רס"ן יעקב אביהוא (קלונימוס) ז"ל

צל"ש האלוף
יעקב אביהוא (קלונימוס)

יעקב אביהוא (קלונימוס)


סיפור המעשה: בקרב בעת מבצע טיהור מבנה בתוך מחנה הפליטים בג'נין בתאריך 3 באפריל 2002 נפצע חייל מהכח, סמ"ר גד עזרא ז"ל. רס"ן יעקב אביהוא פשט מעליו את ציוד הקרב ורץ לחלצו תחת אש כבדה וסיכון עצמי. בהמשך הקרבות נפגע חייל נוסף מהכח, מתניה ראבינסון ז"ל, אשר נלכד בתוך סמטה אשר אליה נורתה אש מדוייקת, רס"ן יעקב ז"ל שעמד בקצה הסמטה חיכה לרגע של הפוגה קצרה בירי, נכנס אל הסמטה ומשך את מתניה ז"ל אל מחוץ לסמטה, תוך שהוא נוטל סיכון אישי רב. במהלך הקרבות הוביל רס"ן יעקב את פלוגתו תוך מתן דוגמא אישית וסיכון אישי רב עד לנפילתו ב-3 למאי 2002 במהלך פריצה למבנה בעיר שכם. רס"ן יעקב הפגין אומץ לב, מקצועיות, נחישות ומנהיגות תוך חתירה למגע ודוגמא אישית. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד אלוף בני גנץ אלוף פיקוד הצפון תמוז תשס"ב אוקטובר 2002



אביהוא התגייס לצה"ל בראשית חודש אוגוסט 1996 והתנדב ליחידת העילית "שייטת 13" - הקומנדו הימי. לאחר סיום המסלול המפרך ביחידה יצא לקורס קצינים, ושב לשייטת כמפקד על צוות לוחמים. לפני כניסתו לתפקיד הגדיר לעצמו מספר מטרות: להיות צוות מוביל ביחידה; להשתתף כמה שיותר בפעולות מבצעיות; לחנך לערכים ולאהבת הארץ ולהקנות ידע וחיבה למסורת ישראל. ואכן, את כל מטרותיו הגשים עד האחרונה שבהן; אביהוא דאג לשיעורי ציונות ויהדות כדי שחייליו ידעו על מה הם נלחמים, השתתף בעשרות מבצעים נועזים שרבים מהם נותרו עלומים, ורכש את אמונם והערצתם של מפקדים ופקודים. בדרכו הייחודית ידע אביהוא לקרב ולמשוך את חייליו לעולמו הדתי. כך קרה, שבחופשת פורים הגיעו כל חברי צוות הצוללנים לבית-הכנסת שבכפר חסידים להשתתף בקריאת מגילת פורים, לקראת חג הפסח נסעו יחדיו לצפת ללמוד ולהתנסות באפיית מצות, וביום ירושלים יצאו לטיול מודרך ברובע היהודי שבעיר העתיקה.

במהלך שירותו בשייטת ביטא אביהוא את רצונו לצאת לצבא "הגדול", ללמוד את דרך פעולתו ולקחת חלק במשימותיו, ולפיכך הציע למפקדיו לצרף את יחידתו לפעילות המתבצעת בערים הפלסטיניות. הצעתו יוצאת-הדופן נתקבלה, וכך החלו חיילי השייטת להתאמן ולהשתתף בלוחמה בשטח בנוי. במרוצת הזמן ומכורח הנסיבות נאלץ אביהוא להיפרד מהשייטת, לא לפני שהעניק לכל אחד מהלוחמים בצוותו עותק של "מסכת אבות", ובהקדשה לספר כתב: "בין האימונים והפעילויות תמיד היה חשוב לי להדגיש ולהדריך לערכים אישיים ולדרך ארץ. ספר זה, שהוא אחד מ-42 מסכתות, שונה משאר המסכתות ואינו עוסק בענייני הלכה, אלא כולל בתוכו ענייני מוסר, דרך ארץ ומידות טובות." את תקופת שירותו בשייטת סיכם מפקדו: "אביהוא מסיים תקופה של שנה כמפקד צוות, שאותה ביצע בהצטיינות, תוך הובלת צוותו להישגים הן בתחום הנורמטיבי והן בתחום המבצעי-מקצועי... אביהוא קצין איכותי בעל יכולות גבוהות בתחום המנהיגות המבצעית"

אביהוא הוצב בחטיבת גולני - תחילה כסגן מפקד פלוגה ובהמשך - כמפקד פלוגה. הדרך החדשה לא היתה קלה עבורו והוא נאלץ להתמודד עם צורת חשיבה שונה ודפוסי עבודה אחרים, ואולם בעיניו, השירות בגולני היה האתגר האמיתי. אביהוא סבר כי בהדרכה נכונה יכולים חיילי החטיבה להפוך ללוחמים טובים ומקצועיים ברמה שאינה נופלת מזו של לוחמי השייטת. מטרתו המוגדרת היתה "להרים פלוגה שתוביל ותנצח בכל משימה", בדגש על האחריות האישית המוטלת על כל חייל לשמור על מקצועיות, ערכיות ומשמעת מבצעית. כדרכו, התמיד להנחיל לפקודיו את סולם הערכים שלאורו התחנך. הוא קנה מכספו ספרי מורשת לחייליו ובכל יום-הולדת הניח ספר מתחת לשמיכה של החייל, בצירוף כמה מלים אישיות.

לתפקידו האחרון - מפקד פלוגת החוד בגדוד 51 (גדוד "הבוקעים הראשון") - מונה אביהוא שבועות ספורים לפני נפילתו, כשנקרא להחליף את מפקד הפלוגה, סרן רועי גרינוולד, שנפצע. אביהוא פיקד על הפלוגה הרובאית לכל אורך מבצע "חומת מגן", כשהוא מוביל את חייליו בכל ערי הגדה - בטול כרם, בקלקיליה, בחברון ובג'נין. ראשון הלך וראשון פרץ לכל מקום, רץ מול אש צולבת כדי להציל חיילים שנפגעו וחירף את נפשו ללא הרף. במבצע אישי נועז וקשה חילץ אביהוא את גופות לוחמיו אשר נחטפו על ידי פלסטינים, ומעידים חבריו: "אביהוא לא היסס לרגע, הוא זרק מעליו את האפוד ורץ לחלץ את החטופים המתים אותם נשא על גבו למקום מבטחים, זה היה אביהוא." גם במצבים הקשים ביותר, כמו בתקופה שבה נהרגו חיילי המילואים בג'נין, הנהיג אביהוא את חייליו באומץ ועודד אותם להמשיך להילחם ולא להישבר, תוך שמירה קפדנית על ערכי לחימה מוסרית. בקסמו, הצליח לסחוף אחריו ולהוביל והיווה דוגמה אישית של לוחם תמידי, ולעתים נאיבי, למען הצדק והשוויון. רבות היו תעודות ההצטיינות וההוקרה שזכה בהן עוד בחייו, אך אביהוא היה ענוותן ואף הסתיר את דבר קבלת אות ההצטיינות שהעניק לו ביום העצמאות תשס"ב אלוף פיקוד הצפון.

אביהוא נפל בקרב בשכם ביום כ"א באייר תשס"ב (3.5.2002). פלוגתו כיתרה בניין בשכם שבו היו מעבדות נפץ ומבוקשים מארגון החמאס שהתכוונו לבצע פיגוע התאבדות בישראל, ובהם המחבל האחראי על הכנת מטען הנפץ שהופעל בפיגוע במלון "פארק" בנתניה. בבניין היו אזרחים בקומות העליונות; דלת הכניסה היתה נעולה והיא עוררה חשד שמאחוריה מסתתרים המבוקשים. לבנת החבלה שהופעלה לא הפילה את הדלת וחלקה נשאר עומד על כנו. כדי שלא לסכן את החיילים ולא לפגוע באזרחים, התקרבו המג"ד ואביהוא לדלת, אך אז נפגעו מצרור שנורה לעברם מתוך הבית. אביהוא נפצע אנושות והובהל במסוק לבית-החולים "שיבא" בתל השומר, שם נפטר מפצעיו. מפקד הגדוד, סגן-אלוף אופק בוכריס, נפצע באורח קשה וחייל נוסף נפצע קל. אביהוא לא זכה להתעדכן בתוצאות הפעילות, שבמהלכה פרצו חיילי גולני לתוך הדירה והרגו את שני המחבלים, פוצצו את מעבדת הנפץ ומכונית עמוסת כלי נשק ותחמושת ועצרו את אנשי החמאס בטרם הצליחו להוציא לפועל פיגוע נוסף.

אביהוא היה בן עשרים-וארבע במותו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר חסידים. הותיר הורים, שני אחים - אמיר ודעאל ושלוש אחיות - הדס, זהר וחן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב-סרן וכן הוענק לו ציון לשבח על הצטיינותו במבצע "חומת מגן".
 
 כתב הצל"ש
 
 
רס"ן יעקב אביהוא (קלונימוס) ז"ל - גדוד 51 - חטיבת גולני


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה