מלחמת העצמאות

טוראי אברהם אביגדורוב
ביום ה-17 במרס 1948, בקרית מוצקין, נמנה טוראי אברהם אביגדורוב עם היחידה שהסתערה על שיירת מכוניות של האויב, שהיו עמוסות בנשק ובתחמושת. אברהם קפץ על הכביש אל מול השיירה ותוך כדי ירות מגובה המותן, באמצעות תת-מקלע שאחז בידיו, חיסל שני קלעי "ברן" של האויב בטווח-מגע. בכך חרץ את גורל הקרב לטובתנו. הוא עצמו נפצע בפעולה זו בהתפוצצות תחמושת.

רב חובל יוחאי בן נון ז"ל
ביום ה-22 באוקטובר 1948, בשעת התקפה של כוחות חיל הים על צי האויב, מול חופי עזה, גילה מפקד ההתקפה, רב-חובל יוחאי בן-נון, כי אחד מפקודיו אינו מתקיף אוניה על פי התכנית, אלא אוניה אחרת. הטעות הייתה עלולה לסכן את הצלחת הפעולה ואת יחידתנו כאחת. למרות שבמהלך ההתקפה התקלקל באוניתו חלק מהמכשירים, דבר שעלול היה למנוע ממנו אפשרות הצלה ברגע האחרון, הוסיף רב-החובל להתקיף עד שניצח וטיבע את אונית האויב, שהייתה אמורה להיות מוטבעת על פי התכנית המקורית. לאחר זאת לא שם לב לסכנה הצפויה לו, אסף את כל היחידה והחזירה לבסיס בטוח.

סמל אמיל בריג ז"ל
ביום ה-14 במאי 1948, בשעת ההתקפה של האויב על קבוצת גשר, ניסו המגינים לשוא להפעיל את חומר הנפץ, שהטמינו קודם לכן תחת הגשר, שבדרך לנקודה. כאשר משורייני האויב החלו להתקרב אל הנקודה, וכל השטח היה מכוסה אש עזה של האויב, התקדם סמל אמיל בריג אל הגשר וברגעים האחרונים ממש הצליח להפעיל את חומר הנפץ, לפוצץ את הגשר ולמנוע מהאויב אפשרות לתקוף את הנקודה מטווח קרוב. סמל אמיל בריג עצמו חזר בשלום לבסיס.

טוראי סימן-טוב גנה ז"ל
ביום ה-9 בנובמבר 1948, בקרב על הכפר עיראק-אל-סואידן, נפצע טור' סימן-טוב גנה ז"ל קשה בשתי רגליו (שנקטעו לאחר-מכן), על ידי פגז תותח, שפגע ב-זחל"ם שהוא נהג. כן נפצעו ברגליהם שלושת אנשי הצוות האחרים. הזחל”ם הוצא מכלל פעולה ונעצר בשדה הקרב. לאחר שגם זחל"ם שני נפגע בפגז של תותח, החלה היחידה לסגת. על אף מצבו הקשה פתח טור' סימן-טוב גנה ז"ל בחיפוי על הנסוגים בעזרת המקלע שב-זחל"ם ועל ידי כך אפשר ליחידה על פצועיה, להגיע עד ה-זחל"מים. הוא עצמו נשאר עם הפצועים בתוך הזחל”ם בשדה-הקרב במשך 6 שעות. בלי שים לב למצבו הקשה הגיש לחבריו עזרה ראשונה והשקה אותם מים. לאחר נסיונות אחדים עלה בידו להתקשר באמצעות מכשיר הקשר שב-זחל"ם עם יחידתו, להודיע על מקום המצאו ולבקש עזרה. התנהגות אמיצה זו הצילה את חייו וחיי חבריו.

מ"כ זרובבל הורביץ ז"ל 
ביום ה-27 במרס 1948, בנבי דניאל, שימש ה-מ"כ זרובבל הורוביץ ז"ל, בתור מפקד "פורץ המחסומים" בשיירה, שהותקפה על ידי כנופיות האויב. בראותו שאפסה התקוה לו ולחבריו להחלץ מהמשוריין, פקד על השלמים בגופם שבמכונית לחמוק ממנה ולהצטרף ליתר אנשי השיירה, בעוד הוא יחפה עליהם בנשקו. גם לאחר זאת לא נסוג, אלא הוסיף להגן על הפצועים, שנשארו בתוך המכונית. לפי השערה, פוצץ את המשוריין על עצמו ועל חבריו הפצועים, ברגע שנואש מכל אפשרות של הצלה, כדי למנוע נפילה בידי האויב.

אוויראי צבי זיבל ז"ל
ביום ה-25 ביוני 1948 יצא האוויראי צבי זיבל ז"ל משדה דב להוביל אספקה ותחמושת לבן-שמן הנצורה. אותה שעה ריתקה אש האויב את מגיני המקום לעמדות. הוא נחת במסלול הצר וללא כל עזרה העביר את האספקה והתחמושת למקום מבטחים. כל זה עשה בהיותו חשוף לאש האויב, שהתגברה ומנעה ממנו כל אפשרות לשוב אל המטוס. לפי הצעתו העמיסו אנשי המקום שקי-חול על טרקטור, והוא הסיעו לבדו לשדה הפתוח והעמידו בין המטוס ואש האויב. הוא הצליח להתניע את המנוע אשר היה כבר נקוב בכמה נקבים, קפץ לתוך המטוס וחזר בשלום לבסיסו. זיבל ז"ל נפל חלל בפעולה אחרת בעוג'ה אל חפיר, ביום כ"ד בכסלו תש"ט 28.12.48.

טר"ש בן-ציון ליטנר
ביום ה-19 באוקטובר 1948, בהתקפה על משטרת עיראק-אל-סואידן, עלה בידי חוליות הפורצים והחבלנים שלנו להתקרב עד למרחק של 50 מטר, דרומית מבנין המשטרה. על אף האש הקטלנית של האויב הצליחו חבלנינו להבקיע שתים מחמש הגדרות שהקיפו את הבניין. כל התקדמות נוספת היתה לאל, בגלל האש החזקה, שהאויב המטיר מבונקר. מפקד המחלקה הפורצת הטיל על חוליה בפיקודו של טר"ש בן-ציון ליטנר לחסל את הבונקר ברימונים, אך החוליה נשארה מרותקת לקרקע בגלל האש הבלתי פוסקת מהבונקר. בלי פקודה לכך הסתער טר"ש בן-ציון ליטנר בקריאות עידוד על הבונקר וברימונו שיתק אותו לגמרי. בהסתערות זו נפצע קשה.

טוראי עמנואל לנדאו ז"ל 
ביום ה-17 במרס 1948, בקרית מוצקין, בהתקפה על שיירת נשק ותחמושת של האויב, היה טור' עמנואל לנדאו ז"ל בין אנשי היחידה שהסתערו על מכוניות האויב. בתור נהג קפץ על אחת המכוניות העמוסות נשק כדי להוציאה משדה הקרב ולקחת שלל את הנשק אשר בה. הוא התרסק בהתפוצצות שארעה ונפל חלל.

רס"ל אריה עצמוני ז"ל

ביום ה-4 בינואר 1949, בקרב על משלט בית הקברות ברפיח , נעצרה מכונית-תותחנים שלנו בשדה והסתירה בפני עמדת התותח שלנו את הגיזרה כולה. האויב, שהתקיף בטנקים ובמשוריינים מלווים חיל רגלים, המטיר אש על המשלט ומנע כל פעולה להוצאת המכונית מן השטח. רס"ל אריה עצמוני, שתפקידו היה להביא אל המשלט תחמושת וכלי התחפרות, קפץ לעבר המכונית, הצליח להתניעה ולהסיעה מחזית המשלט אל עורפו. במעשה זה איפשר לתותח האנטי-טנקי שלנו לפתוח בפעולה, שכתוצאה ממנה הוצאו מכלל שימוש תשעה טנקים וכלי רכב אחרים של האויב. מקור התמונה: אתר הגבורה | gvura.org.

טוראי יזהר ערמוני ז"ל 
ביום ה-20 באפריל 1948, בנבי יושע, כאשר משלושת המקלענים אשר הופקדו לחפות על התקפות היחידה נפלו שניים, נשאר טור' יזהר ערמוני ז"ל יחידי. באומץ לב ובלי הפוגות הוסיף לחפות על חבריו. על ידי כך עלה בידי היחידה לאסוף משדה הקרב את מרבית פצועיה. גם לאחר זאת לא נסוג, אלא הוסיף להגן בנשקו על שארית הפצועים, במנעו את האויב מהתקרב אליהם, עד אשר נפגע ונפל חלל בשדה הקרב.

סמל רון פלר
ביום ה-19 ביולי 1948, לאחר שהכפר כרתיה נכבש על-ידי כוחותינו, ערכו המצרים התקפת נגד. הם הצליחו להשמיד תותח אנטי-טנקי שלנו ולהוציא מכלל פעולה, ושני טנקים שלהם הבקיעו את קווינו. באותה שעה החל סמל רון פלר להתקדם בזחילה, לאור היום, מהגיזרה הצפונית השקטה לעבר הטנקים של האויב. בהגיעו, לאחר 35 דקות, לטווח של 50 מטר מהם, הפעיל את ה"פיאט" שבידו. לאחר הירייה הראשונה, החלו שני הטנקים לכסות אותו באש. אף-על-פי-כן דרך שנית את ה"פיאט", כיוון אותו ופגע בטנק והוציאו מכלל פעולה. הטנק השני נמלט. פעולה אמיצה זו שברה את התקפת האויב באותו יום. אתר הגבורה | gvura.org.

טוראי יאיר רחלי
ביום ה-19 בינואר 1948, במבואות שפרעם, בשעת פעולת תגמול, חיסל טור' יאיר רחלי ברימונים עמדת אויב שסיכנה את אנשינו, ואיפשר בזאת את החלצותם משדה האש. מקור התמונה: אתר הגבורה | gvura.org

בפעולות התגמול

טוראי יעקב מזרחי ז"ל
ביום ה-28 באוקטובר 1955, בפשיטת כונתילה, נמנה טור' יעקב מזרחי ז"ל עם כוח משנה, שהסתער על המיבנים במגמה ללכוד שבויים. תוך כדי ההסתערות, המשיכה קבוצת חיילי אויב לגלות התנגדות. טור' יעקב מזרחי ז"ל רדף בעצמו, תוך גילוי אומץ לב, אחרי לוחמי האויב. בעת הסתערותו נפצע אנושות, ובעת ששב הכוח לבסיסו מת מפצעיו. מקור התמונה: אתר הגבורה | gvura.org.

סגן פנחס נוי 
ביום ה-10 באוקטובר 1956, בקרב על משטרת קלקיליה, פקד סגן פנחס ניידיק על מחלקת חיפוי. בעת ההתקדמות אל המשטרה נתקל הכוח בעמדה לא ידועה מראש. בו במקום נהרגו 2 חיילים ו-8 נפצעו. כיוון שבמשטרה החל הקרב, שלח סגן פנחס ניידיק את סגנו להמשיך בביצוע משימת החיפוי, והוא אישית הסתער על עמדת האויב, קפץ אל התעלה, ובקרב פנים-אל-פנים הרג תשעה מחיילי האויב. בזאת איפשר המשכת הסיוע לכוח במשטרה ומנע נפגעים נוספים בקרב היחידה.

רס"ן צבי עופר ז"ל 
בליל י'-י"א באדר ב' תשכ"ב (17-16 מרס 1962), בפשיטה על נוקייב, בגדה המזרחית של הכנרת, למרות האש הכבדה אשר נפתחה על יחידתו לפני הגיעה אל היעד, הסתער הכוח על מוצב, כשרס"ן צבי עופר ז"ל רץ קדימה להחליף מפקדים שנפצעו. אישית נלחם בראש כוחותיו לטיהור המוצב, כשהוא יורה בכלי נשק שונים, זורק רימונים ומושך כוחותיו אחריו. במלחמת סיני - "מבצע קדש"

עוזי בר-צור 
ב"מבצע קדש", ביום ה-1 בנובמבר 1956, הגיע רב"ט עוזי בר-צור לגדוד, כנהג מתנדב לרכב. בעת הקרב בקרבת רפיח דרש, שיטילו עליו תפקיד. מפקד הפלוגה קיבלו כנהג לג'יפ שלו. ברגעים הקשים של הקרב נפסק הקשר בפלוגה. רב"ט עוזי בר-צור התרוצץ בשטח להעביר את הוראות מפקד הפלוגה, תחת מטר כדורים ופצצות והמשיך בזאת גם לאחר שהג'יפ נפגע מכדורים. תוך חירוף נפש פינה פצועים והעבירם למקום הפינוי. לאחר שמכוניתו יצאה מכלל שימוש לקח ג'יפ אחר, חזר לשדה הקרב והמשיך בהעברת הוראות ובפינוי פצועים תוך חירוף נפש. אתר הגבורה | gvura.org.

סג"מ דן זיו 
ב"מבצע קדש", ביום ה-1 בנובמבר 1956 התנדב סג"ם דן זיו לצאת לחילוץ פצועים. הוא נסע ב-זחל"ם תחת אש מק"בים, מקלעים, בזוקות ו-ררנ"טים, מטווח 50 מטר. לאור היום ביצע את משימתו בשלמות, והמשיך להוביל את יחידתו במשימות חילוץ פצועים.

סמל שלמה ניצני
בשעת הפעולה במצרים, במסגרת "מבצע קדש", נפתחה אש חזקה על הזחל"ם עליו פיקד סמל שלמה ניצני. נהג הזחל"ם נהרג מיד. סמל שלמה ניצני לקח את הגה הזחל"ם ותחת אש תופת נסע קדימה, חילץ מספר פצועים שנפלו מזחל"ם שנסע לפניו, העלה את הפצועים לזחל"ם שלו, וכל זאת תחת אש כבדה של האויב. לאחר מכן הפעיל מספר כלי נשק, שהיו בידי הפצועים, נגד עמדות האויב, ושיתק אותן. על-ידי פעולה זאת הציל חיי פצועים, וחיי חיילי יחידתו. מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

טוראי יהודה קן-דרור ז"ל
בקרב "המיתלה", ב"מבצע קדש", ביום ה-1 בנובמבר 1956, למרות שידע טור' יהודה קן-דרור ז"ל, שבפעולה זו אין כל סיכוי שלא להיפגע, התנדב לנסוע בג'יפ פתוח בדרך המיצר, מול אש של לפחות 6 מק"בים, מקלעים, רובים, בזוקות ו-ררנ"טים, שנורתה עליו לאור היום, מטווח פחות מ-50 מטר. זאת עשה לפי בקשה למתנדבים, על מנת לאתר את עמדות האויב. הוא נפצע בפעולה זו וחזר בעצמו לעמדותינו בחשכה, לאחר שנחשב הרוג. חודשים לאחרמכן נפטר מפצעיו.

ששת הימים

סגן נתנאל גולן הורביץ ז"ל
ביום ה-9 ביוני 1967, תקף גדוד הטנקים בו שירת סגן נתנאל הורוביץ כמפקד פלוגה, יעדים מבוצרים ברמת הגולן באזור קלעה. בעת הקרב נפצע מפקד הגדוד. מחליפו נהרג וכך הועבר הפיקוד לידי סגן נתנאל הורוביץ. הוא פקד על הגדוד בהמשך ההסתערות וכבש את כל היעדים שהוקצו לו. במשך הקרב נפצע בפניו, בגבו ובזרועו. שלושה טנקים, שמתוכם ניהל את פעולתו, נפגעו, והוא נאלץ להחליפם בזה אחר זה. על אף זאת, המשיך להוביל את יחידתו עד להשלמת המשימה. אתר הגבורה | gvura.org.

טוראי משה דרימר ז"ל
ביום ה-9 ביוני 1967, במוצב תל-פחר, נפגע הזחל"ם בו נסע טור' משה דרימר ז"ל, פגיעה ישירה והחל לבעור. המפקד הורה לנטוש את הזחל”ם. טור' משה דרימר ז"ל המשיך להפעיל את המקלע מתוך הזחל”ם הבוער, כדי לחפות על חבריו, על אף שקיבל פקודה לנטוש את הזחל"ם. הוא המשיך במתן חיפוי אש עד אשר נשרף בלהבות הזחל"ם. אתר הגבורה | gvura.org.

סגן אורי וייסלר ז"ל
ביום ה-5 ביוני 1967, בקרב על מוצבי רפיח, שירת סגן אורי וייסלר ז"ל כמפקד מחלקה בפלוגת סיור חטיבתית. בעת ההסתערות על אחד המוצבים נפגע הזחל”ם שלו ממוקש. חלק מאנשיו ובהם הוא עצמו, נפצעו. על אף זאת, חזר מיד לזחל"ם, הפעיל את המקלע הבינוני וירה לעבר עמדות בטווח קצר ביותר ופקד על פינוי הפצועים. בגמר קרב זה סירב להישלח לטיפול והמשיך בביצוע המשימות שהוטלו על יחידתו. בהמשך הלחימה נפגע ונהרג.

סרן דניאל וורדון ז"ל 
ביום ה-7 ביוני 1967, בשעות אחר הצהריים, טיהרה החטיבה בה שירת סרן דניאל וורדון ז"ל כסגן מפקד יחידת סיור, את העיר אל-עריש. באחת מסימטאות העיר שכבו מספר פצועים של היחידה המטהרת, ללא אפשרות לפנותם מאזור, שרוכזה בו אש אויב מטווח של מטרים ספורים. כל נסיון התקרבות לפצועים עלה בקורבנות נוספים. סרן דניאל וורדון ז"ל התנדב לחסל את האויב ולפנות את הפצועים, בידיעה ברורה שבפעולה זו הוא מסכן את חייו. תוך כדי פעולה נפגע ונהרג. אתר הגבורה | gvura.org

סמל שאול ורדי
ביום ה-9 ביוני 1967, בעת קרב ההבקעה ברמת הגולן, שירת סמל שאול ורדי כמפקד טנק בגדוד שריון. בלחימה על מערך סור-א-דיב נפצע בפניו ואיבד את כושר ראייתו, אך לא נטש את הטנק. כעבור זמן מה חזר אליו, חלקית, כושר הראייה והוא הצטרף להסתערות על קלעה. בשלבים האחרונים של הקרב נפגע הטנק שלו פעם נוספת, נדלק, והצוות נפצע. על אף היותו פצוע בעצמו, חילץ את צוותו והעבירו למחסה. לאחר מכן, טיהר בראש קבוצת טנקאים, שטנקיהם נפגעו, קבוצת בתים, שמתוכם לחמו חיילים סוריים ואירגן את אבטחת אזור הפעולה. הוא הועבר לבית החולים, רק לאחר שכוחות אחרים של החטיבה הגיעו אל היעד הכבוש. מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

סגן משה טל ז"ל 
ביום ה-5 ביוני 1967, על יד עזה, נותר סגן משה טל ז"ל לפקד על כוח של זחל"מים, לאחר שה-מ"מ וה-סמ"פ נהרגו. הזחל"מים נפגעו באש טנקים מטווח קצר. הוא המשיך לעמוד זקוף בסערת הקרב, וארגן חילוץ פצועים והגנה במחסה. הוא עודד את האנשים באמרו, שהנה הוא עומד זקוף. הוא נפגע קשה וביקש שיפנו אחרים תחתיו, והורה לחיילים להמשיך להילחם בנאמנות. סגן משה טל ז"ל הועבר לטיפול במחסה ושם מת מפצעיו. אתר הגבורה | gvura.org.

סמל יוסף לפר ז"ל 
ביום ה-5 ביוני 1967, בכפר שן, נפגע הטנק שבו לחם סמל יוסף לפר. הוא קפץ מהטנק והמשיך להילחם ולטהר עמדות אויב עם צוותו. למחרת ניתן לו טנק אחר. טנק זה עלה על שדה מוקשים בחן-יונס ונשאר יחידי בשטח. סמל יוסף לפר המשיך להילחם יחידי מתוך הטנק, במשך 8 שעות רצופות, הפעיל את כלי הנשק והשמיד כל מי שניסה לפגוע בו, כשהוא מנותק מיחידתו. תוך כדי קרב נפצע בידו ובבטנו ולחם כשהוא פצוע, עד אשר חולץ.

טוראי איתן נאוה ז"ל
ביום ה-6 ביוני 1967 בירושלים, בקרב על גבעת התחמושת, כאשר הכוח נתקל בהתנגדות קשה והתקדמותו נעצרה, יצא טור' איתן נאוה ז"ל מהתעלה וחיפה מהשטח החשוף על הכוח. על ידי כך איפשר לכוח שבתעלה להמשיך בהתקדמותו. הוא רץ חשוף, כשוא מלווה ומחפה על התקדמות הכוח בתעלה, עד שנפגע בכדור אויב ונהרג.

סמל בני ענבר ז"ל
ביום ה-5 ביוני 1967 בקרב על מוצבי רפיח, תפס סמל בני ענבר ז"ל עמדה עם טנק, בכוונה למשוך את אש האויב ועל ידי כך לאפשר לפלוגתו לאגף את האויב. תוך כדי פעולתו זו השמיד 5 טנקים ונפצע בעורפו. למרות שנפצע, לא עזב את תפקידו והמשיך בלחימה. בקרב במבואות אל-עריש, לאחר שפגע ב-3 טנקים ובמספר תותחי נ"ט, נפגע הטנק שלו. הוא וצוותו קפצו מהטנק. הוא נהרג מאש אויב, שהיה מחופר בשולי הכביש.

מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

סגן מרדכי פרידמן ז"ל 
ביום ה-6 ביוני 1967, בקרב על שחרור ירושלים, לחם סגן מרדכי פרידמן ז"ל כ-סמ"פ ביחידת צנחנים. במהלך הלחימה נעצרה יחידתו מול עמדה מבוצרת וכל ניסיון לשתקה הסתיים באבדות. סגן מרדכי פרידמן ז"ל הסתער על העמדה בעצמו כדי לחסלה ובפעולה זו נפגע ונהרג. אתר הגבורה | gvura.org.

סגן גד רפן
ביום ה-6 ביוני 1967, פקד סגן גד רפן על מחלקת טנקים. בקרב על רכסי ג'נין נפצע מפקד הפלוגה. סגן גד רפן נטל את הפיקוד על הפלוגה, המשיך בהסתערות וכבש את היעד, שהוקצה לפלוגתו. לאחר הכיבוש, בתנועה להתארגנות, גילה בטווח קרוב טנקי אויב ונכנס עמם לקרב. הטנק שלו נפגע מספר פעמים והתפוצץ. בהתפוצצות נקטעה ידו והוא נכווה כוויות קשות ביותר, בחלקים שונים בגופו. למרות כאביו, ריכז את צוותי הטנקים שניצלו מטנקים אחרים שנפגעו, אירגנם ווידא את פינויים לבית סמוך למקום הקרב. גם בבית לא איבד את עשתונותיו, אירגן את האנשים להגנה, חילק תפקידים, הורה להשמיד מסמכים והרגיע את הפצועים. הוא שלט באנשים עד שחולצו מהמקום, לאחר שעות אחדות. מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

טוראי דוד שירזי ז"ל 
ביום ה-9 ביוני 1967, בקרב על תל-פחר, הגיעה יחידתו של טור' דוד שירזי ז"ל, תוך לחימה עיקשת, עד גדרות המוצב. מטען-צינור שהוחדר לגדר לא פעל ואז קפץ טור' דוד שירזי ז"ל על הגדר וחבריו עברו על גופו ונכנסו ליעד. אחר זאת, לקח מקלע של אחד הפצועים והמשיך בלחימה. טור דוד שירזי ז"ל נהרג בשעת לחימה ביעד.

מלחמת ההתשה

סגן עמיחי איילון
בליל ה-19-20 ביולי 1969, בקרב הפשיטה על האי-גרין, היה סגן עמיחי איילון סגן מפקד חוליה בכוח המאחז. בשעת הפריצה ליעד, השליך רימון לעמדת ה-מכ"ם ובשעת החדירה דרך הפירצה, חיפה באש על מעבר יתר הלוחמים. שעה שטיפס על הגג נפגע במצחו מנתז, כתוצאה מאש שנפתחה מעמדה ברחבת-הגג הצפונית. הוא הטיל לעמדה זו רימון שלא התפוצץ. אחר זאת טיפס, אגב זריקת רימון רסס נוסף של בן זוגו לחוליה, הסתער על העמדה וחיסל בה שני חיילי אויב. הוא המשיך להתקדם יחד עם סמ"ר זלמן רוט, תוך חילופי אש עם האויב, וחיסל עמדת מק"כ. לאחר מכן הסתער עם לוחם נוסף וטיהר שתי עמדות נוספות. בהסתערות על עמדת התותחים השלישית, הושלך לעברו רימון שפצעו ברגל. הוא המשיך לירות לעמדה שממנה נזרק הרימון ואז הושלך לעברו רימון נוסף, שפצעו ביד ובצוואר. הוא המשיך לירות לעבר האויב עד שאחזו מחנק ורק אז הודיע על פציעתו והצליח לעזוב את היעד בכוחות עצמו. אתר הגבורה | gvura.org.

יום הכיפורים

סרן עודד אמיר ז"ל 
במהלך קרבות מלחמת יום הכפורים פיקד סרן אמיר עודד ז"ל על כוח של צוללים, שחדר לתוך נמל פורט סעיד ופגע ב-3 כלי-שיט מלחמתיים של האויב, אף על פי שהנמל היה מוגן היטב, כולל עריכת סיורים והטלת פצצות-עומק למי-הנמל. סרן אמיר עודד ז"ל ביצע את משימתו במלואה, כשהוא מגלה גבורה עילאית תוך חירוף נפש ודבקות במטרה. סרן אמיר עודד ז"ל לא חזר מפעולה זו. אתר הגבורה | gvura.org.

רס"ן גדעון גלעדי ז"ל
סרן גדעון גלעדי ז"ל עבר מחיל הצנחנים לחיל-השריון, ובכך הגשים את שאיפתו למלא את מקומו של אחיו אמנון ז"ל, שנפל במלחמת ששת הימים כ-מ"פ טנקים. בליל 15באוקטובר 1973, במסגרת המשימה לפריצת הציר לתנועת כוחותינו אל מעבר לתעלה, הוביל את פלוגתו לפתיחת ציר "טרטור" ממערב. באזור צומת "טרטור - לכסיקון" נתקלה הפלוגה במארב מצרי. במהלך הקרב נפגע הטנק שממנו לחם סרן גדעון גלעדי ז"ל, והוא עבר לפקד מטנק אחר. הכוח המשיך במילוי משימתו ותקף את הצומת פעמים-מספר, למרות הפגיעות הרבות שחזר וספג, עד שנותרו בו רק שני טנקים תקינים. בטנקים אלה פרץ לבסוף סרן גדעון גלעדי ז"ל בציר "טרטור" מזרחה, ופינה את הדרך לכוחות הצנחנים שנעו אחריו. במהלך הקרב נפגעו גם טנקים אלה, וסרן גדעון גלעדי ז"ל נהרג בעת ביצוע המשימה. במעשיו אלה גילה דבקות במשימה, כושר-מנהיגות למופת, אומץ-לב וגבורה עילאית. מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

סרן צבי גרינגולד 
ביום 6 באוקטובר 1973 שהה סרן צבי גרינגולד בקיבוצו, אחר שסיים את תפקידו הקודם, זמן קצר לפני המלחמה, והוא טרם משובץ בתפקיד אחר. כשנודע לו על פרוץ הקרבות, חזר ליחידתו הקודמת ברמת-הגולן, ארגן לעצמו כוח של 3 טנקים ויצא לבלום את התקדמות שריוני האויב לעבר צומת נפח. במהלך קרב זה אבדו 2 טנקים, והוא נשאר לבדו מול נסיונות חוזרים-ונשנים של הסורים להתקדם לעבר נפח. במשך שעות נלחם יחידי, בעוד שבכל רשתות-הפיקוד חשבוהו כמפקד כוח טנקים שכונה "כוח-צביקה". אחר-כך, הצטרפה אליו יחידת-מילואים, אשר ניסתה להתקדם, אך נאלצה לסגת בגלל ריבוי הנפגעים. במהלך קרב זה נפגע הטנק של סרן צבי גרינגולד והוא נפצע. למרות פציעתו עבר לטנק אחר של יחידת-מילואים, ונטל לידיו את הפיקוד עליו. בהמשך הלילה נשאר שוב לבדו, בולם במשך כמה שעות את ניסיונות הפריצה של הסורים, עד שהצטרף אליו, לקראת הבוקר, סגן-מפקד חטיבה עם טנקים נוספים. עם בוקר, כאשר נתקבלה הודעה שכוח סורי הגיע מכיוון אחר למחנה נפח, קיבל הוראה לנוע במהירות לעבר המחנה. יחד עם טנק נוסף הדפו את טנקי-הסורים, אשר הגיעו לגדרות המחנה. לאחר הקרב פונה לבית החולים אבל כעבור שבוע חזר להמשך הלחימה. מקור התמונה: עמותת בית התותחן.

סמל לוי משה 
ביום 15 באוקטובר 1973, השתתף רב"ט משה לוי, סמל-מחלקה, בקרב שניהלה פלוגתו עם מארב מצרי על ציר הים למוצב הצפוני, בגזרת "פורט-פואד - בודפשט". בעת הקרב נפגע הזחל”ם שפיקד עליו, ופצצת נ"ט נוספת שנורתה פגעה בידו הימנית וקטעה אותה באזור המרפק. רב"ט משה לוי הבין את חומרת-המצב ופקד על אנשי-צוותו לרדת מהזחל”ם. תוך כדי ירידה מהזחל”ם נפגעו רוב החיילים. רב"ט משה לוי, קטוע יד ימין וזב דם, ירד בעצמו מהזחל”ם ונע לעבר עמדת האויב הסמוכה. בידו השמאלית החזיק רימון, ובשיניו שלף את הנצרה ממנו. הוא הטיל את הרימון וכוח האוייב בעמדה חוסל. אולם, מאחר שהיה קרוב מאד לעמדת האויב, נפצע מרסיסי הרימון שהטיל הוא עצמו. אף על פי כן, סירב לקבל עזרה וכיוון את צוות הפינוי אל נפגעי הזחל”ם שלו. תוך כדי-כך נפגע הזחל”ם פגיעה ישירה, עלה באש והתפוצץ. במעשיו אלה גילה אומץ-לב עילאי, חירוף נפש, קור-רוח ודבקות במשימה.

סרן יובל נריה 
ב-14 באוקטובר 1973 השתתף סגן יובל נריה עם פלוגתו בהתקפת-נגד מול דיביזיה מצרית. בקרב זה השמידה פלוגתו רבים מטנקי האויב, אך 3 טנקים מפלוגתו נפגעו, והוא אירגן את חילוצם. בליל 15 באוקטובר 1973 פיקד סגן יובל נריה על פלוגה של 6 טנקים. בקרב זה, באזור "החווה הסינית", נפגע הטנק שלו. הוא הצטרף כחמישי לטנק אחר, ואחר כך ירד ברגל בשטח המוחזק בידי חיילי אויב רבים, עלה על טנק אחר והמשיך בלחימה. ב-18 באוקטובר 1973 השתתף סגן יובל נריה בהתקפה חטיבתית מצפון ל"חווה הסינית", כמפקד של טנק שאירגן לעצמו לקראת ההתקפה. בקרב זה נפגע הטנק, סגן יובל נריה נפצע קשה ופונה לאחור. נריה גילה גבורה, כושר-מנהיגות ורצון ללחימה ללא סייג במשך 12 ימי לחימה רצופה - עד שנפגע. מקור התמונה: עמותת חיל השיריון.

סג"מ שלמה ערמן ז"ל 
ביום 6 באוקטובר 1973 שימש סמ"ר שלמה ערמן ז"ל כסמל מחלקת-טנקים במעוז "אורקל". עם פרוץ המלחמה נפגע מפקדהמחלקה ונפל. סמ"ר שלמה ערמן ז"ל נטל לידיו את הפיקוד על המחלקה, והפעיל אותה במשך יומיים במעוז ומחוץ למעוז כשהוא פועל עם הטנק שלו בטווחים צרים, נגד אויב שהחזיק בחלק מהמעוז. ביום 7 באוקטובר 1973 נע בטנק שלו בראש הכוח הנחלץ מהמעוז, כשהוא עצמו מפעיל את נשקו האישי, רימונים ואת תותח הטנק - לעבר כוחות אויב שחסמו את היציאה מהמעוז בטווח של מטרים ספורים. בהמשך התנועה עלה הכוח הנחלץ על מארב אויב, והטנק של שלמה ערמן ז"ל נפגע. אנשי-הצוות ו-סמ"ר שלמה ערמן ז"ל נחלצו מהטנק שנפגע, והוא דאג לרכזם כשהוא חשוף לאש האויב. סמ"ר ערמן ז"ל הוביל את אנשי הצוות במסע רגלי לעבר כוחותינו, כאשר הוא נושא עמו חייל פצוע מחיילי תצפית, שנאספו על-ידיו, עוד לפני עלותם על המארב. משך כל הלילה, במסע מפרך בביצות, פיקד על אנשיו ועודד אותם. למחרת, 8 אוקטובר 1973, הגיעו לקו-כוחותינו. בהשלימו משימה זו, נפל. במעשיו אלה גילה אחוות-לוחמים, אומץ –לב, תושיה וגבורה תוך חירוף נפש.

רס"ן אסא קדמוני ז"ל 
ביום ה-17 באוקטובר 1973, פקד סרן אסא קדמוני על חוליה מכוח לוחמים ממפקדת הגדוד. כוח זה נותק משאר הגדוד ב"סרפאום", בתוך מתחם של גדוד מצרי. עיקר הלחץ שהפעילו המצרים היה מצפון, לכיוון החוליה של סרן אסא קדמוני. לאחר זמן קצר נפצע אחד מאנשי החוליה, ואחד נהרג. סרן אסא קדמוני השמיד שתי משאיות עם חיילים מצריים, ונלחם לבדו נגד כוחות מצריים גדולים שניסו להסתער על הכוח המנותק והגיעו עד למרחק מטרים ספורים ממנו, במשך כ-4 שעות, עד שהגיע כוח החילוץ. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, דבקות במשימה וגבורה עילאית תוך חירוף-נפש.

סא"ל אביגדור קהלני 
סא"ל אביגדור קהלני פיקד על גדוד-טנקים בקרבות מלחמת יום הכפורים ברמת-הגולן. במשך 4 ימי-הבלימה, עד 9 באוקטובר 1973, פעל בגזרת קוניטרה והר חרמונית. ב-9 באוקטובר 1973 גדל מספר המפקדים והטנקים שנפגעו ברמת-הגולן, וחלק מהעמדות נכבשו על-ידי האויב הסורי, שהגיע למרחק של עשרות מטרים בלבד מכוחותינו. סא"ל אביגדור קהלני נשלח מאזור אחר של הגזרה עם קומץ טנקים, להחליף יחידה אשר נלחמה כל הלילה ונאלצה למלא תחמושת ולהתארגן מחדש. הוא מונה למפקד הגזרה, והוטל עליו לפקד על שארית הטנקים שנותרו באזור. סא"ל קהלני נע בראש הכוח, כשהוא נתקל ב-4 טנקים סוריים, ממרחק של כמה עשרות מטרים, והשמידם. אז ארגן את כל הטנקים שנשארו בגזרה ואשר היו שייכים ליחידות שונות וזאת תוך לחץ רצוף והתקדמות כוח סורי בעדיפות מכרעת. סא"ל קהלני, בכושר מנהיגותו ואישיותו, נתן דוגמה אישית לחייליו, שהיו על סף שבירה. הוא הסתער ראשון, עם עוד אחד מהמפקדים הכפופים לו, על האויב הסורי. הכוח כולו נע אחריו והצליח לכבוש מחדש את העמדות הסוריות השולטות, שהוו עמדות-מפתח לגזרה כולה. לאחר כיבושן של עמדות הירי מחדש - הושמד הכוח הסורי, שמנה עשרות טנקים, וההתקפה האחרונה על רמת הגולן נשברה.