הגיבורים הנשכחים של צה"ל: הקרב ההירואי של יחזקאל

משה ויסטוך אתר הגבורה, ישראל היום, 15 באוקטובר 2019
יחזקאל מלצר

יחזקאל מלצר


יחזקאל מלצר חיסל שלושה מחבלים ואת הרביעי הרג ללא כדורים • כשרפול אמר לו "על דבר זה מקבלים צל"ש" הגיב בדרך מפתיעה במיוחד



"על דבר זה מקבלים צל"ש". כשרפאל איתן (רפול) לקח את יחזקאל מלצר לסיור בשטח בו חיסל לילה קודם ארבעה מחבלים, הוא התפעל מתפקודו. אולם לוחם המילואים הצעיר חשב על דבר אחד ואמר למח"ט הבקעה דאז: "מגיע לי חופש, אתה לא חושב?".
מלצר, אז בן 23 עוד לא הספיק להניח את הקיטבג וכבר נשלח לפקד על מארב באזור בקעת הירדן. שבאותם ימים של מלחמת ההתשה ב-1968 נודע כ"ארץ המרדפים". המילואימניק הצעיר, שעדיין התאושש ממלחמת ששת הימים שהסתיימה כשמונה חודשים קודם לכן, נחשף לחבל ארץ חדש וגם לפעילות מבצעית חדשה, 
במארב הראשון שעליו פיקד באזור, חיסל הכוח שבראשותו ארבעה מחבלים ולקח בשבי כמה נוספים. מספר ימים לאחר מכן הוא וחייליו נשלחו לאותה נקודה, סמוך לגשר עבדאללה, ושם הוא נדרש לתושייה ויצירתיות רבה וחריגה על מנת לעמוד במשימה. מלצר שמע רעש מוזר והתקרב למקורו, אז גילה חוליית מחבלים בקרבת הכוח עליו פיקד. "כ-20 מטר לפניי", סיפר לפני חמש שנים בראיון לאתר גבורה, "שכב מקלען של המחבלים שצעקו עליו לחזור אחורה. ראיתי שיירה של מחבלים שמתקרבים אל אותו מקלען, כשהראשון שבהם התחיל להתרחק ממני צעקתי לפתוח באש. היה קשה להסתער כי הירי שלהם היה כ"כ חזק, שהוא הרגיש כמו סופת טורנדו שבולמת את התקדמותי. באמצע ההסתערות אחד מחיילנו נפצע. רצתי לעבר השורה שלו, עד הגעתי לשם שמתי לב שהתחמושת שלי נגמרה והשתרר שקט".
יחזקאל מלצר ב-2014 // צילום: יעל סטריער, במחנה אתר הגבורה
יחזקאל מלצר ב-2014 // צילום: יעל סטריער, במחנה אתר הגבורה
כדי להתחמש מחדש, פנה מלצר לגופות שלושת המחבלים ששכבו ליד חיילי צה"ל שנפצעו וניסה לקחת את נשקו של אחד מהם. כשהוא נתקל בהתנגדות מפתיעה הוא החל לחשוב שהמחבל עדיין בחיים ומתכוון לירות בו. הוא בעט בו בחוזקה והצליח לקחת את הרובה וירה במחבל השכוב. לפתע הוא הרגיש מכה בחזה. לאחר שווידא שלא נפגע, הוא הביט למטה והבחין ברימון ללא ניצרה מונח בין רגליו. בשנייה האחרונה הוא זינק הצידה ובכך חייו ניצלו.
פיצוץ הרימון היה האות לחידוש הירי של המחבלים עליו ועל חייליו. מלצר רץ לעבר קבוצה לארבעה מחבלים והצליח לירות ולחסל שלושה מהם. כשהגיע לרביעי נוכח לדעת שוב שנגמרה לו התחמושת. "נגמרו לי שוב הכדורים", תיאר, "והכנסתי לו את הקת בראש. המחבל מת במקום". סך הכול בתקרית נהרגו שמונה מחבלים, ארבעה על ידי מלצר, וחייל צה"ל אחד נהרג גם כן.
על פעולה זו קיבל את עיטור העוז מידי הרטמכ"ל דוד אלעזר ובו נכתב כי "ביום י"ד בשבט התשכ"ח (13 בפברואר 1968) פיקד רב־טוראי יחזקאל מלצר על מארב, צפונית לגשר עבדאללה. בשעה 15:21 לערך הבחין בכנופיית מחבלים המתקדמת לעברו. לפקודתו פתח המארב באש והסתער על האויב. תוך כדי פעולה זו נהרג אחד מחיילינו ואחר נפצע. רב־ טוראי יחזקאל מלצר המשיך בהסתערות. לאחר שכלתה התחמושת בתת־המקלע שלו, תפס רובה של אחד המחבלים, הרג בו שלושה מחבלים, ואת הרביעי הרג בקת הרובה, לאחר שהרובה חדל לפעול. בתקרית זו נהרגו שמונה ממחבלי האויב".
לאחר שהשתחרר משירות מילואים פעילותו של מלצר בארץ המרדפים רדפה אותו גם באזרחות. "אחרי המלחמה גרתי זמן מה בקיבוץ והרביתי להסתובב עם נשק. פחדתי שמשפחת המחבלים איכשהו תמצא אותי ותנקום בי. בלילות הייתי מתעורר פעמים רבות תוך כדי צעקות של 'תסתער מכאן ומשם'. היום אחרי הרבה שנים אני מרגיש פתוח יותר לספר על התקרית. אני חושב שבזכותה הגעתי למסקנה שמלחמות זה דבר מיותר, אלא אם כן אין ברירה ואז צריך לעשות הכול כדי לנצח את האויב ולא לוותר".


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה