צל"ש למפקד פלוגה שמנע חטיפת גופת לוחם בעזה: "זיהיתי אותו לוקח אותו. כשיצרנו קשר עין הוא עזב אותו"

גילי כהן אתר הגבורה, הארץ 2 בנואר 2015
טל רבינוביץ'

טל רבינוביץ'


סרן טל רבינוביץ' מהשריון הוא אחד מ-55 חיילים וקצינים שיקבלו החל מהיום צל"שים על השתתפותם ב"צוק איתן": "אני לא חושב שעשיתי פה משהו מעל ומעבר. בעיניי זה דבר טריוויאלי"



"כשאנחנו מגיעים, הדבר הראשון שאני רואה זה חייל פצוע על הרצפה, לא זז, ואת המחבל שנמצא ממש מעליו לוקח לו את הנשק, ומתחיל לגרור אותו לתוך הבית. יש לי קשר עין עם המחבל לשבריר שנייה, כשאני עם הראש מחוץ לטנק, ואז הוא עוזב את החייל, לוקח את הנשק שלו - ורץ לתוך הבית"; כך מתאר סרן טל רבינוביץ', מפקד פלוגה בגדוד השריון 52 מחטיבה 401, את אחת התקריותמהלחימה בעזה, במהלכה סיכל ניסיון חטיפה של לוחם צה"ל. היום (שני) חלו בהענקת ציונים לשבח ל-55 חיילים וקצינים שהשתתפו במבצע "צוק איתן", שישה מהם נהרגו במהלך הקרבות.

רבינוביץ' יקבל את צל"ש אלוף פיקוד הדרום בשל תפקודו באירוע. "אני לא חושב שעשיתי פה משהו מעל ומעבר. היה אירוע, כמו שמצופה מכל קצין וחייל לחתור למשימה - בעיניי זה דבר טריוויאלי", אומר רבינוביץ'. "הייתי בצוות טנק, שזה מגיע להם בטוח לא פחות ממני".

בחלוף מעט יותר משבוע מאז נכנסו כוחות צה"ל לתוך רצועת עזה, שהה כוח הטנקים בפיקודו של סרן רבינוביץ' בחלקה הדרומי של שכונת ח'וזאעה. פלוגתו של קצין השריון צורפה לגדוד 101 של חטיבת הצנחנים, שלקח חלק בפעילות באזור זה יחד עם חטיבת גבעתי. באחד הימים, מתאר רבינוביץ', הוא שמע ברשת הקשר על שני מוקדי היתקלות, ועל פצועים לכוח צנחנים מפלוגת המסלול, ולכוח הנדסה שהיה באזור. רק לאחר שהגיע למקום, התברר לו כי בניגוד לדיווחי המפקדים - מפקד פלוגת המסלול ומפקד הגדוד -  ישנם חייל וחמוש שנמצאים בקרבת הבית, שלא אותרו עד כה.

"זה ממש שבריר שנייה: אני מזהה אותו ממש לוקח את החייל, מתחיל לגרור אותו פנימה ובלי התנגדות, וממש כשהוא מזהה אותי בתנועה - הוא עוזב את החייל, מצליח לקחת לו את הנשק, ורץ פנימה לתוך המבנה", מתאר רבינוביץ' את התקרית בשיחה טלפונית עם "הארץ". "אני יוצר איתו קשר עין, ואני מבין שזה מה שהוא עושה (מנסה לחטוף את הגופה). אני מניח שהוא רצה לקחת את הגופה פנימה, ומשם היה יכול לרוץ להרבה מקומות, שאז היה קשה לנו למצוא אותו", הוא מסביר.

רבינוביץ' מספר כי היה ברור לו שעליו לירות אל תוך המבנה כדי למנוע את החטיפה, אבל מכיוון שלא היה בטוח בנוגע למיקום יתר הכוחות הצבאיים, ניסה קודם להרחיקם מהמקום. "אני מבין שאני חייב לירות פנימה לתוך הבית עם המחבל, אבל אני עוצר רגע, כי אני רוצה לגבש תמונת מצב איפה הכוחות שלנו נמצאים", הוא אומר. "מפקד פלוגת המסלול אומר לי ששני המחבלים נהרגו, וכל הפצועים בסדר, ואני אומר לו: 'אני לא יודע על מה אתה מדבר, יש פה עוד חייל פצוע, תזוזו ותתרחקו כי אני רוצה לירות פנימה'. גם מפקד הגדוד אומר לי שאין עוד מחבל נוסף, ואני אומר שוב בקשר שיש פה עוד חייל פצוע ועוד מחבל בתוך המבנה".

אז, נוסע רבינוביץ' מעט אחורה עם הטנק, ומתחיל לירות במקלע לפינות הבית, כדי שהחמוש לא ינסה לצאת מתוך המבנה. מפקד גדוד 101, סא"ל אבינועם אמונה, מגיע אל סף הכניסה לבית, ומחלץ את החייל. רק מאוחר יותר יתברר בתחקיר כי החייל שנהרג בהיתקלות הוא עמית יאורי, לוחם הנדסה בן 20 מירושלים. "אני מחפה עליהם כשהמג"ד נכנס לחלץ את החייל, והם מושכים אותו אחורה ומפנים אותו. אני מבין שהמחבל עדיין נמצא בתוך הבית, כי אין לו לאן לצאת, ואני מבקש שוב מהכוחות להתרחק, כי אני רוצה לירות פגז פנימה. אנחנו יורים, ואז המג"ד, יחד עם עוד כלבן מעוקץ נכנסים לתוך הבית, ומוצאים את המחבל ההרוג, מסתתר בתוך ארון". בתקרית נהרג לוחם נוסף, גיא בוילנד בן 21 מקיבוץ גינוסר, וכמה חיילים נוספים נפגעו.

לחימת הכוחות באזור ח'וזאעה ספגה ביקורת מארגוני זכויות אדם, שטענו כי האזור היה תחת מתקפה צבאית שהביאה להרס רבתי. צה"ל חוקר תקרית אחת מהאזור, בה לפי החשד ירו כוחות צה"ל במוחמד קדיח, ועשו שימוש בבני משפחתו כמגן אנושי. תמונות מאזור התקרית תיעדו בתים רבים שנהרסו, תשתיות שניזוקו, ומסגדים שלא נותרו על תילם. על כך אומר רבינוביץ' כי לכוחות היתה דילמה באילו בתים הם פוגעים ובאילו לא. "אני חושב שבדבר הזה פעלנו בצורה מוסרית. לא סתם כי בא לנו אז החלטנו להוריד בתים ולהזיז שכונות, אלא במרחבים שסרקנו, ובנקודות חשודות שקיבלנו מבחינה מודיעינית והיינו צריכים להסיר את החשש מצירי המנהרות", הוא אומר. "לא מחקנו את כל השכונה סתם כי בא לנו ומשעמם לנו. עשינו את זה בצורה מחושבת, וידענו גם מה המשמעות של זה: של בית שחשוד בציר מנהרה שם אולי נחשף טיפה או נפרק (את הבית), נצליח לזהות את הפיר".

כיום ממשיכה פלוגתו להיות מוצבת מסביב לרצועה. מאז תום הלחימה ועד היום, נמצאים חייליו ככוח השריון באזור סופה, בחלקה הדרומי של רצועת עזה. "לאנשים זה היה מאוד קשה לעבור פאזה מהר, איך עוברים ממצב של מלחמה למצב של שגרה", הוא מתאר. "זה השפיע בעיקר בנושאים מנטליים. היה לנו אתגר מאוד גדול להכיל את זה בהתחלה - את התעסוקה פה. אבל אנחנו מצליחים לראות את המגמות, שיש צירי מנהרות כאלה ואחרים שיכול להיות שעובדים עליהם, ובסוף אנחנו ממשיכים לשמור על התושבים".



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה