רס"ו יהודה חודדה ז"ל
|
יהודה חודדה
תיאור המעשה: רס"ן יהודה חודדה ז"ל שימש כ-מג"ד בגדוד-הנדסה שבנה את הגשרים לצליחת התעלה. למרות היותו פצוע פעל והפעיל את כוחות הגדוד ביעילות תחת הפגזות כבדות, כשהוא נמצא בכל מקום, מחלץ נפגעים, ומארגן את העבודה כשהוא הרוח החיה בבניית הגשרים. במעשיו אלה גילה אומץ-לב, תושייה וכושר-מנהיגות בתנאים קשים במיוחד. ברגעים האחרונים שלפני הפסקת האש נפגע ונהרג. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
מתוך אתר יזכור
במלחמת יום-הכיפורים פיקד יהודה על אמצעי הצליחה אשר הובאו לתעלת סואץ כדי לצלוח אותה, בגזרת הפעולה של אוגדת האלוף שרון. יהודה היה סגן מפקד גדוד ועליו הוטלה האחריות הכבדה להקמת הגשרים באזור הצליחה, בראש הגשר, מצפון לאגם המר הגדול. יהודה היה אחראי להעברת הדוברות והגשרים בתנאי קרב קשים ועל ציר עמוס לעייפה בכלי רכב, אנשים וציוד, שזרמו אל 'החצר', הוא האזור שנבחר לצליחת התעלה. הוא עצמו עשה רבות בהקמת הגשר הראשון על התעלה, וגדולה הייתה שמחתו כאשר הושלמה הקמתו של גשר זה והכוחות החלו לזרום, אל תוך מצרים. בכל לילה תכננו יהודה ואנשיו את שיטת האחזקה של הגשר למחרת היום ואת שיטות ההגנה עליו מפני האש הארטילרית העזה של המצרים, שלא חדלו להרעיש את הגשרים. אחד מחבריו הקצינים תיאר שעות קשות אלו: "יהודה היה מגודל זקן, מלוכלך בחול ובבוץ וכך נע בחוסר מנוחה הלוך ושוב על הגשר. הוא נראה כאב המשגיח על בן-טיפוחיו - הגשר". יהודה לא שקט ולא נח עד יום כניסתה של הפסקת-האש לתוקפה, ה22- באוקטובר. בשעות שלפני הפסקת-האש שרר שקט בראש הגשר. אולם בעשר הדקות האחרונות פתחו המצרים בהפגזה כבדה שלא הייתה כמוה, וכמות אדירה של פצצות 'קטיושה' כוונה אל הגשרים. בהפגזה כבדה זו, ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור העוז".
במלחמת יום-הכיפורים פיקד יהודה על אמצעי הצליחה אשר הובאו לתעלת סואץ כדי לצלוח אותה, בגזרת הפעולה של אוגדת האלוף שרון. יהודה היה סגן מפקד גדוד ועליו הוטלה האחריות הכבדה להקמת הגשרים באזור הצליחה, בראש הגשר, מצפון לאגם המר הגדול. יהודה היה אחראי להעברת הדוברות והגשרים בתנאי קרב קשים ועל ציר עמוס לעייפה בכלי רכב, אנשים וציוד, שזרמו אל 'החצר', הוא האזור שנבחר לצליחת התעלה. הוא עצמו עשה רבות בהקמת הגשר הראשון על התעלה, וגדולה הייתה שמחתו כאשר הושלמה הקמתו של גשר זה והכוחות החלו לזרום, אל תוך מצרים. בכל לילה תכננו יהודה ואנשיו את שיטת האחזקה של הגשר למחרת היום ואת שיטות ההגנה עליו מפני האש הארטילרית העזה של המצרים, שלא חדלו להרעיש את הגשרים. אחד מחבריו הקצינים תיאר שעות קשות אלו: "יהודה היה מגודל זקן, מלוכלך בחול ובבוץ וכך נע בחוסר מנוחה הלוך ושוב על הגשר. הוא נראה כאב המשגיח על בן-טיפוחיו - הגשר". יהודה לא שקט ולא נח עד יום כניסתה של הפסקת-האש לתוקפה, ה22- באוקטובר. בשעות שלפני הפסקת-האש שרר שקט בראש הגשר. אולם בעשר הדקות האחרונות פתחו המצרים בהפגזה כבדה שלא הייתה כמוה, וכמות אדירה של פצצות 'קטיושה' כוונה אל הגשרים. בהפגזה כבדה זו, ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע יהודה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ושבעה אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-סרן והוענק לו "עיטור העוז".
הוספת תגובה