מלחמתו האחרונה

סא"ל במיל' יזהר שרון שירת בצה"ל במשך 48 שנים שבמהלכן נלחם ונפצע שלוש פעמים באורח קשה. בכל פעם מחדש הוא התעקש להתגבר על הפצי־עות החמורות, להשתקם, ולפלס באומץ את דרכו בחזרה אל שורות הצבא. כשנדבק בקורונה לפני כשבועיים, האמינו בני משפחתו שהוא ינצח את המחלה כפי שה־תגבר על פציעותיו מהקרבות, אלא שגופו לא עמד  במאבק הזה ושרון ז"ל נפטר שלשום, והוא בן 66.

את אלמנתו, שולי שרון, פגשנו בסלון ביתם שבכפר־סבא כשהיא לא מצליחה לעכל שקברה את בעלה. "בסוף, הקורונה הכריעה את האיש שלי, את החבר שלי לחיים שכל כך אהבתי. איבדתי בעל, משענת לחיי, אבא מדהים לילדיי, אדם נדיר ומיוחד ששרד כל כך הרבה בחייו אבל לקורונה, מתברר, לא נותרו לו כוחות", סיפרה בדמעות.שרון ז"ל הותיר אחריו חמישה ילדים ושני נכדים. "הכל התחיל ברגע אחד לפני כשלושה שבועות כשסיימנו לאכול ארוחת ערב חגיגית של שישי עם הילדים והמשפחה. לפתע יזהר אמר שיש לו כאבי ראש עזים. הוא נטל כדור, היה לו חום והוא הלך לחדר לנוח", שיחזרה אתמול אלמנתו שולי. "גם בשבת החום עמד על 39 מעלות, ואני הייתי עם המון פחדים וחששות. למחרת יזהר נבדק לקורונה ואחרי שלושה ימים הגיעה תשובה חיובית. מלבד החום שלא ירד הוא היה בסדר גמור, אכל ודיבר איתנו מחדרו. אבל אחרי ארבעה ימים בבידוד בבית, הבנו שזה לא הולך לכיוון חיובי כשהחום לא ירד והוחלט לפנות אותו לבית חולים. הוא טופל במחלקת הקורונה בבילינסון, שוחח איתנו באמצעות ווטסאפ, וניסינו לעודד ולחזק אותו באמצעים וירטואליים. ואז, ביום שלישי, כוחו לא עמד לו והוא התקשה לנשום ונפטר בשעות הלילה".

סא"ל שרון ז"ל נקבר שלשום בקיבוץ נחשון שבו גדל. "הוא תמיד אמר לי שאם יקרה לו משהו אז שם הוא רוצה להיקבר כיוון שהוריו היו ממייסדי הקיבוץ, אבל מי חלם שהוא ימות כל כך מהר. זה לא נתפס, האיש הנדיר שלי עם החיוך וטוב הלב", סיפרה אלמנתו. בשנים האחרונות שימש שרון כסמנכ"ל תפעול בחברת השכרת הרכב "הרץ". היה סגן אלוף במילואים ושימש כקצין אג"ם באוגדת ההכרעה של פיקוד הצפון. כחייל שירת שרון בצנחנים. באימון לוחמה ביעד מבוצר נפצע קשה בצוואר מכדור תועה, ואחרי תקופת החלמה של כשלושה חודשים התעקש לחזור לאימוני היחידה. הוא סיים את מסלול ההכשרה והפך למפקד כיתה. אחר כך יצא לקורס קצינים, וממש לקראת סיומו פרצה מל־חמת יום הכיפורים. שרון נלחם עם גדוד 890 של חטיבת הצנחנים, אחד הגדודים שנפגע קשות בקרב החווה הסינית במהלך המלחמה.

בתום מלחמת יום הכיפורים סיים שרון קורס קצינים ועשה הסבה לשריון. הוא הגיע לרמת הגולן כקצין של חטיבה 7, היישר לקרבות ההתשה שהתנהלו במובלעת הסורית, ובשלב מסוים נשלח לשיא החרמון הסורי. שם נפ־צע אנושות מפגז מרגמה שפגע בטנק שפיקד עליו. לאחר שחרורו משירות צה"ל מונה לקצין אגף מבצ־עים של חטיבת המילואים הראל, ובשנת 1997 נפצע בפעם השלישית לאחר שהבחין בשריפה שפרצה בסככת טנקים חמושים. הוא לא חשב פעמיים, רץ במהירות להציל חיילים מהטנקים הבוערים, ונפגע קשות מתחמושת שהתפוצצה בבטן הטנק. זו הייתה פציעתו השלישית של יזהר שרון במסגרת תפקידו בצה"ל ועל האירוע הזה קיבל את צל"ש אלוף פיקוד צפון.

"איש מיוחד אבא היה, קיבל צל"ש על שרק עזר לכולם. הגוף שלו קרס מהקורונה, זה פשוט מטורף. היינו בטוחים כולנו שהוא ייצא מזה כמו שהוא התגבר על הפציעות שלו בעבר. אהב את הצבא, היה מוכשר, כתב ספ־רים ותיכנן לכתוב עוד על האירועים הקשים שעבר בחווה הסינית, אך לא הספיק", סיפר יזהר שרון ז"ל בנו, נמרוד שרון, בכאב גדול.