"איבדתי חמישה חברים תחת אש החיזבאללה"

את חלקו במלחמת לבנון השנייה סיים ד"ר קלגנוב שמונה ימים אחרי אותה תקרית בעיתא א-שעב. ב-13 לאוגוסט השתתף עם חבריו לגדוד בקרב בכפר ג'בל אבו-טוויל. "טיפלנו שם בכמה פצועים קשה שנפגעו מירי ובמהלך הטיפול נורו לעברנו עוד כמה טילים נגד טנקים. באותה תקרית נהרגו שני לוחמים ואני נפצעתי מרסיסים בכל הגוף", הוא מספר בהתרגשות כאשר הוא חוזר למראות הקרב. "שם סיימתי את חלקי במלחמה" מוסיף קלגנוב בטון רפה, "פוניתי לשטח ישראל ומשם אמבולנס העביר אותי לבית החולים הגליל המערבי בנהריה" הוא מסכם.

זאת הפעם השנייה שקלגנוב יזכה ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל על קבלת עיטור מופת. הפעם הראשונה היתה ב-2004 במהלך מבצע חומת מגן באזור בית לחם. שם נפצע אחד מחיילי הכוח שאליו צורף קלגנוב, באופן אנוש. פעולת החייאה מוצלחת של ד"ר קלגנוב הצילה את חייו. "חדר לו כדור דרך הפה וקרע לו את קנה הנשימה. עשיתי כמה פעולות מהירות שהצילו אותו" מספר קלגנוב. "זה מרגש מאד לקבל צל"ש שני. כולנו יודעים שצה"ל לא מחלק מדליות ואותות על כל דבר כמו צבאות אחרים. אני לא רואה את עצמי כגיבור. אני מתנהג כמו כל רופא שמחויב להעניק את המרב למטופלים שלו ולחיילים שלו בעת הצורך. זה המקצוע שלי ובסך הכל עשיתי את תפקידי. כרופא ביחידת חי"ר כבר יצא לי להיות בלא מעט מצבים קשים בשטחים, אך המלחמה בלבנון היתה קשה במיוחד. איבדתי שם חמישה חברים תחת אש בלתי פוסקת של חיזבאללה. גם לי, כרופא שראה מקרוב אירועים קשים היה מורכב מאוד להתמודד עם כל המראות של המלחמה הזאת".
ד"ר קלגנוב, בן 40, נשוי ואב לשניים עלה לישראל ב-1992 מהעיר ציליבינסק שברוסיה. הוא עובד כאורתופד בבית החולים "הלל יפה" בחדרה ובקופות חולים באזור. שנתיים אחרי שעלה לישראל, כבר גויס לשירות מילואים בצה"ל. "שירות המילואים הראשון שלי היה בלבנון, בשנת 1994. אז, בקושי ידעתי עברית. משנת 1996" הוא אומר, "אני משובץ במילואים כרופא בגדוד חי"ר ואני לא חושש. אני מבין שזה התפקיד שלי".

היסטוריה של גבורה?
ב-2002, במבצע "חומת מגן" בבית לחם, נפצע אחד מחיילי הכוח אליו צורף ד"ר קלגנוב. פעולת החייאה של קלגנוב הצילה את החייל שכדור פגע בקנה הנשימה שלו. ב-2006 במלחמת לבנון השנייה, טיפל קלגנוב תחת אש במספר חיילים פצועים - בקרב בכפר עיתא א-שעב שבו נפגעו חיילים מטיל נ"ט ובקרב בג'בל אבו-טוויל

מקור הכתבה