סמ"ש גד רחמים ז"ל

עיטור האומץ משטרת ישראל
גד רחמים

גד רחמים


סמ"ש גד רחמים ז"ל קיבל את עיטור האומץ משטרת ישראל בשנת 2004. סמ"ר נתנאל מכלוף ז"ל, סמ"ר ישעיהו דוידוב ז"ל וסמ"ש גד רחמים ז"ל שירתו במג"ב איו"ש. בתאריך 15.11.02 נפתחה אש משני מוקדים ע"י שלושה מחבלים, לעבר כוח צה"ל ומג"ב, שאיבטחו את ציר המתפללים שבין מערת המכפלה לקריית ארבע. צוות מג"ב ובו רפ"ק סמיח סוידאן ז"ל ותומר נוב ז"ל נכנס עם הג'יפ לציר המתפללים על מנת לאתר את מיקום המחבלים. שני הלוחמים נהרגו מירי המחבלים. רפ"ק סמיח סוידאן הספיק לדווח בקשר על ההיתקלות והפגיעה. צוות מג"ב נוסף שכלל את נתנאל מכלוף ז"ל, גד רחמים ז"ל ולוחם נוסף, היה בסיור ממונע על הציר, והגיע לאזור ההיתקלות של כוח צבאי עם המחבלים, שם נפתחה עליהם אש כבדה והם נפגעו באורח קל. בשלב זה שמע הצוות בקשר את הודעתו של רפ"ק סוידאן ז"ל על פגיעתו. הצוות החליט להגיע לסימטה על מנת לסייע בחילוצו. הצוות נכנס לסימטה ארבע פעמים. בשלוש הפעמים הראשונות חילץ תחת אש חיילים שנפגעו. בפעם הרביעית נכנס הצוות יחד עם כיתת הכוננות לסימטה, הגיע לג'יפ של סוידאן וירד מהרכב על מנת לנפץ את פנסי הג'יפ. אז נפתחה לעברם אש מסיבית שממנה נהרגו נתנאל מכלוף ז"ל, גד רחמים ז"ל ושלושה מחברי כיתת הכוננות, וכן נפצעו הלוחם הנוסף וארבעה מכיתת הכוננות. קמב"ץ מג"ב חברון שהיה בזירת האירוע שמע אף הוא בקשר את רפ"ק סוידאן מודיע שהוא נפגע. הוא הגיע לסימטה יחד עם סמ"ר ישעיהו דוידוב ואז הבחינו בג'יפ של סמיח. מאחר שסוידאן לא ענה לקריאות הקמב"ץ, הוא החליט להתקרב וביקש מהנהג ומדוידוב לחפות עליו. כאשר ירד הקמב"ץ מהג'יפ החלה זריקת רימונים וירי מכוון לעברו. סמ"ר דוידוב שירד לחפות על הקמב"ץ, נפגע מהירי וחולץ, אך מאוחר יותר מת מפצעיו. עיטור האומץ מועק לנתנאל מכלוף ז"ל ולגד רחמים ז"ל על מעשה גבורה שנעשה בעת מילוי תפקיד, תוך כדי חירוף נפש שיש בו גילוי אומץ לב בלתי רגיל. עיטור המופת מוענק לסמ"ר ישעיהו דוידוב ז"ל על דבקות במשימה ועל גילוי אומץ לב הראוי לשמש מופת.



קבלת העיטור ע"י משפחתו
סמ"ש גד רחמים ז"ל

אתר לזכרו

מאתר יזכור:
באוגוסט 2001 התגייס גד לצה"ל. הוא עבר בהצלחה מבדקים לצנחנים אך פניו הושבו ריקם בשל עודף חיילים. כשחזר לבסיס קליטה ומיון ביקש להתגייס ל'משמר הגבול' ונענה בחיוב. אחותו מספרת: "הוא רצה רק צנחנים או מג"ב. הוא לא היה מוכן להתפשר על משהו אחר." גדי עבר טירונות בת ארבעה חודשים וסיים אותה בהצטיינות. אחר-כך יצא לקורס צלפים וכשסיימו הוצב בחברון, בפלוגה כ"ה של מג"ב.
אחת לשבועיים-שלושה היה חוזר הביתה לחופשת סוף שבוע. בשקט האופייני לו, לא סיפר על המצב ולא נידב פרטים על הפעולות שהוא מבצע או על התנאים שבהם הוא משרת. במשך שנה ושלושה חודשים של שירות ביצע את המוטל עליו למופת, בצניעות ובמסירות, ומעולם לא התלונן. גם כשנפצע בכתפו במהלך פעילות מבצעית וידו היתה נתונה בגבס, התעקש לחזור מיד לחבריו לפלוגה.
גדי היה לוחם אחראי, רציני ושקול. חודשיים לפני נפילתו, קיבל תעודת הוקרה על תרומתו בלכידת אחד המבוקשים הבכירים בחברון, במהלך מבצע 'דרך נחושה'. חבר ילדות מספר: "גם כשקיבל את אותה תעודת הוקרה, הוא אמנם היה גאה, אבל לא השוויץ בכך. הוא סיפר על כך רק לחבריו הקרובים".
חבריו של גדי יודעים לספר, כי היו לו שלוש אהבות: 'משמר הגבול', סוסים וחברתו, אותה הכיר חודשים ספורים לפני נפילתו.
ביום י"א בכסלו תשס"ג (15.11.2002) נפל גדי בקרב בחברון והוא בן תשע-עשרה. בסיום תפילת ערב שבת במערת המכפלה יצאה קבוצת מתפללים גדולה בדרכה חזרה לקריית ארבע, כשכוח צה"ל ומג"ב מאבטח אותה. דקות מעטות לאחר-מכן נפתחה לעברם אש תופת על-ידי מחבלים מהג'יהאד האסלאמי, שהתמקמו בבית נטוש על גבעת אבו סנינה, החולשת על 'ציר המתפללים'. כוחות רבים הוקפצו למקום, כולל חיילים, אנשי מג"ב וכוחות מכיתת הכוננות בקריית ארבע. המחבלים הציבו מארב מתוכנן היטב ובחסות החשיכה הטילו רימונים והחלו לירות על כוחות החילוץ שהגיעו למקום אש כבדה ומדויקת מטווח קצר. במקום התנהלו חילופי אש קשים, שהקשו על פעולות החילוץ ובמהלכם נפגעו רבים מאנשי כוחות ההצלה. כוחות גדולים של מגן-דוד-אדום וצה"ל פינו את הפצועים מהמקום בעזרת מסוקים. לאחר שעתיים הצליחו הכוחות לפרוץ אל הבית שהמחבלים שהו בו והרגו אותם.
במהלך הקרב שהתפתח נהרג גדי ועימו נפלו עוד אחד-עשר לוחמי צה"ל, לוחמי מג"ב ואנשי כיתת הכוננות של קריית ארבע: אלוף-משנה דרור וינברג, סגן דן כהן, רב-פקד סמיח סווידאן, סמל-שני תומר נוב, סמל-ראשון יצחק בואניש, סמל-ראשון איגור דרוביצ'קי, סמל-ראשון ישעיהו דוידוב, סמל-ראשון אלכסנדר יונתן דוכן, סמל-ראשון נתנאל מכלוף, סמל-ראשון דוד מרכוס וסמל-ראשון אלכסנדר צביטמן.
אלוף-משנה גל הירש, קצין אג"ם של פיקוד המרכז, סיפר על תפקודו של גדי בעת הקרב: "עם שמיעת קולות הירי מהיתקלות הסיור הרגלי בסימטה ליד ציר המתפללים, פעל גד באומץ ובנחישות להגיע למגע עם המחבלים. סמ"ש גד נכנס לסימטה שלוש פעמים על-מנת לחלץ נפגעים. כניסה חוזרת ונשנית לתוך שדה הקרב מעידה על אומץ לב, נחישות ודבקות במשימה. בפעולתו זו סיכן גדי את חייו על-מנת להציל חיי אחרים. סמ"ש גד נפל בקרב מול מחבלים שזממו לפגוע באזרחים תמימים ופועלו הציל חיי פצועים ומימש את ערך הרעות ואחוות הלוחמים".
גדי הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית מלאכי. הותיר אחריו הורים, אחות - ליליאן-ליאת ושני אחים - ניר ואבינתן. לאחר מותו הועלה לדרגת סמל שני.
משפחתו של גדי הקימה אתר אינטרנט לזכרו ובו תמונות מתקופות חייו השונות, תעודות וסמלים שהוענקו לו וקטעי עיתונות שהתפרסמו לאחר נפילתו. כתובת האתר: www.gadi-rahamim.co.il.
בקרית מלאכי, נחנך על שמו רחוב, מבוא גדי.
העיתונות הכתובה והאלקטרונית סיקרה בהרחבה את האסון שאירע והאירה את דמותו של גדי.