשכונת ימין משה. מנהרה זו אפשרה אמנם העברת אספקה להר ופינוי הפצועים ממנו, אך יעילותה הייתה מוגבלת. לא ניתן היה להעביר דרכה כמויות גדולות של ציוד. פינוי הפצועים התנהל באיטיות והיה כרוך בנזקים מחמת הטלטול. הפתרון לבעיות הללו הסתמן משהגה אוריאל חפץ בדצמבר 1948 את רעיון הרכבת האווירית להר ציון. בצופן הצבאי, כינו זאת "דרך אבשלום".
עיקרה של התוכנית: כבל פלדה באורך כ-200 מ‘ שנמתח מעל גיא בן הנום וקשר בין העמדה הישראלית בבית החולים סנט ג‘והן (בדרך בית לחם, סמוך לסינמטק של היום) לעמדה בהר ציון. לרכבל שגובהו המקסימלי מעל לגיא היה כ-50 מטרים, הוצמדה קרונית בעלת כושר משא של כ-250 ק"ג.
חוליה של שלושה חיילים בכל תחנה הייתה אחראית על ההפעלה הידנית של הרכבל. משך הנסיעה לכל כיוון היה שתי דקות. הנסיעות התבצעו בלילות כדי להעלים את קיום הרכבל מחיילי הלגיון. במשך היום, הורד הכבל עד לקרקע ולא נראה. כחצי שנה היה הרכבל בשימוש סדיר, אך נשאר כשיר לפעולה עד מלחמת ששת הימים מחש שיהיה צורך להשתמש בו שנית, אם ינותק הר ציון בעת מלחמה. דבר קיומו נשמר בסוד ונחשף לראשונה בשנת 1972.
אוריאל חפץ, מתכנן ובונה הרכבל נודע בהמצאותיו המתוחכמות ובכושר האלתור הטכני שלו. חפץ היה מפקד חיל ההנדסה של האצל ואחר כך עוזר קצין הנדסה בחטיבת עציוני בצה"ל, תפקיד שבמהלכו תכנן ובנה את הרכבל.
על המצאותיו ותרומתו למערכת הביטחון בתקופה שאחר כך, זכה בשנת 1973 בפרס לביטחון ישראל. אוריאל נודע גם בגבורתו האישית. זכה לאות המופת על חילוץ פצועים תחת אש במלחמת יום כיפור ובצל"ש הרמטכ"ל על חילוץ תלמידים מידי מחבלים במעלות, פעולה במהלכה נפצע קשה.
