טוראי יהודה קנדל

עיטור המופת אתר חטיבה 55

תיאור המעשה: ביום ה-6 ביוני 1967, בירושלים, בקרב על גבעת התחמושת, נפגעו מספר חיילים מאש, שנורתה מבונקר אויב. מאחר שאי אפשר היה להתקדם ולהכנס לתוכו, ניגש טור' יהודה קנדל אל הבונקר, לאחר שעבר קטע חשוף, והכניס רימון לבונקר. בכך איפשר לחיילים אחרים להגיע לבונקר ולהניח מטעני חומר נפץ ולשתקו. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת ניסן תשל"ג אפריל 1973, דוד אלעזר, רב אלוף, ראש המטה הכללי



בעוז רוחם

מאתר חטיבה 55
סיפור הקרב: יהודה קנדל, צנחן בן עשרים ושלוש, בוגר גרעין של תנועת בני עקיבא, פתח בלחימתו ביום שני בלילה, בקרב על בית הספר לשוטרים בירושלים. הוא היה בתפקיד הרץ של מפקד מחלקת החוד. לאחר שנסתיימה הלחימה בבית הספר לשוטרים הופנתה הפלוגה שלו ל"גבעת התחמושת". בכניסה ליעד, התפצלה תעלת הקשר לשניים. בזרוע אחת נע ה-מ"פ ובשניה ה-סמ"פ. "התקדמתי באחת התעלות ופתאום ראיתי שההתקדמות נבלמה", מספר יהודה. "האנשים עמדו, ולא היה ברור למה אינם נעים קדימה. שאלתי והסבירו לי, שקצת קדימה משם ישנה עמדת מקלע ירדנית מקורה ומבוצרת, החולשת על התעלה". כל הנסיונות לעקור את הירדנים מעמדת הבטון המבוצרת לא עלו יפה. יהודה אמר לשניים מחבריו, שהוא ינסה לשלשל רימון לתוך העמדה, ואז יקפצו הם פנימה ויטהרו אותה באש. יהודה קנדל יצא מהתעלה, זחל לכיוון העמדה המבוצרת, שממנה ירו הירדנים במקלע כבד, טיפס על גג העמדה, התכופף ושילשל לתוכה רימון. "הדף הפיצוץ הדף את ידי הצידה", נזכר הוא. בינתיים נותק ממחלקתו, שנשארה מאחור. על כן לא התעכב כדי לראות את תוצאות ההתפוצצות, כי אם נע קדימה. "כל זמן שיש כדורים, מתקדמים ויורים", גורס יהודה. הוא הוסיף להתקדם וראה כובעי פלדה ירדנים פחוסים מציצים מאחת התעלות. מיד תפש עמדה וחיסל אותםבצרורות קצרים. לאחר מכן חזר על עקבותיו. בתום הקרב נפגש עם חבריו, שעשו לו "שהחיינו". בטוחים היו שלא ישוב. האם פחד ? במהלך הקרב נבהל פעמיים - פעם אחת כאשר נפצע ה-מ"מ שלו בצוארו, ופעם שניה אחרי מעשה הגבורה שלו עצמו, כאשר עמד פתאום על גודל הסכנה שנשקפה לו.


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה