אסא כשר תוקף: "רע למות בעד ארצנו"

יונתן הללי אתר הגבורה, NRG 12 באפריל 2013
אסא כשר, צילום: אריק סולטן

אסא כשר, צילום: אריק סולטן


ערב יום הזיכרון תוקף מחבר הקוד האתי של צה"ל את השיח על סיכון חיי לוחמים. "מוכרחים להסתכן, אך אין לחנך להקרבה עצמית"



"רע למות, ורע למות בעד ארצנו", אמר אתמול פרופ' אסא כשר בכנס בבית הספר הריאלי בחיפה, שנערך לכבודם של 62 בוגרי בית הספר שקיבלו עיטורים צה"ליים. "לפעמים מוכרחים להסתכן וכשמסתכנים נפגעים לפעמים, אבל הדיבורים על הקרבה הם לא מדויקים בצורה מסוכנת. אסור לנו לחנך אנשים להקרבה עצמית".

פרופ' אסא כשר.
פרופ' אסא כשר. צילום ארכיון: אריק סולטן

כשר, מחבר הקוד האתי של צה"ל, אמר: "אנחנו לא דורשים מהחיילים למות למען הארץ, אנחנו דורשים מהם להילחם כראוי, אבל חיי אדם קודש הם במדינה דמוקרטית ויהודית, ומותר לסכן אותם רק בלית בררה ובצורה מושכלת".

הוא הזהיר מחציית קווים כשמדובר באומץ לב, ומתח ביקורת על דברים שנאמרו קודם לכן בכנס "הקרבה היא מעבר לקו שאנחנו רשאים לחנך, יש אנשים שלא חוזרים מהמשימה, אבל הם לקחו על עצמם להסתכן, לא למות".

בדבריו רמז לאמירה המפורסמת של יוסף טרומפלדור "טוב למות בעד ארצנו", ולאחר מכן התייחס אליה ישירות: "אלה לא בדיוק המילים של טרומפלדור. הוא אמר'כדאי למות למען הארץ, ומתי תקחו אותי כבר מפה לכפר גלעדי'. הוא לא רצה למות ולא מחא כפיים לעצמו שהוא הולך למות. הוא ביקש מהרופא שפרסם את הדברים שייקחו אותו מתל חי לקיבוץ שבו יש בית חולים, אך עד שהועבר אליו הוא כבר נפטר מפצעיו".
"פרגון בלית ברירה"

כשר תקף גם את מדיניות העיטורים של צה"ל ומשרד הביטחון, והגדיר את שני הגופים "קמצנים". "המדינה וצה"ל לוקים ביחס קמצני למתן עיטורים וצל"שים, אנחנו חברה שיש לה יחס קמצני למילה הטובה, מפרגנת רק כשאין לה בררה".

הוא הסביר: "נעשו מעשים על ידי אנשים רבים מספר שאינם נופלים בגבורתם ממקבלי אות הגבורה, ולא ייתכן שברגע מסוים אמרו 'גמרנו, אין יותר תופעה כזו של מי שראוי'. למה נגמר? למה הסתיים? גם מחר יכול להיות חייל או חיילת שיעשו מעשים בגבורה מאותה ליגה של קודמיהם לפני שנים רבות". מאז קום המדינה הוענק עיטור הגבורה 40 פעמים, אך הפעם האחרונה הייתה ב-1975 על מעשים במלחמת יום הכיפורים.

כשר, אב שכול בעצמו, מתח ביקורת גם על הרעיון שצץ בשנים האחרונות להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות, והסביר כי "צריך לחבר את היגון עם השמחה, לא בא בחשבון לשמוח על העצמאות של העם היהודי בלי לזכות את הנופלים, ולא נכון להתמכר לכאב היגון בלי לזכור את ההקשר שהאנשים נפלו בעת קרב למען המדינה".

מקור הכתבה


הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה