הצל"ש לקצין מגולני, הפרחים לחדר הלידה

חגי עינב YNET, 27.4.09
צילום: אביהו שפירא

צילום: אביהו שפירא


ארבעה ילדים נולדו בשש השנים האחרונות לרב-סרן יאיר פלאי, ובשלוש מארבע הלידות, נקרא לחדר הלידה הישר מפעילות מבצעית. ובעוד יאיר נלחם בכל החזיתות ואף זכה לצל"ש, אשתו חווה אינה מתלוננת על העומס שבגידול הילדים כמעט לבדה: "זו הנתינה שלנו למדינת ישראל"



רב-סרן יאיר פלאי, מפקד פלוגה ביחידת אגוז של גולני, הספיק ללחום בכל שלוש הגזרות שבהן התמודד צה"ל בשנים האחרונות - בלבנון, בגדה המערבית וברצועת עזה. חייו האישיים של פלאי, יליד המושב הדתי קשת שברמת הגולן, קשורים קשר הדוק לקריירה הצבאית, ובשלוש מבין ארבע הלידות של רעייתו חוה, קיבל את ההודעה על תחילת צירי הלידה כשהוא בפעילות מבצעית. במקרה האחרון, שלחה לו רעייתו הודעת טקסט - שאותה ראה רק עם סיומה של פעולה נוספת בעומק עזה.

 הוריו של פלאי הם ממקימי מושב קשת. סבו וסבתו היו לוחמי לח"י. את רעייתו חוה הכיר בשבילי המושב, ולשניים ארבעה ילדים: אור - בת שש וחצי, סהר - בן ארבע וחצי, אדר - בן שנתיים וחצי, וגילי - בת שלושה חודשים. פלאי משרת בצה"ל כבר תשע שנים, שאת כולן עשה בגולני - שמונה שנים בגדוד 51 ובשנה האחרונה באגוז. הוא עבר שלושה תפקידי מ"פ, השתתף במלחמת לבנון השנייה, במבצעים בעזה שקדמו למבצע "עופרת יצוקה", ובמבצע עצמו.

 "במקרה של אור, הגעתי היישר לחדר הלידה והספקתי ממש ברגע האחרון להיות בלידה", הוא נזכר. "אצל סהר הייתי במקרה בחופשה ולכן ליוויתי את חוה". ההגעה ללידה השלישית היא כבר סיפור גבורה: "במהלך מלחמת לבנון השנייה עסקנו בפעילות על גבול הצפון, והתמודדנו עם הירי המאסיבי של חיזבאללה. ידעתי שחוה נמצאת בעיצומו של החודש התשיעי. עשיתי את הדרך לבית החולים פוריה, שם נולדו כל ילדי, אך במקרה זה נסעתי תחת ירי רקטות והגעתי זמן קצר לפני הלידה".


משפחת פלאי (צילום: אביהו שפירא)

 הפעם הרביעית היתה במבצע "עופרת יצוקה". "נכנסתי לעזה, ובמהלך הפעילות שנמשכה שבועות, הנייד שלי ניזוק והפסיק לעבוד", הוא מספר בהתרגשות. "בחברה הסלולרית שמעו כי אשתי אמורה ללדת, ונתנו לי מיידית מכשיר חדש. באחת ההזדמנויות, כשפתחתי את המכשיר, הופיע לי על המסך הודעה מחוה שבה נכתב - 'נולדה'. אני שומר את ההודעה המרגשת הזו אצלי במכשיר עד היום".

 "אתגר לטובת עם ישראל"

חוה תומכת בבעלה ללא סייג, על אף המחיר הכבד של גידול הילדים רוב ימות השנה לבדה. "הלידה של גילי עברה בקלות יחסית", היא מספרת. "ידעתי שיאיר נלחם עם חייליו בעזה, ובלי שהוא היה לידי, חיזקנו זה את זו. היה לי אדרנלין מיד אחרי הלידה, ואמרתי: 'אני שולחת לו את ההודעה'. אין בי כעס על יאיר, כי מדובר באתגר שלקחנו על עצמנו לטובת עם ישראל, בלי שום פשרות. הדרך לא קלה, אבל אנו שלמים איתה. זו הנתינה שלנו למדינת ישראל. אני עטופה בני המשפחה שלי ושלו. בימים שבהם אנשים מזניחים ערכים לטובת סינוור הכסף בעבודות יוקרתיות, אני מצהירה שאני מוותרת על הרווח הכלכלי ומאמינה בדרך שיאיר בחר בה".

 דבקותו של יאיר בתפקיד זכתה להכרה עם קבלת צל"ש ממפקד אוגדת עזה, תת-אלוף משה (צ'יקו) תמיר, על פועלו במסגרת מבצע "צלול כיין", שבו הצליח, יחד עם חייליו, למנוע ממחבלים להגיע לשטח ישראל. פלאי מעדיף להצניע את הצל"ש, ומספר על המבצע: "באחד הלילות נכנסו למחנה הפליטים אל-מועזי ושכבנו בפרדס סבוך. לפתע נפתחה עלינו אש. תחילה לא הגבנו, עד שהיא כוונה לעברנו, ובמכת האש חיסלנו שני מחבלים. בהמשך נקלענו לקרב יריות ארוך מלווה בזריקת רימונים. בסיום ההיתקלות הרגנו שני מחבלים נוספים והשאר ברחו לאחר שסוכלה תוכניתם".

 חייל אחד מהכוח נפצע במבצע זה. "בשבילי זו היתה סגירת מעגל, אחרי שאחי נפצע במהלך פעילות בעזה ועבר שיקום ארוך מפציעתו הקשה", אומר פלאי. "הבטחתי שאחזור לעזה לעשות את המוטל עליי. הגיבורים האמיתיים הם החיילים. אנחנו לא צריכים תודה, אלא חיים את הסיפוק מההצלחות בשמירה על השקט בגבול הצפוני והדרומי של מדינת ישראל. אנחנו צבא מוסרי - ומי שאומר אחרת אינו יודע דבר על מוסריות".

 את תחביביו הרבים נטש פלאי עם השנים, אבל על אחד מהם הוא לא מוותר - צפייה במשחקיה של קבוצתו האהובה, מכבי תל-אביב בכדורסל. הוא מרבה לשוחח עם ילדיו בטלפון ומביא להם מתנות בכל חופשה אליה הוא מגיע. 

"הם גאים בי ויודעים שאבא עושה דבר חשוב למען המדינה", הוא מסכם. "היו לי רגעי שבירה רבים, כשחשבתי, 'למה להמשיך כשאחרים עוזבים', אבל הבנתי את החשיבות, וחוה היתה זו שחיזקה אותי. יחד איתה אני ממשיך את הדרך שבה אני מאמין ועליה נחנך את הילדים שלנו. אני רוצה לפנות דווקא בערב יום העצמאות ה-61, בין יום השואה ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל, לכל הצעירים הנפלאים שגדלים בארץ. תתגייסו בהמוניכם - זו המדינה שעליה הסבים וסבתות שלנו חלמו, ועליה אנחנו שומרים ונשמור לעד. מהשואה באה התקומה שלנו, וצריך להשאיר את המחלוקות בצד, לבנות התיישבות, לגדל ילדים, לשרת בצבא ולבנות בגאווה את המדינה שלנו".

מקור הכתבה



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה