הקרב שהסתבך בלב חאן-יונס: נפצע וחיסל שני מחבלים
|
מתניה מגורי
בפעולת השתלטות של גדס"ר צנחנים על מבנה בתוככי חאן-יונס, נתקל הכוח בחוליית מחבלים שהפתיעה אותם. בחילופי האש הכבדים נפגעו קצינים ולוחמים רבים, בהם מפקד בכיר. סמל מתניה מגורי, פצוע ומדמם, השיב אש לעבר המחבלים שירו ממספר מוקדים, הרג שניים מהם ודאג שכל הפצועים יפונו; "אני לא משהו מיוחד"
מגוּרי (22) סמל במילואים, מתגורר בהתנחלות כוכב השחר ושירת בפלוגת הסיור של חטיבת הצנחנים. טרם שירותו הצבאי למד שנתיים וחצי בישיבה הגבוהה ביפו. "החיים שלי רגילים, לא איזה משהו מיוחד" אמר בשיחה עם NRG. אחרי שנה וארבעה חודשים, סיים יחד עם חבריו את המסלול המתקדם ואז נקראו למבצע "שובו אחים" ומיד אחריו ל"צוק איתן".
בימי המבצע הראשונים, הוטל על הכוח שלו לתקוף מספר מבנים. במהלך התקיפה, נפצע מגורי מירי מחבלים, אך המשיך להשיב באש לעבר המחבלים עד שפגע בהם והרג אותם. "התכוננו להיכנס למטרה שלנו בחאן יונס, וביום הרביעי הייתה לנו הוראה להיכנס לבית מסוים" הוא משחזר את דקות הקרב. לדבריו, הופתע הכוח מחוליית מחבלים שהייתה שם. חוליית המחבלים הופתעה גם היא למראה חייל צה"ל, שכן נערכה ככל הנראה לתקוף את הכוח בלילה במארב מתוכנן.
"זה היה בית בן שלוש קומות ששהינו בו מוקדם יותר וכאשר חזרנו אליו, היו שם המחבלים שהפתיעו אותנו, זרקו עלינו רימונים וגרמו לנו לצאת לרחוב, לאחר ירי קפצו עלינו שני מחבלים שהיו בגב של הכוח".
תוך כדי חילופי אש כבדים, השלכת רימונים וירי מנשק קל ומקלעים, נפגעו בכוח מספר קצינים ולוחמים, בהם מפקד הסיירת המיועד, רס"ן חגי בן ארי, שנפצע באורח קשה מאוד. "כולם השתטחו ונשכבו על הרצפה אחרי שהייתה צעקה 'רימון' אבל אני ועוד שניים לא שמענו את הקריאה. שמעתי "בום" ומאחוריי ראיתי שני מחבלים שנמצאים מעל הכוח, אותם הצלחנו להרוג".
אחרי התקרית הקשה המשיך סמל במיל' מגורי, למרות הפגיעה בידו להשיב אש ולסייע לפנות את הנפגעים למבנה סמוך, וכן חיפה על הטיפול בנפגעים, תוך שקצין ולוחם נוספים יורים לעבר שני מחבלים נוספים. "באירוע זה נפגעו מפקדים ולוחמים רבים. במקום התפתח קרב במספר מוקדים וסמל מתניה מגורי, ביחד עם קצין ולוחם נוסף, השיבו באש לעבר המחבלים שפגעו בכוח והרגום. שניהם פצועים מחילופי האש, המשיכו להילחם עד שהמחבלים נמלטו ואחרון הנפגעים פונה" נכתב בתיאור המעשה.
בסופו של האירוע, לא חש לדבריו שעשה משהו מיוחד, ואת ההודעה על צל"ש מפקד החטיבה שיקבל שמע ממפקדו הישיר, אך בחר שלא לספר להורים. "המפקד שלי הודיע לי שאני מקבל צל"ש, והייתי בהתחלה בהלם. להורים שלי לא סיפרתי והם ראו את זה באינטרנט, כי לא ידעתי שזה יתפרסם ככה. חשבתי שיגידו שיש צל"שים וזהו".
מאז אותה תקרית, שהותירה בו חותם עמוק ופציעה ממנה הוא מנסה להשתקם, מציפות אותו לא פעם תחושות אותן הוא עדיין מתקשה להבין. "אני לא יודע להסביר את כל הרגשות שלי, אבל האירוע הזה מלווה אותי כל יום", סיכם.
