כנס צל"שניקים בריאלי: "אין עוד מדינה כמו שלנו"
מאות מבוגרי בית הספר הריאלי בחיפה, החוגג השנה 100 להיווסדו, התכנסו הערב (יום ה') בבית הספר לאירוע הוקרה ל-67 מבוגריו אשר זכו במהלך השנים לצל"שים ולעיטורים של מערכת הביטחון. "יצאנו מבית הספר עם סט של ערכים", אמר ל-yent סא"ל במילואים תומר ציטר. "ערכים של נתינה ונאמנות. גם היום מדובר בקבוצה של אנשים שהתרומה אצלם בדם, שלא תשמע אצלם אפילו ברמז, 'אני את שלי כבר נתתי, אפשר להפסיק'".
בין הבוגרים המעוטרים גם אישה אחת, ד"ר דינה בר יהודה, כיום מנהלת המערך ההמטולוגי בבית חולים הדסה בירושלים. היא זכתה לצל"ש הרמטכ"ל על פועלה למען הנפגעים בחטיבת השריון שבה שירתה במהלך מלחמת יום הכיפורים.
הכנס בחיפה (צילום: ג'ורג' גינסברג)
בר יהודה הקימה מערך תמיכה בלוחמים שנפגעו ובבני משפחותיהם באופן עצמאי. למעשה היה זה הבסיס למערך הנפגעים של צה"ל, שהוקם כחלק מלקחי המלחמה. היא שירתה כקצינת ח"ן בדרגת סג"מ בחטיבה 14 של חיל השריון. היא החלה להזרים מידע לחטיבה על הנעשה בעורף ועל מצב הפצועים, תוך שהיא מסייעת בכל דרך שהיא לפצועים ולמשפחותיהם.
במהלך התקופה היא אף שברה את רגלה, וההליכה נאסרה עליה למשך שבועיים. למרות זאת המשיכה לבצע את עבודתה. גם אחרי תום המלחמה המשיכה לטפל במשפחות החללים ואף התנדבה להאריך את שירותה הצבאי כדי לסיים את עבודתה.
ד"ר בן יהודה (צילום: ג'ורג' גינסברג)
היום מתקוממת בר יהודה על הטענה שהולך ופוחת הדור. אחיינה קיבל לאחרונה את אות הנשיא, לאחר שהציל מטפס הרים טורקי באוורסט, והיא עצמה מעידה על אזרחים רבים שעושים מעל ומעבר לאחרים. "אין עוד מדינה כמו שלנו מבחינת הערכים", היא אומרת. "תבוא למחלקה שאני מנהלת ותראה איזו כמות של מתנדבים מגיעים לכאן, עד כדי כך שיש ימים שיש צורך לשים שלט על הדלת, 'היום לא זקוקים לעוד מתנדבים'".
נפצע אך וידא שחייליו פונו
סא"ל במילואים תומר ציטר זכה בשנת 2002 לצל"ש מאלוף פיקוד המרכז על פעילותו במהלך מבצע חומת מגן. אז, בדרגת סרן, שימש מ"פ הפלוגה המסייעת בגדוד דוכיפת. כוח מהפלוגה נכנס לבדוק מבנה ברמאללה ונתקל במחבלים. במקום התפתח קרב, ונפגעו מספר חיילים וביניהם המ"מ. ציטר שהגיע למקום פרץ למבנה שבו התבצרו המחבלים, ואף שנפצע בגבו המשיך להילחם ולפקד על הכוח עד לחיסול המחבלים. רק לאחר שווידא שכל חייליו יצאו בשלום מהמבנה והפצועים פונו, הסכים גם הוא להתפנות לקבלת טיפול רפואי.
(צילום: ג'ורג' גינסברג)
(צילום: ג'ורג' גינסברג)
לדבריו, גם הבוגרים שלא למדו בפנימייה הצבאית הושפעו מתלמידיה. "הריאלי הוא מוסד ייחודי בתוך חיפה, והפנימייה הצבאית היא מסגרת ייחודית בתוכו. אתה נגרר בלית ברירה לכיוון הצבאי, כשלצדך בכיתה יושבים חברים לובשי מדים. עד היום חבריי הטובים הם בוגרי הפנימייה הצבאית, בהם אחד שהלך אתי לאורך כל הדרך, מקורס מ"כים דרך קורס הקצינים והמ"פים ועד קורס המג"דים שעברנו לאחרונה. כעת הוא מג"ד בקבע ואני במילואים".
על המתרחש בחברה הישראלית הוא מצר. "הריאלי הוא בעצם בועה. החברים שם נתנו מעצמם ומדמם בצבא, היום רואים את זה פחות. הדור הולך ונעלם. גם במילואים רואים את זה. אם פעם היו לצדי 4-5 מג"דים במילואים, היו יש מחסור ואחד המג"דים הוא כבר איש קבע".
רבים מהמעוטרים הם בוגרי הפנימייה הצבאית שבבית הספר הריאלי, ובהם "ידוענים" כמו הרמטכ"ל לשעבר אמנון ליפקין שחק ז"ל והאלופים במיל' יוסי בן חנן ועמרם מצנע.
מנהל בית הספר, רון כתרי, אמר: "יזמנו את הערב הזה במסגרת שנת המאה לייסוד ביה"ס שלנו, על מנת לכבד את 62 בוגרינו בעלי עיטורי הגבורה הצבאיים ולהוקיר את רוחם ואת מעשיהם". לדבריו, "במשך עשרות שנים רבות, מחנך בית ספרנו לערכים של התנדבות, תרומה לחברה, למנהיגות מובילה ולקיחת אחריות, במיוחד במצבי מבחן. התנהלותם של בעלי העיטורים מוכיחה זאת ואנו מצדיעים לבוגרים הללו של בית הספר הריאלי העברי, כשלצערנו רבים מהם נמנים על חללי מערכות ישראל".
הוא סייג את דבריו והוסיף: "עם זאת, השתנו פניה של החברה בישראל במידה רבה ובמרכז הדיון שאנו רוצים לנהל בערב ההוקרה, ניצבת שאלה שאינני בטוח שיש לה תשובה חד משמעית: מה מקומו של ערך הגבורה בסדר היום החינוכי בעת הזאת?"