סגן איתן אוסטר
איתן אוסטר התגייס ליחידת אגוז בנובמבר 2020, ויצא לקורס קצינים בקיץ 2022. סיים את מגמת להב בהצטיינות ואת הקורס כולו סיים בפברואר 2023. בסיום קורס הקצינים שובץ לתפקיד שרצה – מפקד צוות (מפק"צ) טירונים ביחידת אגוז. מפקד מסור ונערץ, איתן אהב לחנך ודאג לחייליו. חשוב היה לו לחבר אותם למורשת ולערכים, כדי שיבינו את תכלית עשייתם, והוא הדריך אותם לנחישות ולמצוינות. מהיום הראשון דיבר איתם על חשיבות המקצועיות והכינם למלחמה, וביום כיף צוותי בחר לקחת אותם לסיור מורשת קרב בכפר עציון. הוא הוביל את הצוות להצטיינות מיוחדת, עליה קיבל באוגוסט 2023 אות קצין מצטיין חטיבת הקומנדו.
במהלך שירותו הביא לידי ביטוי את יכולותיו הגבוהות ואת ערכיו. למשל, כאשר שימש מפקד כיתה מתרגל, הוטל עליו לפקד בעת פינוי דֶמֶה של פצוע בשטח סבוך שדרש מאמץ רב מהצוות. החיילים ויתרו והעדיפו ש"הפצוע" ילך ברגל, ואיתן, שרצה לשמור הן על אמינות ומקצועיות והן על נאמנות לחבריו, נקלע לדילמה פיקודית. כדי לפתור אותה השתמש בדוגמה אישית: הרים את "הפצוע" לבדו, סחב אותו על גבו כמה מאות מטרים, ואז בלי אומר ודברים הצטרפו אליו חברי הצוות. הדבר עלה בקנה אחד עם אמונתו ודרכו, שאותן ביטא במחברתו: ״הדבר הכי חשוב למפקד הוא דוגמה אישית״.
באיתן, עלם חן יפה תואר ועניו, היה שילוב מופלא של קשיחות ורגישות. מגיל צעיר נמשך לצבא ולגבורה והעריך את גבורתם של מגיני גוש עציון במלחמת העצמאות ואת לוחמי שיירת הל"ה: משפט הסטטוס הקבוע שלו ב"ווטסאפ" היה ציטוט מפי מוש זילברשמידט, מפקד גוש עציון במלחמת העצמאות: ״מה אנו ומה חיינו, העיקר הוא המפעל בו אנו חיים, נכה באויב בכל מקום... תשובתנו נחושה – נצח ירושלים״.
ההיבט הרגיש באישיותו התבטא בכמה מובנים. איתן הקפיד על כיבוד אב ואם – תמיד הקשיב להם באורך רוח, וגם כשחזר הביתה עייף אחרי שבועות של שינה מועטה, סייע בהכנת סעודת השבת. קשר טוב שרר בינו ובין אֶחיו ואחייניו, ובין השאר סייע בלימודים לאחותו הצעירה תמר ולאחייניו, תמיד בסבלנות אין קץ ובלי התנשאות. מיכאל אחיינו העיד עליו שהיה המורה הטוב ביותר לקריאה בתורה. תמיד ראה את האדם שמולו, במיוחד את מי שמצוי בקושי, ושם לב לפרטים הקטנים, הרבה להתנדב ודאג לסביבתו הקרובה והרחוקה.
הוא ניחן בכוח רצון חזק ובחתירה למצוינות, וכל דבר שבחר לעשות, עשה ברצינות רבה, במרב ההשקעה, בהתמדה, בשקט ועם כבוד לזולת. "איתן היה יכול להיות מצחיק מאוד אבל גם רציני עד אימה, ותמיד בכנות מוחלטת, בכל תחום", כתב אחיו אליק. בחיוכו הרחב, בעיניו הטובות ובדרכו המיוחדת הצליח לכבוש את ליבם של רבים והיה מנהיג ציוני אמיתי, כדברי מכריו.
בשמחת תורה תשפ״ד (7 באוקטובר 2023 ) היה איתן בחופשה בבית. עם קבלת השמועות הראשונות על המלחמה בדרום עזב את בית הכנסת וחזר לבסיס. משם נסעו הוא וארבעת חבריו הקצינים בפלוגת אגוז לקיבוץ נירים ועסקו בטיהור המקום, הצלת תושבים והגנה על היישוב מחדירה נוספת.
כמה ימים אחרי הלחימה בקיבוץ נירים בשמחת תורה ונפילת שניים מחבריו הטובים, תיארוֹ אביו לאחר שפגש בו לזמן קצר: ״איתן כמו צוק. כאילו שום דבר לא נשבר בו, הוא רק היה נחוש יותר". באותו המפגש אמר לאביו: "זאת המשימה של הדור שלנו, ואני מוכן".
לאחר שחזר לפקד על צוותו בהכשרה, וכשהתברר שהצוות ימשיך בהכשרה ולא ייכנס ללחימה בעזה, התעקש לעזוב את התפקיד ולהשתתף בלחימה, אף כחייל מן השורה. לאחר תפקיד קצר כקשר של מפקד היחידה קיבל תחת פיקודו צוות לוחמים בוגר של פלוגה ב׳. תחת פיקודו ובמשך כחמישה חודשים השתתף הצוות במספר מבצעים בלחימה בעזה ובהם כיבוש בית החולים נאצר, טיהור שכונת חאמד, חילוץ גופות חטופים מחאן יונס וכיבוש רפיח. בפעולות אלו גילה מנהיגות, יכולת פיקוד תחת אש, מקצועיות גבוהה, אהבה וכבוד לחייליו ומוטיבציה גבוהה למשימות ולאתגרים, והפך את הצוות להיות הצוות המוביל ביחידת אגוז. בכל הפעילויות לא נפגעו חיילים מהצוות שלו.
בקיץ 2024 עלתה יחידת אגוז צפונה וייעודה העיקרי - כוח מהיר במקרה של חדירה של חיזבאללה לישראל, ואיתן נחשף להרס ביישובים. ערכיו של איתן כלוחם יהודי, שרואה את ייעודו בצבא כממשיך את שרשרת הלוחמים והגיבורים לחרות ישראל, דחפו אותו לבקש ולשכנע את מפקדיו עד לרמת מפקד האוגדה ליזום מבצעים מיוחדים בתוך הכפרים והבונקרים של כוחות רדואן. זו הייתה תקופה מאתגרת עבור איתן, שהביאה לידי ביטוי מקסימלי את יכולת התכנון המדוקדקת, ההבנה המבצעית, אימונים ללא פשרות, יכולת לימוד ופיקוד מבצעי. ערכיו ויכולותיו המקצועיות הובאו לשיא במבצע, שהביא הישגים מודיעיניים ומבצעיים משמעותיים ובעיקר, כפי שהדגיש מפקד האוגדה תא״ל שי קלפר, את הביטחון ביכולת של צה״ל להשמיד את כפרי המגע של חיזבאללה, ולאפשר לתושבי הצפון לחזור לבתיהם.
במהלך שנת 2024, בהפוגות מהלחימה, הכיר את נעם הם נפגשו והתפתחו ביניהם חברות עמוקה וזוגיות. היא נשבתה בקסמו האישי, באש שבעיניו ובחיוכו. הם שוחחו על משמעות החיים ועל העוצמה הנדרשת מכל אחד בימי מלחמה.
לאחר מספר מבצעים נוספים מאחורי קווי האויב יצא צה״ל למבצע "חיצי הצפון" שנועד לחיסול כפרי המגע והתשתיות התת-קרקעיות של חיזבאללה. את המבצע הזה הובילה חטיבת הקומנדו, בראשה יחידת אגוז, בראש היחידה פלוגה ב׳ ובראשה צוות אוסטר שלמעשה הוביל את צה״ל בתמרון היבשתי בלבנון. הם נכנסו ללבנון ביום שני בלילה 30 בספטמבר. לאחר שהייה של יום אחד בתוך השטח הסבוך והממולכד בפאתי הכפר אל עדייסה הגיעו לפנות בוקר 2 באוקטובר לבית (האיתור), שאיתן החליט לכבוש כדי להיות מוכנים בצורה המיטבית להמשך הקרב. בבית זה נתקל הצוות בחוליית מחבלים שהופתעה גם היא מכניסתם השקטה והתחולל קרב יריות בתוך המבנה. שלושה ובהם איתן נפגעו במכת האש הראשונה, הוא נפגע בחזה אך התאושש וחזר עם חייל נוסף אל תוך המבנה בכדי לנסות לחלץ את חייליו שנלכדו תחת אש המחבלים. הגבורה והאומץ של איתן בכניסה השנייה אל הבית תחת אש אפשרו לחיילי החוד להיחלץ אל הגג ולצאת החוצה.
בקרב זה נפגע איתן קשה בשתי רגליו, חולץ החוצה מהמבנה על ידי חייליו ולאחר טיפול רפואי קצר הממשיך לפקד ולנהל את הקרב עד לקבלת הפיקוד על ידי סמל המחלקה. רק אז איתן חולץ מתוך שטח האש באלונקה ובמסע קשה וארוך ותחת אש בתנאי שטח כמעט בלתי אפשריים, שרק הרעות בין לוחמים יכולה להסביר. הוא הגיע לנקודת הפינוי הרכובה קרוב למשגב עם ומשם ברכב ובמסוק לבית החולים זיו בצפת, אך שם נקבע מותו מאובדן דם.
סגן איתן יצחק אוסטר נפל בקרב בערב ראש השנה, כ"ט באלול תשפ"ד (2.10.2024). בן עשרים ושתיים בנופלו. הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. הותיר הורים, ארבעה אחים ושלוש אחיות.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת סרן.


