סא"ל יוסף בן-חנן
תיאור המעשה: עם פרוץ מלחמת יום הכפורים שהה סא"ל יוסף בן-חנן בחו"ל. כאשר נודע לו כי פרצה מלחמה הפסיק את חופשתו והגיע ארצה ביום ב' 8 אוק' 1973. בהגיעו הוטל עליו התפקיד להרכיב כוח משרידי יחידה שנפגעה במהלך הקרבות. סא"ל יוסף בן-חנן ארגן את הכוח במהירות, וביום ג' 9 אוק' 1973 השתתף בקרב המכריע לבלימת התקפת הסורים באזור שמצפון לקוניטרה, קרב אשר הסתיים בהדיפת כוחות האויב והשמדתם. בעת רדיפה אחר האויב, במהלך קרב זה נפצע בפניו אך המשיך לפקד על הכוח. בעת הפריצה אל תחום סוריה, ב-11 אוק' 1973, עמד בראש יחידתו בחוד ההתקפה בגזרה הצפונית של כוחותינו. הוא חדר עם יחידתו עמוק לשטח סוריה. בהתקפה באותו לילה נפצע פעם שניה, אך המשיך לפקד ולארגן אישית את כוחותיו להמשך הלחימה עם בוקר. ב-12 אוק' 1973 נפצע פעם שלישית פציעה קשה כתוצאה מפגיעת מטוסי אויב, אולם סירב להתפנות למרות הוראה מפורשת של הרופא ושל מפקד העוצבה. עם הווצרות קפאון מסוים בחזית העוצבה נוכח התנגדות האויב, הציע סא"ל יוסף בן-חנן תכנית נועזת להתקפת עמדות המפתח של האויב ע"י אגוף בשטח שנחשב בלתי עביר, והתנדב לבצע התקפה זו בראש כוח קטן אף-על-פי שסבל מחולשה עקב פציעותיו הקודמות. האגוף בוצע והכוח הגיע ליעד, תוך השמדת טנקים וכלי רכב של האויב. תוך כדי כבוש היעד נפגע חלק מהכוח ובתוכו הטנק של סא"ל יוסף בן-חנן והוא נפצע ברביעית פצעים קשים. במצבו זה נשאר סא"ל יוסף בן-חנן בשטח במשך 4 שעות כאשר נהג הטנק מטפל בו. למרות פציעתו הכוין באלחוט את האש הארטילרית של כוחותינו ואת כוח החילוץ, שהגיע אליו לאחר שהחשיך. במשך כל ימי הלחימה הוכיח סא"ל יוסף בן-חנן יוזמה ותושיה יוצאת מגדר הרגיל, רצון להלחם ונכונות לעמוד בראש כוחותינו וע"י כך נסך בטחון ורוח-קרב בחייליו. במעשיו אלה גילה סא"ל יוסף בן-חנן דבקות במשימה, יוזמה, ומנהיגות מעולה. על מעשה זה הוענק לו : עיטור העוז תשרי תשל"ו ספטמבר 1975, מרדכי גור, רב אלוף, ראש המטה הכללי
בי״א באדר ה'תש"ה (1945) נולד יוסי בן חנן. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שהה בן חנן בירח דבש בנפאל. כאשר נדע לו על המלחמה, מיהר לשוב לארץ ולקח את הפיקוד על שרידי חטיבה 188. ב9/10/73, היום הרביעי למלחמת יום-כיפור, השתתף סגן-אלוף (לימים אלוף) בן חנן בקרב המכריע לבלימת התקפת הסורים באזור שמצפון לקוניטרה. בקרב זה ובקרבות הנגד שהתנהלו בימים שלאחר מכן, נפצע בן חנן 3 פעמים, אך המשיך להילחם. בפעם הרביעית הוא נפצע בקרב תל א-שמס ונותר בשטח המובלעת הסורית. (מקור: מורשת קרב, אסף אפרתי, מוטי פסל)