אחי כתב את "שיר חייל" שהולחן בזכות גל"צ אחרי שנהרג. סגירתה תפגע בזכרו
|
נמרוד גאון, צילום: באדיבות המשפחה
ב–7 באוקטובר — לא ההוא, אלא 50 שנה מוקדם יותר — נהרג אחי, סרן נמרוד גאון ז"ל הי"ד (בוגר מחזור א' בפנימיה הצבאית בתל אביב, בה החל ללמוד בגיל 14). הוא שירת כמ"פ שריון בקרבות הבלימה בתעלה. נמרוד נולד ב–1951 בקיבוץ גבולות. בשנת 1961, כשהיה בן עשר, עבר עם הורי לאשקלון. כשהיה נער הלך ללמוד בפנימייה הצבאית שליד הגימנסיה הרצליה, שם היה אהוב על כל חבריו. אחרי שנפל כתבה לנו אחת מבנות כיתתו, ש"נמרוד היה לגבי הטעם לקום בבוקר... הוא ידע שקשה לעמוד מול כוח שכנועו המקסים".
מכיוון שנמרוד אהב את המוזיקה של שלמה ארצי ואף נכח לפני המלחמה בהופעה שלו יחד עם אבינו והדוד שלנו — אבא שלי שלח את הספר לשלמה ארצי. בעקבות הספר, ולכבוד התוכנית המיוחדת לזכרו של נמרוד, הלחין ארצי שני שירים שכתב. אחד מהם, "אני חייל, ואל תבכי לי ילדה", הפך לנכס צאן ברזל במוזיקה הישראלית.
פחות משבועיים אחרי שנמרוד נהרג, נהרג גם מרדכי, הדוד שלנו, אחיו היחיד של אבי, שהיה איתו בהופעה ההיא של שלמה ארצי. מרדכי היה מילואימניק מתנדב בצנחנים והוא נפל בקרב לכיבוש החרמון הסורי. אבא שלי, הלום צער מאובדן אחיו היחיד ובנו בכורו, נפטר בהיותו בן 56 בלבד.
אמא שלי איבדה את כל משפחתה בשואה (היא ואחותה הקטנה עלו ארצה כיתומות, כחלק ממשלחת ההצלה של ישראל קסטנר). לאחותי אין ילדים וילדיו היתומים של מרדכי ז"ל לא נישאו. כך שלמעשה אני הנצר היחיד שיש לו דור המשך.
בני הבכור נמרוד, שקרוי על שם אחי, הוא ראש החוג למוסיקה בתיכון האקדמיה למוסיקה בירושלים. בתי, אביה, שירתה עד לפני מספר שבועות — לאורך כל המלחמה — כקב"נית אוגדה 36. בני הצעיר יהלי, בן 17, מתכונן גם הוא לשירות צבאי ואזרחי משמעותי.
השיר שכתב אחי הגדול והפך למעין גלעד לזכרו לא היה בא לעולם בלי גלי צה"ל, וכך גם עשרות שירים נהדרים אחרים, בין אם ביוזמות נקודתיות או כחלק מהמיזם "עוד מעט נהפוך לשיר", שבמסגרתו הולחנו ובוצעו שירים שכתבו נופלים. מה יהיה על המורשת הזאת?
למשפחתי מניית זהב במורשת הקרב של מדינת ישראל. דם יקירינו ספוג באדמת הארץ, מקצה עד קצה, מהתעלה ועד החרמון. עבורנו, הלחנת השיר בהפקה של גלי צה"ל היא כמו אבן מאבני הכותל. גלי צה"ל הפיקה עשרות אבנים כאלה משירי הנופלים, ועוד אלפי שעות שידור שהן דברי הימים של העם הזה, אשר נכתבו ונכתבים בשידור חי. שבוע אחר שבוע, חודש אחרי חודש, שנה אחרי שנה ועשור אחרי עשור. אלה עשרות אלפי לבנים שיחד מהווים כותל רגשי חשוב, שהולך וגדל ומחזק.
סגירת גלי צה"ל תהווה מכה רגשית קשה עבורנו, הן בשל התרומה למורשת של הלוחמים והנופלים, והן בשל אובדן המסגרת לבנייה והנצחה של מורשת הלוחמים, החללים והפצועים ממלחמת 7 באוקטובר ובכלל.
אם יש לממשלה דחף לסגור משהו, שיעשו בדיקת עלות־תועלת שתשווה בין גלי צה"ל לערוץ 14, ושיחליטו על בסיס תרומה ותמורה. לא מקריזה ולא מקפריזה. ואם עדיין יישאר לה דחף לסגור משהו, שתסגור משרדים מיותרים.