סיפור החילוץ של רותי טל ב-1984 "מפי הנערה"

רותי טל
רותי טל בשמינית (1984)

רותי טל בשמינית (1984)


על מעשה החילוץ המתואר קיבלו הטייס אילן סלע, המכונאי המוטס נסים יפרח ואיש יחידת החילוץ תומס זאב (וידלנסקי) את צל"ש מפקד הבסיס בח"א



סיפור החילוץ שלי

 

נסענו לטיול שנתי של כיתה י"ב במאי 1984. ביום השני של הטיול ב-2 במאי 1984, טיילנו בנחל סער ולפני מפל רסיסים נקטע לי הטיול ופתאום הייתי ברמב"ם.

לקח לי הרבה זמן לדעת שקרה לי משהו. ובזמן החילוץ הייתי מחוסרת הכרה.

 

אחר כך בער בי הצורך להכיר ולדעת כל מה שקרה.

וכמובן להודות באופן אישי.

ולכן עשיתי הכל כדי לשרת ב-669, יחידה שעד החילוץ שלי לא שמעתי עליה בכלל.

את תומס לא הכרתי במהלך השירות הצבאי, אבל זכיתי להכיר את שאר חברי הצוות.

הכרתי אותו בערב יחידה בשנת 2002 לערך, בה עשו סרט על חילוצים שונים ובהם הסיפור שלנו.

בשנת 2003 עשינו טיול משותף למפל רסיסים, וחשבתי שאזכר במשהו, אבל המוח מחק הכל.

אנחנו בקשר עד היום, תומס הוא הסוכן ביטוח שלי.

 

שנים רציתי לפגוש את אילן סלע, כדי לשמוע גם את הסיפור של הטייס, למרות שכבר היה לי את ביטאון חיל האוויר ובו כתבה על החילוץ שלי.

הקשר נוצר דרך חבר משותף של אילן ובעלי, נפגשתי אתו בהתרגשות רבה בבית קפה ברמת אביב. ושם שמעתי עד כמה באמת היה מסובך החילוץ.

לפני שנה, אילן טייל במושב שלי וראה את שם משפחתי בבית של ההורים, ונזכר יחד עם אשתו ששרתה בטייסת באותו לילה ארוך.

נפגשו שוב ומאז שומרים על קשר.

 

יצרנו קשר עם ניסים יפרח המכונאי המוטס דרך מפקד היחידה בה הבן שלי משרת היום בקבע.

אותו פגשתי בערב נחמד שקפץ לביקור אצלנו יחד עם אשתו.

 

כאמור את האירוע עצמו איני זוכרת בכלל אובדן הכרה.

 

 כתבה מבטאון חיל האוויר, 1984


 



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה