מעט מדי, מאוחר מדי: המשגים בדרך לעסקה לשחרור גלעד שליט
|
אל"מ (מיל') ליאור לוטן ששימש כראש מחלקת השבויים והנעדרים באמן, סוקר את הכשלים בניהול המשא ומתן לשחרור שליט. מצאתי לנכון להביא כתבה זו היות וליאור לוטן קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר הפעולה בה היה נסיון לשחרור בן ערובה אחר, נחשון ווקסמן ז"ל. ליאור לוטן שימש כמפקד כוח בפריצה לבית בו הוחזק נחשון ווקסמן ז"ל.
במשך כל שנות קיומה ערכה מדינת ישראל עסקאות לחילופי שבויים וחטופים בהן שוחררו שבויים ואסירים של האויב, בתמורה להשבת לוחמי צה"ל ואזרחי ישראל. למרות ניסיון עשיר זה ניצבת ישראל בפרשת גלעד שליט בפני מצב ייחודי וקשה, שבו לא הצליחו שליחי המדינה להשפיע מהותית על סוג והיקף דרישות החמאס.
בחינת הנתונים על המגעים שהתפרסמו בגלוי, מצביעה על כך שההסבר למצב הייחודי אינו נובע משינוי במישור הערכי, אלא ממספר טעויות וכשלים מקצועיים בצד הישראלי, שתרמו ישירות למצב שבו לפני הקברניטים והעם ניצבת כיום רק חלופה אחת, רעה. בין הכשלים ניתן למנות:
נושא המו"מ
בפרשות קודמות התעקשו נציגי המדינה למקד את המו"מ בעסקה שמהותה שחרור הומניטרי של אסירים בתמורה לשחרור אנשינו. כך יכלה ישראל גם לבקש סיוע ממדינות נוספות במנותק משיקוליהן הגיאו-אסטרטגיים באזור. עמדת ישראל בעסקת שליט חרגה מדוקטרינה זו וכרכה כבר מתחילת התהליך את שחרורו בנושאים נוספים, בעלי חשיבות מהותית בפני עצמם כמו ירי הרקטות ליישובי עוטף עזה וההסדרים הביטחוניים ברצועת עזה. בכך, פעלה ישראל באופן הפוך ללוגיקה הבסיסית לפתרון בעיות מורכבות והפכה בעיה ובה משתנה אחד, שחרור אסירים, לבעיה ובה מספר רב של משתנים, שהדרך לפתרונה ארוכה וקשה יותר.
המתווך
לישראל שיקולים אסטרטגיים מובהקים באשר ליחסיה עם מצרים, אך בחירת מצרים כמתווך בעסקת שליט צמצמה את מרחב התמרון הישראלי ואת פוטנציאל ההצלחה של התהליך. למצרים ידע חשוב באשר לחמאס ותפקיד קריטי בכל הקשור ליצירת בסיס התמיכה הדרוש לעסקת חילופי שבויים. עם זאת, הענקת מפתחות התיווך למצרים הביאה לשולחן המו"מ לא רק את יתרונותיה באזור, אלא גם את האינטרסים המורכבים שלה מול החמאס.
כך, בנוסף למילוי תפקיד המתווך החותר להתקדם ומציע לצדדים הצעות ליציאה ממצבי קיפאון ומשברים, שימשה מצרים בפועל גם צד במו"מ.
ניהול המו"מ
בפרשות קודמות הושקעו מאמצים רבים כדי שישראל תימנע מקבלת רשימת אסירים המוכתבת על-ידי האויב. בפרשת שליט, הסכמת ישראל לקבל הפעם רשימת אסירים מהחמאס בלא שהוסכם מראש מי ייכללו ברשימה, סיכלה את חופש התמרון של ישראל כמעט באופן מוחלט והעניקה לחמאס הישג מובהק בעיצוב התהליך.
מרגע שהמערכת הישראלית הסכימה לכך, האחריות העיקרית להשלמת התהליך או סיכולו רבצה על ישראל ולא על החמאס.
דרישות החמאס, מופרזות ככל שיהיו, נתפסו כנקודת הייחוס היחידה למרחב המחיר לעסקה. מצד שני, לאחר שפורסם שמתנהל מו"מ על רשימה שהכין החמאס, גם הארגון התקשה להתגמש בשל לחץ דעת הקהל הפלסטינית.
היעדר חלופות
פעמים רבות בעבר הצליחו צה"ל, השב"כ והמוסד לאתר אנשים במרחק מאות ואלפי ק"מ לצורך מבצעי חטיפה, סיכול ושחרור שבויים. אולם, בפרשת שליט לא הצליחו עד היום לבסס אופציה מבצעית ריאלית. מצב שלילי זה מתקיים לא רק בשל האתגרים המודיעיניים והמבצעיים הקשים אובייקטיווית בעזה, אלא גם בשל היערכות ארגונית לא מספקת של המדינה לטיפול בנושא השבויים.
מתי המעט העוסקים בנושא במערכת הביטחון מתמקדים בממד המודיעיני, אך בכל תקופת שביו של גלעד לא הוקם צוות משימה בין-ארגוני ורב-תחומי המאחד את תחומי המודיעין והמבצעים ושמשימתו היחידה היא יצירת התנאים לביסוס אופציה מבצעית לשחרור גלעד.
המו"מ על שליט רוכז בלעדית בידי רה"מ ונציגו. ראשי זרועות הביטחון שותפו בהתייעצויות הנוגעות למו"מ. אולם, עצם תהליך המו"מ לא נתפס כדיסציפלינה מקצועית. הוא לא בוצע באופן מערכתי, אלא התבסס על יכולות אישיות ולא הביא לידי ביטוי את הניסיון המצטבר מעסקאות קודמות.
כישלונם של הקברניטים עד כה מחייב אותם לאזור את האומץ ואת נטל הערבות ההדדית שהיו נדרשים מהלוחמים, אילו היו נשלחים לבצע פעולת שחרור צבאית של גלעד , ולתמוך בעיסקה. ואז, יום לאחר שובו של גלעד הביתה ועוד לפני המקרה הבא - להיערך אחרת, ארגונית ומקצועית לאתגר המשא ומתן הבא.
אל"מ (מיל') ליאור לוטן שימש כראש מחלקת השבויים והנעדרים באמן וכראש צוות המו"מ המטכ"לי
כתבת המקור
בחינת הנתונים על המגעים שהתפרסמו בגלוי, מצביעה על כך שההסבר למצב הייחודי אינו נובע משינוי במישור הערכי, אלא ממספר טעויות וכשלים מקצועיים בצד הישראלי, שתרמו ישירות למצב שבו לפני הקברניטים והעם ניצבת כיום רק חלופה אחת, רעה. בין הכשלים ניתן למנות:
נושא המו"מ
בפרשות קודמות התעקשו נציגי המדינה למקד את המו"מ בעסקה שמהותה שחרור הומניטרי של אסירים בתמורה לשחרור אנשינו. כך יכלה ישראל גם לבקש סיוע ממדינות נוספות במנותק משיקוליהן הגיאו-אסטרטגיים באזור. עמדת ישראל בעסקת שליט חרגה מדוקטרינה זו וכרכה כבר מתחילת התהליך את שחרורו בנושאים נוספים, בעלי חשיבות מהותית בפני עצמם כמו ירי הרקטות ליישובי עוטף עזה וההסדרים הביטחוניים ברצועת עזה. בכך, פעלה ישראל באופן הפוך ללוגיקה הבסיסית לפתרון בעיות מורכבות והפכה בעיה ובה משתנה אחד, שחרור אסירים, לבעיה ובה מספר רב של משתנים, שהדרך לפתרונה ארוכה וקשה יותר.
המתווך
לישראל שיקולים אסטרטגיים מובהקים באשר ליחסיה עם מצרים, אך בחירת מצרים כמתווך בעסקת שליט צמצמה את מרחב התמרון הישראלי ואת פוטנציאל ההצלחה של התהליך. למצרים ידע חשוב באשר לחמאס ותפקיד קריטי בכל הקשור ליצירת בסיס התמיכה הדרוש לעסקת חילופי שבויים. עם זאת, הענקת מפתחות התיווך למצרים הביאה לשולחן המו"מ לא רק את יתרונותיה באזור, אלא גם את האינטרסים המורכבים שלה מול החמאס.
כך, בנוסף למילוי תפקיד המתווך החותר להתקדם ומציע לצדדים הצעות ליציאה ממצבי קיפאון ומשברים, שימשה מצרים בפועל גם צד במו"מ.
ניהול המו"מ
בפרשות קודמות הושקעו מאמצים רבים כדי שישראל תימנע מקבלת רשימת אסירים המוכתבת על-ידי האויב. בפרשת שליט, הסכמת ישראל לקבל הפעם רשימת אסירים מהחמאס בלא שהוסכם מראש מי ייכללו ברשימה, סיכלה את חופש התמרון של ישראל כמעט באופן מוחלט והעניקה לחמאס הישג מובהק בעיצוב התהליך.
מרגע שהמערכת הישראלית הסכימה לכך, האחריות העיקרית להשלמת התהליך או סיכולו רבצה על ישראל ולא על החמאס.
דרישות החמאס, מופרזות ככל שיהיו, נתפסו כנקודת הייחוס היחידה למרחב המחיר לעסקה. מצד שני, לאחר שפורסם שמתנהל מו"מ על רשימה שהכין החמאס, גם הארגון התקשה להתגמש בשל לחץ דעת הקהל הפלסטינית.
היעדר חלופות
פעמים רבות בעבר הצליחו צה"ל, השב"כ והמוסד לאתר אנשים במרחק מאות ואלפי ק"מ לצורך מבצעי חטיפה, סיכול ושחרור שבויים. אולם, בפרשת שליט לא הצליחו עד היום לבסס אופציה מבצעית ריאלית. מצב שלילי זה מתקיים לא רק בשל האתגרים המודיעיניים והמבצעיים הקשים אובייקטיווית בעזה, אלא גם בשל היערכות ארגונית לא מספקת של המדינה לטיפול בנושא השבויים.
מתי המעט העוסקים בנושא במערכת הביטחון מתמקדים בממד המודיעיני, אך בכל תקופת שביו של גלעד לא הוקם צוות משימה בין-ארגוני ורב-תחומי המאחד את תחומי המודיעין והמבצעים ושמשימתו היחידה היא יצירת התנאים לביסוס אופציה מבצעית לשחרור גלעד.
המו"מ על שליט רוכז בלעדית בידי רה"מ ונציגו. ראשי זרועות הביטחון שותפו בהתייעצויות הנוגעות למו"מ. אולם, עצם תהליך המו"מ לא נתפס כדיסציפלינה מקצועית. הוא לא בוצע באופן מערכתי, אלא התבסס על יכולות אישיות ולא הביא לידי ביטוי את הניסיון המצטבר מעסקאות קודמות.
כישלונם של הקברניטים עד כה מחייב אותם לאזור את האומץ ואת נטל הערבות ההדדית שהיו נדרשים מהלוחמים, אילו היו נשלחים לבצע פעולת שחרור צבאית של גלעד , ולתמוך בעיסקה. ואז, יום לאחר שובו של גלעד הביתה ועוד לפני המקרה הבא - להיערך אחרת, ארגונית ומקצועית לאתגר המשא ומתן הבא.
אל"מ (מיל') ליאור לוטן שימש כראש מחלקת השבויים והנעדרים באמן וכראש צוות המו"מ המטכ"לי
כתבת המקור
קוב
1. עזרה אמיתית שיהודי יכול לתת לגלעד
מאמינה
2. משפחת שליט
אבנר
3. שאלה -מדוע השמות בראשי תיבות??
offerd
3.1. מהסיבה הפשוטה שהצנזורה לא אישרה את השם המלא
הוספת תגובה