הגיבורים הנשכחים של צה"ל: הלוחם שנשכח בחדר קירור

משה ויסטוך אתר הגבורה, ישראל היום, 18 באוגוסט 2019
אברהם אביגדורוב

אברהם אביגדורוב


אברהם אביגדורוב יצא למשימה חסרת סיכוי וחייו כמעט נגדעו • כשפינו אותו לבית החולים חשבו שהוא מת • רק 24 שנים מאוחר יותר קיבל את אות הגבורה



"היינו עשרה לוחמים מול עשרות חיילים. תוך כדי קרב אחת המשאיות העמוסה חומרי נפץ ותחמושת הופצצה. השיירה הושמדה. שני חבריי נהרגו ואני עפתי כעשרים מטר באוויר". אברהם אביגדורוב (בומצ'יק) ז"ל היה בסך הכל בן 19 כשנשלח למשימה שהוגדרה אפילו על ידי שולחיו כחסרת סיכוי. חייו כמעט נגדעו בפעולה הנועזת, וניצלו בשנית בסיפור יוצא דופן שאירע כמה שעות מאוחר יותר בבית החולים.

אביגדורוב נולד בשנת 1929 במושבה מצפה שליד טבריה. בגיל 7 התייתם מאביו שנרצח במאורעות תרצ"ו שזכו לכינוי "המרד הערבי הגדול". בשנת 1947, מיד עם תום לימודיו, התגייס לפלמ"ח ושירת בחטיבת יפתח שהוצבה בצפון הארץ. בחודש מרץ 1948, בזמן שהיה בהכשרה ברמת יוחנן, הגיעו ידיעות על שיירת נשק גדולה שעשתה את דרכה מלבנון לחיפה.

אביגדורוב נשלח עם עוד תשעה לוחמים לקריית מוצקין כדי לנסות ולעצור את השיירה שלוותה על ידי עשרות חיילי אויב. "מהאירוע אני לא זוכר שום דבר", הוא סיפר באירוע שנערך לכבודו ולכבוד מקבלי אותות גבורה נוספים ב-1998, "סיפרו לי שזו הייתה משימה חסרת סיכוי. כמו כן סיפרו שנעם המפקד, עמנואל ואני, פרצנו לתוך השיירה. הכדורים שרקו מסביב". כמה שנים מאוחר יותר הוא סיפר בראיון לעיתון "במחנה" כי "התפתח קרב פנים אל פנים משניים-שלושה מטרים. הם קפצו מהמשאיות, אנחנו ירינו בהם והם נפלו".
בפעולתו הצליח אברהם להפתיע את חיילי האויב, בעיקר לאור תעוזתו לתקוף שיירה עמוסת חיילים כמעט לבדו. לבסוף, כתוצאה מחילופי האש התפוצצה אחת המשאיות וכך הושמדה השיירה כולה. אביגדורוב נפצע אנושות וכאן החל סיפור מעניין נוסף שכמעט עלה לו שוב בחייו. כשפינו אותו משדה הקרב, חשבו בטעות שהוא נהרג והעבירו אותו לחדר המתים. "ארזו אותי כהרוג והכניסו אותי לבית הקירור בבית החולים". באורח נס אחד העובדים זיהה שהוא עדיין בין החיים, "בלילה השמעתי איזו אנחה אז אמרו: 'אולי יש איזה סיכוי להציל אותו'. לאחר שלושה שבועות חזרתי להכרה".

כשנה לאחר מכן, ב-1949, הוענק לו יחד עם 11 גיבורי ישראל נוספים ממלחמת העצמאות 'אות גיבור ישראל' 24 שנה מאוחר יותר, לאחר שהכנסת הסדירה את נושא עיטורי החיילים, העניק לו שר הביטחון דאז, משה דיין, את אות עיטור הגבורה. באותה שנה הוא גם נמנה בין מדליקי המשואות בהר הרצל.

בנימוקי צה"ל להענקת אות הגבורה נכתב כי "ביום האירוע בקרית מוצקין, נמנה טוראי אברהם אביגדורוב עם היחידה שהסתערה על שיירת מכוניות של האויב, עמוסות נשק ותחמושת. הוא קפץ על הכביש אל מול השיירה ובירייה מהמותן בתת-המקלע שלו, חיסל שני מקלעי 'ברן' של האויב בטווח-מגע. בכך חרץ את גורל הקרב לטובתנו אך הוא עצמו נפצע בפעולה זו בהתפוצצות".
אביגדורוב הצליח להשתקם מפציעתו האנושה שנתנה בו את אותותיה לכל אורך חייו. במהלך השנים הוא נישא לעליזה, הקים עמה משפחה, והתגורר ברמת השרון ובהרצליה. הלוחם המעוטר שלמד חקלאות בבית הספר מקווה ישראל, עבד לימים במשך שנים ארוכות במחלקה להגנת הצומח במשרד החקלאות. עקב פציעתו הקשה, שכללה שברים בגולגולת וכוויות בדרגות חומרה שונות, נמנע ממנו לשרת במילואים.
אברהם הקפיד לשמור על בריאותו וצעד כל יום מספר ק"מ. באחת הפעמים הוא מעד ומאז מצבו הידרדר עד שנפטר בשנת 2012 בגיל 83. "למרות כל מה שהוא עבר הוא חי טוב מאוד טוב בזכות האישיות שלו", אמרה לאחר מותו בתו דפי שהוסיפה כי "עם כל הקושי הוא תמיד שמר על שמחת חיים ואופטימיות".

מקור הכתבה




הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה