"איזהו הגיבור?": סיפור הגבורה של אלכסיי קלגנוב ממלחמת לבנון השנייה

בתחילת אוגוסט 2006, בעיצומה של מלחמת לבנון השנייה, ד"ר אלכסיי קלגנוב נקרא למילואים. בניגוד למילואימניקים רבים, שנדרשים לעזוב את העבודה המשרדית, לעלות על מדים ולתרגל מארבים והסתערויות בשטח, קלגנוב הוא בין הבודדים ששומרים על אותו המקצוע גם בחייהם האזרחיים וגם בשירות המילואים: סרן מיל' ד"ר אלכסיי קלגנוב עובד ביום-יום בתור אורטופד בקליניקה פרטית, ובעבר היה גם כירורג בכיר בביה"ח 'הלל יפה' בחדרה. בשירות המילואים הוא רופא גדודי בחטיבת המילואים 'כרמלי'. למרות שקלגנוב מדגיש כי היה מוכן לפעילות בשטח באותה המלחמה עקב התרגולים הרבים שעבר, הוא היה מופתע ממה שראה: "בימים הראשונים של המלחמה הכל בארץ התנהל כרגיל, לא הרגשתי שמשהו מיוחד קורה. רק כשהגענו הסתבר שזאת מלחמה רצינית".

חיילי צה"ל בעת יציאה מדרום לבנון, 2006. "הסתבר שזאת מלחמה רצינית".

האבא של הגדוד

ב-5 לאוגוסט, יומיים לאחר שנכנס הגדוד של קלגנוב לכפר עיתא-א-שעב, נקרא הרופא לסייע לפלוגה אחרת מזו ששהה עימה. שניים מקציני הפלוגה לקחו אותו לבניין בו היו חיילים שנפגעו מפגז עשן. אחד מהחיילים, רונן ג'רד, נפגע באורח קשה מהפגז והפסיק לנשום. עבודתו השגרתית של רופא כוללת כוננות גבוהה ודורשת דיוק רב תחת לחץ, אך העבודה בשטח פתוח, ללא תנאים סטריליים, ולעתים אפילו תחת אש, דורשת מרופא מיומנויות גבוהות אף יותר. קלגנוב נדרש להחליט במהירות מה לעשות, והחליט לבצע בחייל הפצוע ניתוח שדה.

"הייתי צריך לעשות לו ניתוח בשטח, לא יכולתי להנשים אותו כבר. הוא היה במצב קשה מאוד. ברור שזה הרבה יותר מלחיץ מעבודה רפואית רגילה בבית החולים, אבל סוג העבודה אחר. המטרה היא לתת את הסיוע הראשוני, לשמור על הנפגעים בחיים ולחלץ אותם". לאחר הטיפול שביצע קלגנוב יחד עם שני החובשים שאיתו, פונה ג'רד לביה"ח 'רמב"ם'. "שמרנו על קשר הרבה אחר כך", הוא מספר בחיוך, "וביום החתונה שלו ליוויתי אותו לחופה".

נראה שקלגנוב כבר רגיל לתפקיד האבא, בתור איש מילואים בן 40 שמוקף במילואימניקים צעירים. "בגלל ההרגשה האבהית שלי כלפי כל החבר'ה הצעירים בגדוד, חשוב לי לשמש דוגמה ולשמור על קור רוח גם במצבים של לחץ", הוא מסביר. קור הרוח ושיקול הדעת של קלגנוב הוכיחו את עצמם שנית במהלך המלחמה. לאחר כמה ימים שגרתיים יותר, במהלכם עסק הגדוד בגיחות לתוך לבנון, ספג אחד מצוותי הגדוד פגיעה קשה, כאשר טיל נ"ט נורה לעברם. חייל אחד נהרג, ושניים נוספים נפצעו קשה. הצוות הרפואי חילץ את הפצועים על אלונקות למקום מוגן יותר והתחיל לטפל בהם. המקום הסתבר כפחות מוגן משחשבו, ולעבר הצוות והפצועים נורה טיל נוסף. ד"ר קלגנוב נפגע מרסיסים, ואחד הפצועים בהם טיפל, יניב שיינברום, נפטר מהפצעים שספג עוד מהפגיעה הראשונה. לאור קור הרוח, אומץ הלב והנחישות שהראה במעשיו במלחמה, הוענק לסרן קלגנוב עיטור המופת.

ד"ר קלגנוב בעת קבלת הצל"ש מהרמטכ"ל, צילום מסך.

סיכוי של אחד למיליון

עם זאת, נדמה שד"ר קלגנוב מתגאה יותר בתקרית אחרת בה לקח חלק, שגם היא זיכתה אותו בעיטור- הפעם צל"ש מאו"ג איו"ש. "הגדוד שלי ליווה חיילים מיחידת דובדבן, שחיפשו אחר מבוקש. המבוקש הסתתר בקיר כפול באחד הבתים באזור יהודה ושומרון, וכשמצאו אותו, המעצר הפך לקרב".

במהלך חילופי האש ארבעה מחיילי היחידה נפצעו, וקלגנוב והצוות שלו, יחד עם צוות אחר, החלו לטפל בהם באופן מיידי. אחד מהחיילים נפצע באופן אנוש לאחר שנורה בפה, ולמרות הטיפול המיידי שהעניק לו, קלגנוב היה בטוח כי כבר אין ללוחם שום סיכוי. "הייתי בטוח שהוא כבר אבוד, אבל הילד נשאר בחיים", הוא מספר. "אבל היינו צוות מיומן, והייתי בטוח במה שאני עושה. מיד העבירו אותו לבית החולים הכי טוב, שם טיפלו בו צוות של רופאים מומחים. זה צירוף מקרים, זה סיכוי של אחד למיליון- אם דבר אחד קטן היה משתבש, אם הוא היה מפונה לבית חולים אחר, אם רופאים אחרים היו מטפלים בו- יכול להיות שהוא לא היה איתנו היום". קלגנוב מספר שהיום אותו לוחם הוא חוזר בתשובה. "גם אתה היית חוזר בתשובה אם היה קורה לך נס כזה, לא?" הוא צוחק.

ד"ר קלגנוב, כיום

"הבחירה לעלות לארץ- לא משהו לסכם בשתי מילים"

קלגנוב הוא לא יליד הארץ. בשנת 1992 כבר היה אורטופד מוסמך, ואז בחר לעלות לארץ. נדמה כי הוא לא מעוניין לפרט על הסיבות שגרמו לו לעלות ארצה. "זה לא משהו לסכם בשתי מילים", הוא אומר. בשנת 1996 התחיל את עבודתו בבית החולים הלל יפה ובמקביל הוסמך לשירותו הצבאי בקורס קציני רפואה. את שירותו הצבאי הוא מגדיר כחוויה מאוד חיובית, וליווה את חטיבת כרמלי בפעילות ובאימונים ברחבי הארץ, בין אם בחרמון ובין אם בעוטף עזה. "אני תומך לגמרי בפעילות של צה"ל. אם היו קוראים לי למילואים בזמן 'עמוד ענן', אין לי ספק שהייתי מתייצב", הוא חורץ.

בהכנת הכתבה סייע אתר הגבורה: http://www.gvura.org

לכתבה המקור