“מנשרים קלו מאריות גברו"
תולדות המאבק להקמתה ולקיומה של מדינת ישראל שזורים במעשי גבורה מופלאים. גילויי גבורה אלה, שורשיהם נעוצים בין דפי התנ”ך, בקרבות המכבים, במלחמות היהודים ברומאים, במרד הגטאות ובמאבק המחתרות בתקופה שקדמה להקמת המדינה.
בטקס שנערך ב-17 ביולי 1949 הוענק לראשונה “אות גיבור ישראל” ל-12 לוחמים, כמניין שבטי ישראל, בעבור הצטיינותם יוצאת הדופן בשדה הקרב. לימים הונהגה בצה”ל הענקת ציונים לשבח (צל”שים), מטעם הרמטכ”ל, האלופים, מפקדי האוגדות והחטיבות. חוק העיטורים בצבא ההגנה לישראל שנחקק בכנסת בינואר 1970, קבע את שלושת העיטורים הגבוהים ביותר עבור גילויי אומץ וגבורה במהלך לחימה ופעילויות מבצעיות, והם: עיטור הגבורה, עיטור העוז ועיטור המופת, אשר הוענקו לצד הצל”שים.
נושא הגבורה של חיילי צה”ל מעסיק ומעניין אותי מזה שנים רבות, הן כרצון לידע לשמו והן בחיפוש תשובות לשאלות מהותיות הקשורות ברוח הגבורה, האומץ וההקרבה של האדם, כגון: מה מוביל אדם לקום ממקום מחסה בטוח ולהסתער אל מול האויב תחת מטר כדורים תוך סיכון וודאי כאשר הדחף הטבעי הוא להישאר מוגן במקומך? מה גורם לחייל לסכן את חייו כדי לחלץ חבר ליחידה תוך סיכון עצמי גבוה ולא להמתין שמישהו אחר יחלצו כצפוי במצבי סכנה קיצוניים?
לצד העניין והסקרנות האישיים שיש לי בשאלות אלה, מצאתי במהלך העיסוק והמחקר שלי כי הידע הקיים והמפורסם בתחום זה חלקי ביותר והשכחה שהזמן יוצר גורמת לאיבוד נכסי מורשת שלנו כעם. מטרת אתר הגבורה היא להביא את המידע הבסיסי של גבורת החיילים לידיעת הציבור ובכך לתרום לשימור מורשת הקרב והגבורה של חיילי צה”ל ואחרים.
אתר הגבורה מביא את סיפורם של חיילי צה”ל מקבלי צל”שים ועיטורים מקום המדינה ועד היום. המידע באתר הגבורה מבוסס על מחקר מתמשך שאני עורך ובמסגרתו אני עושה מאמצים רבים באיתור צל”שים נשכחים, צל”שים לא ידועים או צל”שים שפורסמו רק בראשי תיבות של מבצעיהם.
פירוט המחקר והמידע הנלווה אליו נמצאים באתר והם כוללים נכון להיום מידע פורמאלי על יותר מאלפיים שלוש מאות ושישים צל”שים ועיטורים וכן למעלה מאלף שלוש מאות וחמישים כתבות גבורה על מקבלי צל”שים ועיטורים.
נכון להיום אתר הגבורה כולל עיטורים וצל”שים של חיילי צה”ל, מקבלי אותות הערכה מטעם הרמטכ”ל וכן אותות הוקרה מטעם האלוף, עיטורים וצל”שים אזרחיים שניתנו על מעשה גבורה בנסיבות ביטחוניות, עיטורי לוחמי מג”ב, צל”ש של ראש המוסד ואנשי מוסד מצטייני הנשיא ועוד. בנוסף לעיטורים ואותות, ניתן למצוא באתר גם כתבות גבורה מתוך עיתונים, קטעי וידאו וסאונד, חקיקה ופקודות הקשורים לנושא הגבורה, כתבות ומחקרים שערכתי בנושא, ותגובות של חברים, קרובי משפחה ועוד לבעלי העיטורים. האתר אף מאפשר לבני משפחות ומכרים להוסיף מידע לאתר, בעיקר לצורך הסיפור שמאחורי הסיפור.
אתר הגבורה משמש גופים רבים ואנשים פרטיים לקבלת מידע על בעלי צל”שים ועיטורים מתקופות שונות. לעתים קרובות אני מקבל דוא”ל או טלפון מגורם הרוצה להיעזר באתר למטרות שונות – החל ממפקדים בצבא המחפשים מידע לצורך שיחה שבועית, יחידות צבאיות המתכננות ערבי יחידה שהנושא המרכזי בהם הוא מורשת וכלה בגופים צבאיים המבצעים מחקרים שונים לצורך שימור מורשת היחידה בחייל מסוים או בחטיבה מסוימת. בנוסף האתר מסייע לעיתון “במחנה” באיתור בעלי צל”שים ועיטורים לצורך ראיונות למדור “צומת גיבור” בעיתון. אתר הגבורה מודה לעיתון במחנה על הכתבות שלו בנושא ומשמר אותן לצד סיפורי גבורה אחרים באתר.
על הפעילות באתר הגבורה קבלתי את פרס פינקלר למידע לשנת 2013 מטעם חברת טלדן (במאי 2013). ספרי “גיבורי ישראל מקבלי עיטור הגבורה” יצא בגרסה מודפסת, אותה ניתן להזמין באתר. בספר זה קובצו סיפורי הגבורה של מקבלי “עיטור הגבורה”. הוא מחולק לתקופות עפ”י מלחמות כאשר לכל עיטור מצורף טקסט העיטור וברוב המקרים מידע תמציתי על מקבל העיטור כולל תמונתו.
האתר מרכז עבודת מחקר מתמשכת על כלל בעלי העיטורים והצל”שים ונמצא בתהליך איסוף חומרים חדשים, מטבע הדברים ועל אף המאמצים הרבים שאני עושה במחקר יתכנו צל”שים שלא הגעתי להם והם נותרו נעלמים בפני הציבור, אני מנצל הזדמנות זו ומבקש מכל בעל צל”ש ישן כחדש שאינו מוצא עצמו באתר לפנות אלי לתיקון הנדרש. פנייה זו מופנית גם למשפחות של בעלי צל”שים או חבריהם. אני תקווה שבסיוע הקוראים אוכל לצבור חומרים רבים ככל האפשר על מנת להגיע לכיסוי מלא של סיפורי הצל”שים והעיטורים מקום המדינה ועד היום.
כתובת אתר הגבורה: http://www.gvura.org