קרב נוחיילה השני

יוסי ארגמן אתר השריון, אוחזר 18 באוקטובר 2009
ישראל טל, מפקד גייסות השריון בעת התקרית

ישראל טל, מפקד גייסות השריון בעת התקרית


תיאור קרב נוחיילה השני מתוך "פאשלה בנוחיילה" פרק מספרו של יוסי ארגמן "מלחמת הצללים"



"האם הושמדו הטנקים הסוריים?"

תקרית נוחיילה ב' התפתחה לקרב גדול, ראשון מסוגו בחזית הסורית. הישובים דן, דפנה ושאר ישוב הופגזו קשות. לכן, באישורו של אשכול, הופעל חיל האוויר - לראשונה מאז מלחמת סיני. בקרב נפלו שלושה אנשי תותחנים וחי"ר: רס"ן לואי ברונשטיין, רב"ט ג'ורג' לזר וטוראי יהודה פורת. אחד עשר אזרחים נפצעו. על אף החשיבות ההיסטורית הרבה של התקרית, לא נעסוק בהיבטיה השונים. נתמקד רק באלה הדרושים לענייננו. וכאן נוכל לומר מיד שהטנקים עשו הפעם מלאכה טובה בהרבה. במשך 25 דקות של חילופי אש הושמדו שני הפנצרים (בן-שושן לעיתונאי: "ראינו חלקים שלהם עפים באוויר"). בנוסף לטנקים הושמדו עמדות ונהרסו בתים רבים בנוחיילה עצמה (הכפר היה נטוש).

שלא כמתוכנן, ניתנה הזדמנות שנייה גם לטנקי הסנטוריון. כאשר כשל אחד השרמנים לתפוס עמדה, האיץ אביגדור ליבמן את טנק המ"מ אל עמדתו. התותחן שלום כהן שם את המתג בורר הירי על תותח, הציב את השנתות על סוג הפגז והחל לפגוע. האש הייתה עזה. ליבמן, שעמד חשוף בצריח המפקד, זכר לימים כי למט"קים (מפקדי טנקים) כמעט שנשרפו הגבות. הוא עצמו נפגע בתקרית זו באוזניו ואיבד את שמיעתו באופן חלקי (בעקבות זאת הועבר למסלול השלישות).

- "האם הושמדו הטנקים הסוריים?" הייתה שאלתו הראשונה של אל"ם טל, אף כי יש להניח כי כבר ידע את התשובה. "הושמדו, המפקד, עלו בלהבות", אמר המח"ט הרצל שפיר, שעמד להתמנות בתוך חודש לסגנו של טל.

"זה ניצחון!" אמר טל.

למחרת, העניק טל שלושה צל"שים: לבן-שושן, לפוטש (לימים, אל"ם) ולסמל זלמן וישנייבסקי, איש החוליה הטכנית. צוות טנקי הסנטוריון והמג"ד אושרי, לא קשה לנחש, קרנו מאושר. דומה כי לאיש מהם לא היה אכפת מן העובדה שבאותו יום ממש התפטרו ראש ממשלה אשכול וכל השרים על רקע התנגדותם לחקירת פרשת "עסק הביש".

ואולם, אל"ם טל לא הניח להצלחה המקומית לטשטש את חומרת "מצב האמת". היה ברור לו שזו הייתה מלאכה של הנבחרת על רקע אילוצי הכישלון; שנורו יותר מדי פגזים שלא פגעו במטרות; ושעברו דקות ירי רבות מדי עד אשר נפגעו הפנצרים בפגיעות בול. היה ברור לו כי המהפכה בכל התחומים המקצועיים שתיכנן בשריון אכן תתבצע ללא הנחות, עכשיו - יותר מתמיד.

במקביל היה עליו לפתור את עניין כבודו האבוד של שמאי קפלן. עשרים וחמש שנים מאוחר יותר, ישוב מאחורי השולחן הגדול שבלשכתו, אמר טל לכותב שורות אלו:

"שמאי יצא פגוע מאוד. הגדרתי את התקרית ככישלון חרוץ ונזפתי בו פומבית. אחרי כמה ימים לקחתי אותו לשיחה אישית. אמרתי לו, כי גם לי כואב הלב על גורלו. הסברתי לו שזה עניין סטטיסטי. קרוב לוודאי שכל מפקד אחר בשריון, שהיה נקלע לאותו מצב היה משיג אותן תוצאות, מכיוון שכאן לא היה מקרה חריג. הוא ייצג את המושגים שלנו באותם ימים ואת רמת השריון אז. אמרתי שזה רק מזלו הרע, שדווקא הוא הפך המדיום של החינוך מחדש בשריון. אמרתי לו, שהיו מקרים במלחמת העצמאות, והבאתי דוגמאות עם שמות של אנשים, שקרה להם כישלון ורוחם נפלה. האנשים האלה איבדו מוטיבציה וירדו מהבמה לתמיד, כמפקדים וכלוחמים. והיו אחרים, גם כן שמות, שספגו כישלון, חרקו שיניים והחליטו החלטה נחושה להוכיח את עצמם. והם באמת הצליחו מאוד ועלו לגדולה. חלקם הפכו גיבורים לאומיים שלנו. אמרתי לשמאי: אני מקווה שתימנה עם הסוג השני. מבחינתי, אם תרצה לשקם את מעמדך, עשה מאמץ ואני אעשה כל מאמץ שבעולם כדי שתוכל לעמוד למבחן מהר ככל האפשר ולזכות ברהביליטציה. הצעתי, שכל פעם שתהיה כוננות בצפון, הוא יהיה מפקד הטנקים".

שמאי קפלן קיבל את ההצעה. הוא החל לעשות תקופות ארוכות בצפון ועד מהרה נקלע למצב דומה שבו פעל למופת, ועוד נגיע גם לכך. לדברי טל, שמאי פעל "יפה מאוד" ושיקם את המורל שלו. שנתיים וחצי לאחר מכן, במלחמת ששת הימים, נהרג רס"ן שמאי קפלן בראש אנשיו, 30 ק"מ לפני תעלת סואץ. קהלני מגדיר אותו בספרו "מפקד לדוגמה ומנהיג אמיתי".

מקור המידע



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה