סמל ידין טננבוים ז"ל

מתוך אתר יזכור
ידין גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972. תחילה הוצע לו להיות חלילן בתזמורת צה"ל, אך כיוון שעל-פי מצב בריאותו נמצא כשר לשרת בחיל קרבי, דחה הצעה זו והתנדב לחיל- השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק "סנטוריון", ואף הצטיין בו והוענק לו ציון גבוה (95). הוא השתלם אף בקורס למפקדי טנק "סנטוריון", אך לא השלים אותו בגלל המלחמה; שכן חניכי הקורס נשלחו לחזית. לדברי מפקדו עתיד היה להיות חניך מצטיין בקורס. הוא היה בעל כוח רצון, אף שלא היה בעל יכולת גופנית מעולה. בכוח רצונו העז ניסה ואף הצליח לפצות על כל מגבלותיו בתחום הכוח הפיזי, הנדרש בשריון. מפקדו מספר: "הוא היה צנוע, לא מתבלט, שקט ואוהב לעזור לזולת. הוא ידע את שהוא רוצה, ידע לדרוש מאחרים, אך קודם לכן דרש מעצמו". בבוקרו של יום הכיפורים יצאו ידין וחבריו בשלושה טנקים אל עבר קו המים. על שלושת הטנקים, שהגיעו הראשונים אל גדות התעלה, הוטל לעצור את כוחות המצרים בפרצה שהצליחו לפרוץ. במסירותו ובהקרבתו נבלמה ההתקפה וניתנה שהות יקרה לחיילינו להתארגן להגנה. על כי גילה אומץ-לב, הראוי לשמש מופת, הוענק לו "אות המופת".

כתבה עליו ממקור ראשון, 2008

כתבה עליו מידיעות אחרונות תל אביב, 1997

החליל שלא נדם, קטעים לחללי בביצוע ידין טננבוים ז"ל