טוראי שמעון עוזרי

מצטיין הנשיא לשנת 1969
שמעון עוזרי

שמעון עוזרי


שמחתי לשמוע מפי המפקד שלך, כי במילוי חובתך בצה"ל, גילית מאמץ יתר על חבריך ונכללת ברשימת החיילים המצטיינים לשנת תשכ"ט. חובה נעימה היא לי להביע לך היום, בפרוס חג העצמאות העשרים ואחת למדינת ישראל, את הערכתי לתרומתך שתרמת להגברת הביטחון של המדינה ואזרחיה. לך בדרכך זו והיית למופת לחבריך במילוי החובות להבטחת שלום ארצנו ולהרמת קרן ישראל. בברכת חזק ואמץ זלמן שזר ירושלים, ערב יום העצמאות תשכ"ט, מאי 1969



שמעון עוזרי נבחר למצטיין הנשיא זלמן שזר בשנת 1969 לאחר שזכה לציון לשבח מטעם מפקד גדוד שקד, סא"ל בנימין בן אליעזר.
להן כתב הצל"ש:
הנני לציין לשבח את: טוראי עוזרי שמעון - יחידה 424
על התנהגות למופת והגשת עזרה לפצוע בשעת הפגזה ותוך חירוף נפש.
להלן תיאור המעשה:
ביום 26 לחודש אוקטובר 1968 בעת הפגזת תופת שנפלה על בסיס הטילים בקרבת תעלת סואץ נפצע סמל משה כהן ז"ל. טוראי עוזרי שמעון מיחידה 424 היה בקרבת סמל משה כהן ז"ל בעת שהסמל נפגע. טוראי עוזרי שמעון חילץ את הסמל למחסה קרוב וטיפל בו טיפול ראשוני כולל הנשמה מפה לפה. כאשר הגיע החובש הרגיע עוזרי ונתן לו הוראות חבישה ונשאר לידו עד שפונה הסמל. על מעשה זה תחת הפגזת תופת תוך סיכון עצמי מופתי ונסיון להציל חבר שנפגע.
בן אליעזר בנימין, סא"ל
מפקד יחידה 424
ט' טבת תשכ"ט
5 בינואר 1969
יש לציין שצל"שי מג"ד לא מוכרים ע"י פקודות מטכ"ל, בשנות השישים כולל במלחמת ששת הימים היה נוהג לחלק אותם ביחידות למי שנמצאו ראויים להם.



לוחם בסיירת חרוב. נפל במלחמת יום הכיפורים.

מאתר יזכור:

שמעון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1968 והתנדב לסיירת "חרוב". לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס מ"כים חי"ר. הוא השתתף במרדפים אחר מחבלים בבקעת הירדן ובמלחמת ההתשה על גדות תעלת סואץ. באוקטובר 1968 ציין אותו מפקדו לשבח "על התנהגות למופת והגשת עזרה לפצוע, בשעת הפגזת תופת על בסיס טילים בקרבת התעלה, תוך חירוף נפש". ביום העצמאות תשכ"ט נמנה עם מאה החיילים המצטיינים, שנתקבלו אצל נשיא המדינה, זלמן שז"ר ז"ל.

לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, הוצב ליחידת מילואים וכפעם בפעם היה נקרא לתקופות של שירות מילואים. עם שובו לחיים האזרחיים עבד בחברת החשמל, והממונים עליו שיבחוהו על חריצותו, על מרצו, על דייקנותו ועל שעשה את מלאכתו באמונה, בשקט ובצנעה, ומילא כל שהוטל עליו במסירות רבה. שמעון לא רדף מותרות, אהב את הפשטות, לא היה גאוותן ושנא רברבנות. הוא היה חברותי וידע לכבד את רגשות הזולת. מטבעו היה אוהב אדם ולא מקפיד עם זולתו, ידע לשמוע את דברי חבריו בסבלנות והיה מוכן תמיד לעזור לידידיו, אפילו על חשבון זמנו ונוחיותו. חבריו אהבו אותו ואת חוש ההומור שלו, ונהנו מאוד כשנהג להתבדח ולעשות מעשי קונדס ושובבות. שמעון היה ספורטאי וטיפח את כושרו הגופני, הרבה לשחות בים ולטייל ברגל ברחבי הארץ וליהנות מנופיה ומאתריה. בתחילת 1973 נשא לאישה את חברתו יעל והיה לה בעל מסור ואוהב, כשם שהיה בן נאמן ודואג להוריו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס שמעון ונשלח עם יחידתו לחזית בסיני. ביום כ"ב בתשרי תשל"ד (18.10.1973), בשעות אחר הצהרים נפל בקרב בצומת "חיפה" במחנות אבו-סולטן, בגדה המערבית של תעלת סואץ. סיפר מפקדו: "לאחר כיבוש היעד המבוצר "ערל", נשלח כוח לאבטח את הצומת שלידו. בשעת התנועה נפתחה אש חזקה על היחידה. הכוח אגף מימין כדי לטהר את הבונקרים והתעלות מן החיילים המצרים שישבו בהם. בשעת ההסתערות והניסיון לחלץ פצועים, נפגע שמעון בראשו ומת במקום".

סרטון וידאו לזכרו



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה