סמ"ר אהוד גורדון ז"ל

עיטור המופת
אהוד גורדון

אהוד גורדון


תיאור המעשה: ביום 9 באוקטובר 1973, בעת התקפת האויב המצרי על מערך כוחותינו ב"חמדיה", הצליחו כמה מטנקי האויב להגיע למדרון הגבעה שכוחותינו התבצרו בה. מחוסר אפשרות לאכן את האויב נשלחה מחלקת-טנקים חזיתית לכיוון האויב. הטנק ש-סמ"ר אהוד גורדון ז"ל לחם ממנו ואשר צוותו כלל מפקדי טנקים בלבד נשאר אחרון בשטח, לחם בטנקי האויב, והצליח לפגוע בטנקים אחדים, עד שנפגע וצוותו נהרג. במעשה זה גילו אנשי הצוות דבקות במטרה, אומץ-לב והתנהגות למופת. על מעשה זה הוענק לו : עיטור המופת אייר תשל"ה מאי 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי



מתוך אתר יזכור
כשפרצה מלחמת יום הכיפורים נקרא עמוס, האח הבכור, ליחידת השריון שלו ברמת-הגולן האחות עדה הייתה חיילת בשירות חובה בחיל האוויר והתאומים, חגי ואהוד, לחמו שניהם בחזית הדרום, שניהם מצאו את מותם באזור "החווה הסינית". יחידתו של אהוד נכנסה לקרב כבר ביום הראשון למלחמה. ביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) עמדה היחידה נגד כוח מצרי גדול במתחם חמדיה. בטנק אחד ישבו ארבעה סמלים: אמיר, אהרן, זאב ואהוד - כולם מפקדי טנקים מנוסים, שחילקו ביניהם את התפקידים בטנק. מאחורי מעוז "טלויזיה" יצאו טנקים רבים של המצרים, שנעו לעבר כוחותינו, והתלקח קרב שריון-בשריון במלוא עוזו. למצרים היו טנקים רבים יותר וכל נסיונות היחידה לבלום את התקפות האויב עלו בתוהו. "חששנו פן יגיעו טנקים מצריים אל המדרון שבקדמת המתחם", סיפר אחד ממפקדי הכוח. "זה היה שטח מת וכל ניסיון לאתרם בשטח זה פירושו היה סכנה עצומה לכל טנק". חששו של המפקד התאמת. הטנקים התוקפים הצליחו להגיע אל המדרון ונעלמו מעיניהם של צוותי הטנקים שלנו. לא היה מנוס מן ההחלטה הקשה: המפקד הורה למחלקת הטנקים לעלות על הרכס ולצאת בגיחות אל המדרון, כדי לבלום את המצרים. הטנק של הארבעה היה בכוח שיצא לביצוע המשימה. כאשר הגיעו אל המדרון התברר שהאויב ממתין להם. הטנק של אהוד נשאר אחרון בשטח, והעלה באש טנקים של המצרים, שניסו להעפיל אל הרכס. תוצאותיו של הקרב היו כמעט ברורות מראש. לבסוף הצליח אחד הטנקים של המצרים לפגוע בטנק העקשן של הישראלים. ארבעת מפקדיו, וביניהם אהוד, נפגעו ונפלו.


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה