רס"ל אבינועם פרץ ז"ל
|
אבינועם פרץ
רס"ל אבינועם פרץ ז"ל קיבל את עיטור המופת משטרת ישראל בשנת 1992. בתאריך 22.9.92 בהמתינו בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים להסעה ליחידתו, עורר את חשדו אדם לבוש פריטים של מדי צה"ל ונושא נשק מסוג M16 לעבר הטרמפיאדה הסמוכה, שהיתה הומה חיילים ואזרחים. כאשר ניגש אליו וביקש לבדוק את ניירותיו, ירה בו החשוד והרגו. חוליית מג"ב שהגיעה למקום רדפה אחר החשוד ולכדה אותו. במעשהו הקריב את נפשו כדי למנוע אסון ולהציל חיי אחרים, תוך הפגנת עוז רוח ואומץ לב הראויים לשמש מופת לכלל המשרתים במשטרת ישראל. יהי זכרו ברוך. יעקב טרנר, רב ניצב המפקח הכללי ירושלים, כ״ז בכסלו, תשנ״ג 22 בדצמבר, 1992
מאתר גלעד:
בגיל שמונה עשרה התגייס ל"גולני". בתום שירותו הצבאי טייל בחוץ לארץ. כאשר חזר, התגייס לימ"מ. במרץ 1992 עבר לשרת במדור בטחון פנים כמדריך ירי. ביולי 1992 החל להדריך את הקורס לבטחון פנים.
בכ"ד אלול תשנ"ב, 22.09.1992, כשלושה ימים לפני סיום הקורס, חזר אבינועם מחופשה. בצומת הגבעה הצרפתית, ליד הטרמפיאדה שהמתה חיילים ואזרחים, הבחין באדם חשוד חמוש ברובה אמ- 16. כשניגש לשאול לפשר מעשיו, ירה בו המחבל מטווח קצר והרגו. המחבל ניסה להימלט בריצה, אך עד מהרה נלכד ע"י חבריו של אבינועם. במעשהו זה הפגין אבינועם גבורה רבה, בכך שחירף נפשו והציל עוברי אורח רבים. כך מתארת אותו מורתו אפרת: "החיוך שלו, עיניו המאירות וידו החמה המושטת, כאילו אמרו: "אפרת מתי תבואי לבקר?" ברוך כשרונות היה - מצייר, מפסל, מנגן, כותב, שר ורוקד. בין כל העיסוקים ומעשי השובבות הוא גם למד ותרם ובגר. הכל יכול היה אבינועם להיות. אבל בחר בשירותי הביטחון. קסמה לו האפשרות להעניק מהידע שלו לאחרים. בחטף מת, גיבור היה - בגופו מנע מותם של רבים ושילם בחייו".
אבינועם נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין של מגדל העמק. השאיר אחריו אם, אב, שני אחים ושתי אחיות. בעקבות מעשה הגבורה שעלה לו בחייו הוענק לו, לאחר מותו, עיטור המופת של משטרת ישראל. סיפור המעשה סוקר בהרחבה בעיתונות: "אבינועם פרץ נקבר שעה קלה לפני שהחל טקס האזכרה הממלכתי לחללי מג"ב. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב טרנר, הביא את התנהגותו של החלל האחרון של משמר הגבול, אבינועם פרץ ז"ל, כדוגמה להקרבה אישית מופתית: "זה היה יום שלישי רגיל ושגרתי, וכשאדם נראה לו חשוד הוא ביקש לבודקו. אבי התנהג בצורה מופתית, כפי שצריך. המעשה עלה לו בחייו, אך הציל רבים, חיילים ואזרחים, שעמדו להיות, תוך שניות, מטרות חיות לרובה של המחבל שהגיע במטרה לרצוח. במעשהו זה הציל אנשים רבים ולא העריך ולא צפה עד כמה קרוב מותו". (נורית קרטן חדשות חדרה 02.10.1992).
בכתב העיטור נאמר:
בתאריך 22.9.1992, בהמתינו בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים להסעה ליחידתו, עורר את חשדו אדם לבוש פריטים של מדי צה"ל ונושא נשק מסוג M-16, אשר צעד לעבר הטרמפיאדה הסמוכה, שהיתה הומה חיילים ואזרחים. כאשר ניגש אליו וביקש לבדוק את ניירותיו, ירה בו החשוד והרגו. חוליית מג"ב שהגיעה למקום רדפה אחר החשוד ולכדה אותו. במעשהו הקריב את נפשו כדי למנוע אסון ולהציל חיי אחרים, תוך הפגנת עוז רוח ואומץ לב הראויים לשמש מופת לכלל המשרתים במשטרת ישראל".
בגיל שמונה עשרה התגייס ל"גולני". בתום שירותו הצבאי טייל בחוץ לארץ. כאשר חזר, התגייס לימ"מ. במרץ 1992 עבר לשרת במדור בטחון פנים כמדריך ירי. ביולי 1992 החל להדריך את הקורס לבטחון פנים.
בכ"ד אלול תשנ"ב, 22.09.1992, כשלושה ימים לפני סיום הקורס, חזר אבינועם מחופשה. בצומת הגבעה הצרפתית, ליד הטרמפיאדה שהמתה חיילים ואזרחים, הבחין באדם חשוד חמוש ברובה אמ- 16. כשניגש לשאול לפשר מעשיו, ירה בו המחבל מטווח קצר והרגו. המחבל ניסה להימלט בריצה, אך עד מהרה נלכד ע"י חבריו של אבינועם. במעשהו זה הפגין אבינועם גבורה רבה, בכך שחירף נפשו והציל עוברי אורח רבים. כך מתארת אותו מורתו אפרת: "החיוך שלו, עיניו המאירות וידו החמה המושטת, כאילו אמרו: "אפרת מתי תבואי לבקר?" ברוך כשרונות היה - מצייר, מפסל, מנגן, כותב, שר ורוקד. בין כל העיסוקים ומעשי השובבות הוא גם למד ותרם ובגר. הכל יכול היה אבינועם להיות. אבל בחר בשירותי הביטחון. קסמה לו האפשרות להעניק מהידע שלו לאחרים. בחטף מת, גיבור היה - בגופו מנע מותם של רבים ושילם בחייו".
אבינועם נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין של מגדל העמק. השאיר אחריו אם, אב, שני אחים ושתי אחיות. בעקבות מעשה הגבורה שעלה לו בחייו הוענק לו, לאחר מותו, עיטור המופת של משטרת ישראל. סיפור המעשה סוקר בהרחבה בעיתונות: "אבינועם פרץ נקבר שעה קלה לפני שהחל טקס האזכרה הממלכתי לחללי מג"ב. מפכ"ל המשטרה, רב ניצב יעקב טרנר, הביא את התנהגותו של החלל האחרון של משמר הגבול, אבינועם פרץ ז"ל, כדוגמה להקרבה אישית מופתית: "זה היה יום שלישי רגיל ושגרתי, וכשאדם נראה לו חשוד הוא ביקש לבודקו. אבי התנהג בצורה מופתית, כפי שצריך. המעשה עלה לו בחייו, אך הציל רבים, חיילים ואזרחים, שעמדו להיות, תוך שניות, מטרות חיות לרובה של המחבל שהגיע במטרה לרצוח. במעשהו זה הציל אנשים רבים ולא העריך ולא צפה עד כמה קרוב מותו". (נורית קרטן חדשות חדרה 02.10.1992).
בכתב העיטור נאמר:
בתאריך 22.9.1992, בהמתינו בצומת הגבעה הצרפתית בירושלים להסעה ליחידתו, עורר את חשדו אדם לבוש פריטים של מדי צה"ל ונושא נשק מסוג M-16, אשר צעד לעבר הטרמפיאדה הסמוכה, שהיתה הומה חיילים ואזרחים. כאשר ניגש אליו וביקש לבדוק את ניירותיו, ירה בו החשוד והרגו. חוליית מג"ב שהגיעה למקום רדפה אחר החשוד ולכדה אותו. במעשהו הקריב את נפשו כדי למנוע אסון ולהציל חיי אחרים, תוך הפגנת עוז רוח ואומץ לב הראויים לשמש מופת לכלל המשרתים במשטרת ישראל".
יהי זכרו ברוך!