תותחן תחת אש

סימן טוב שמעון שגיא אתר הגבורה
ינון שמואלי

ינון שמואלי


סיפור עיטור המופת של ינון שמואלי ואלברט סוויסה



תקופת הכוננות שקדמה למלחמת ששת הימים מצאה את גדוד "רשף" בפצ"ן כחלק מן הריכוז הארטילרי, שהעמיד צה"ל מול הסורים. ההנחה הייתה, שהסורים ינצלו את העליונות הגיאוגרפית שלהם, ובמקרה של התלקחות יפגעו בתותחיהם בישובי הגליל. על תותחי צה"ל הוטל התפקיד לפגוע בסוללות האויב.

ביום הראשון למלחמה שתקו תותחי צה"ל עד שעות אחר הצהריים המאוחרות. אך משפתחו הסורים בהפגזות על הישובים, ניתנה הוראה לסוללות התותחים להשיב אש נגד סוללתית. גם ביום שלמחרת נמשכו חילופי הפגזים וכן ביום רביעי. ביום זה ניסו הסורים לפגוע בעיקר בתותחים הישראלים שבעמק.

ביום שישי (9.6.1967) לפני הצהריים הגיעה לפתע הבשורה, שחטיבות שריון ורגלים עולות על הרמה. תפקיד הגדוד היה לחפות ולסייע לחטיבת "אלכסנדרוני" שפעלה בגזרה המרכזית. היה ברור שבחיפוי הפגזים של "רשף" תלויה לא מעט הצלחת ההסתערות. ההוראה הייתה לפתוח באש בקצב מלא.

בקרי האש הודיעו לגדוד על פגיעות יפות במטרה. בשעות הצהריים החל הגדוד לחטוף אש נ"ס סורית. פגזים נפלו מסביב ובתוך הגדוד. ההוראה הייתה לא לדלג לעמדת חליפין ולהמשיך לירות. כי בהמשך הירי תלוי גורל ההסתערות. הגדוד המשיך בירי. לפתע נחת פגז סמוך לצוות המטווח של סוללה א' מפקד הצוות נפצע ברגליו, סגנו יינון שמואלי נהרג ושלושה אנשי צוות הוכו בהלם קרב. התותח חדל לפעול אך הגדוד המשיך בירי.

יינון שמואלי ז"ל זכה בצל"ש  אלוף הפיקוד, מפקדו אלברט סוויסה זכה לצל"ש המת"פ. בשנת 1972 הפכו הצל"שים לעיטור המופת.



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה