מייסד Team8: "הצלחה מחייבת שהכוכבים יתיישרו לך. אנחנו יודעים לסדר כוכבים"

כבר חצי שנה שנדב צפריר, שותף מייסד בקבוצת חברות הסייבר Team8, יושב במשרדי הקבוצה בניו יורק — והטיסה חזרה לישראל אינה נראית באופק, נוכח טלטלות הקורונה. "כאנשים וכמנהלי ארגון עברנו כמה תהפוכות", הוא מספר.

"בפברואר התחושה היתה שזה לא קשור אלינו; במרץ, אחרי המעבר לעבודה מהבית, היתה כמעט היסטריה — ואז, וכשראינו שהתקרה לא נופלת, הרבה ארגונים עברו לאופוריה. היום אנחנו מבינים שמדובר באירוע ארוך מאוד שיפגע בכולנו. אני מאמין שאנחנו עדיין צריכים ורוצים מגע אנושי, והשאלה היא כמה אפשר להחזיק מעמד בצורה הזו".

צפריר יודע דבר או שניים על סייבר, וגם על פעולה בזמני משבר בהיבט רחב יותר: הוא צמח ביחידות המובחרות בצה"ל, עוטר בצל"ש הרמטכ"ל ופיקד על יחידה 8200, המוכרת כאחד מבתי הספר הטובים בעולם לסייבר. הידע הזה שימש אותו היטב בתקופה הזו: החברות של Team8 מגייסות כעת כמאה עובדים, ולדברי צפריר יסיימו את השנה במצב טוב מזה שבו החלו אותה.

צפריר במשרדי Team8 בניו יורק, השבוע. "בעולם שבו הכל דיגיטלי, הביטחון הדיגיטלי הולך ונשחק"צילום: נדב נויהאוז

ובכל זאת, המהומה שיצרה הקורונה אילצה גם אותו לחשב מסלול מחדש. Team8 הקימה קבוצת עבודה שתנתח את המשבר החדש ואת סיכוני הסייבר החדשים, וזו גיבשה מסקנות מדאיגות: המעבר לעבודה מרחוק, כמעט בן־לילה, על גבי תשתית רשת שלא תוכננה לכך, מתח את יכולתן של המערכות הקיימות עד לקצה. התוצאה היא מה שצפריר מכנה "חוב סייבר": "הסיכון לתקיפה גדל, והיכולות להכיל את ההתקפות נפגעו משמעותית. חברות לא יכולות להרשות לעצמן שלא לשלם למתקפות כופר. התוקפים זיהו את ההזדמנות הזו, וחלקם מנצלים את התקופה הזו ליצירת ראשי גשר, כך שאפשר להניח שעוד נראה תקיפות מתוחכמות בהרבה. כל זה מוסיף לכאוס הקיים".

וזולג מהמרחב הדיגיטלי גם לעולם שבחוץ. תמיר פרדו, ראש המוסד לשעבר, הזהיר לאחרונה שהקורונה תביא לשינוי סדרי עולם. זה רלוונטי גם במישור הדיגיטלי?

"כן, ההסתמכות על המרחב הדיגיטלי ועל ההזדמנויות החדשות מסוכנת לא רק בהקשרים מסחריים. אנחנו נמצאים בטרנספורמציה דיגיטלית כבר עשורים: חלק ממה שציפינו שיקרה ב־2030 קורה עכשיו, אבל אין לנו את הזמן להתאים את מערכות ההגנה להאצה הזו, והפערים רק גדלים. במקביל הקורונה מאתגרת גם את הגלובליזציה: ארגונים, מדינות והשילוב ביניהם ישתמשו במרחב הדיגיטלי למטרות לא חיוביות, מאיסוף מידע מדינתי עד לשימוש במרחב הדיגיטלי ככלי נשק.

"בקרוב ארצות הברית הולכת לבחירות, והמושג הזה של אמון בתשתיות הופך קריטי, כשבמקביל נוצרות טכנולוגיות שמאתגרות את זה. כבר היום אפשר לייצר בוטים שיגרמו לכם לפקפק בכך שזה אני מדבר איתכם, ולא בוט שלי. נוסף על כך, העברנו חלק מקבלת ההחלטות המסובכות למכונות, אבל אלו חשופות לתוקפים וניתן לעשות עליהן מניפולציה. כך שבמצב שבו הכל דיגיטלי, הביטחון הדיגיטלי הולך ונשחק".

הצוות המוביל של Team8 פינטק. מימין לשמאל: רונן אסיא, גליה באר־גבל, רקפת רוסק־עמינח ויובל טל. "אני מכיר בגבולות הניסיון שלי"צילום: רון קדמי

אתה מצייר תמונת מצב קודרת, ובמקביל משדר אופטימיות.

"השאלה היא מאיזו זווית להסתכל על המציאות. התשתית הדיגיטלית מאפשרת המשך קיום, וזה חיובי. קחו את הסיטואציה הנוכחית, תוציאו ממנה את האינטרנט, ותקבלו את 1918: אי אפשר היה לשלוח אנשים הביתה, כי כולם היו מתים ברעב. התשתית הדיגיטלית מאפשרת המשך קיום ומעבר למצב חירום. הצד הפסימי הוא שאנחנו שבריריים יותר".

"הילדים רצו שאפתח חנות ממתקים"

צפריר העביר חלק ניכר מילדותו בדרום אמריקה (אביו היה דיפלומט), וב־1988 חזר לארץ והתגייס. שירותו הצבאי החל ביחידות קרביות סודיות והסתיים בפיקוד על יחידת 8200. "לא תכננתי קריירה צבאית, אבל הצבא היה עבורי חוויה מדהימה", הוא אומר. "בכל שלב שחשבתי לצאת ממנו, קיבלתי הצעה מאתגרת יותר. הצבא שלח אותי ללימודים, הכרתי שם את אשתי וחברים מדהימים, אנשים כמו גיא סלע (מייסד סולראדג' שנפטר מסרטן, והיו מפקדו של צפריר), שלימדו אותי על סקרנות והתגברות על פחדים ועל תנועה".

Team8 הוקמה ב־2013, לקראת שחרורו. "זה התחיל כשישראל (גרימברג, לשעבר מפקד יחידת הסייבר ב־8200) ואני נסענו ברכבת מוושינגטון לניו יורק", נזכר צפריר. "ישראל היה אמור להשתחרר שבוע לפני, ושאלתי אותו מה הוא הולך לעשות. באותה תקופה היו לי ילדים קטנים והם רצו שאפתח חנות צעצועים או ממתקים. ישראל אמר שיש לו רעיון של חוכמת המונים, בהקשר של חברות סטארט־אפ. שאלתי אם הוא רוצה לעשות את זה יחד, וככה החלטנו, שלושה שבועות לפני השחרור".

יצאת מהצבא עשיר בידע ובניסיון. אפשר להניח שקיבלת הצעות מפתות, ובכל זאת בחרת לצאת לדרך חדשה.

"לא רציתי לעבוד בארגוני ענק או בשירותי ביטחון. לא רציתי להסתיר את מה שאני עושה מהבנות שלי ושל ישראל".

שרית פירון, שמובילה את קרן ההון סיכון Team8 קפיטל. "התהליך של בניית חברות הייטק התחיל בשנות ה־70. אנחנו רוצים לשפר אותו"צילום: יונתן בלום

הקונספט שגיבשו השניים היה ייסוד קבוצה שתקים חברות סטארט־אפ בתחום הסייבר ותשקיע בהן את ההשקעה הראשונית. במהרה הם גילו שהאקו־סיסטם המקומי אינו שותף להתלהבות: הרזומה של צפריר וגרימברג אמנם פתח להם כמה דלתות, "אבל אחרי שסיפרנו את הסיפור הרוב זרקו אותנו", מספר צפריר. "יום אחד אשתי חזרה הביתה ואמרה שראתה בבית קפה בהרצליה כמה אנשים שיושבים ומדברים על סייבר, ושאולי אלך לדבר איתם. היא כנראה חששה שאיתקע לה בבית".

מי שניהל את השיחה ההיא היה היזם יובל שחר. "הוא בדיוק הקים את קרן מרקר, והיו לו כבר שלוש חברות שמכר לסיסקו. בית הקפה ההוא היה המשרד שלו. הכנו את עצמנו לקבל שתי סטירות, אבל אחרי שדיברנו איתו והצגנו לו את הרעיון, אמרנו שאם כבר הגענו לקפה, נאכל צהרים. יובל סיים עוד פגישה, ניגש אלינו ואמר שהרעיון דווקא מעניין, ושהוא חשב בעבר לעשות משהו דומה עם סיסקו. מאוחר יותר הצטרפו אלינו עוד שני יוצאי 8200, לירן גרינברג, שלקח לו 30 דקות להגיד לנו כן, ואסף מסחרי, שהשתחרר שנה אחריו. זו החבורה הצבאית".

Team8 פועלת לפי מודל ייחודי בתעשייה המקומית. יש לה צוות רחב שתפקידו לחשוב על אתגרים ופתרונות בתחום הסייבר, וקבוצה של משקיעים ושותפים שמהווה את "קבוצת המבחן" ובוחנת את הרעיונות הללו. כל רעיון נבדק בקפידה ומקודם על ידי צוות מצומצם, עד לשלב שבו הוא מקבל השקעה ראשונית מהקבוצה בתמורה ל־50% מהאחזקות, שיעור גבוה מאוד עבור השקעה ראשונית. עד כה רשמה הקבוצה אקזיט אחד, זה של חברת סיגניה (Sygnia) שנרכשה על ידי טמאסק (Temasek) ב־2018 בעסקה של 250 מיליון דולר, לאחר שגייסה רק 4.3 מיליון דולר.

ביוני השנה הודיעה Team8 על הקמת קרן הון סיכון בהובלת שרית פירון, מהמשקיעות הראשונות בדאטורמה, שאליה הצטרף גרינברג. השבוע בישרה הקבוצה על הקמת קבוצה־אחות בתחום הפינטק, בהובלת רקפת רוסק־עמינח (מנכ"לית בנק לאומי לשעבר), יובל טל (ממייסדי פיוניר), גליה באר־גבל (יוצאת פייפאל) ורונן אסיא (ממייסדי אי־טורו).

"אני גאה במה שהשגנו, אבל מאמין שאנחנו בתחילת הדרך", אומר צפריר. "השאיפה שלנו היא לקחת את התהליך של בניית חברות הייטק, שהתחיל בשנות ה־70 בעמק הסיליקון ולא השתנה הרבה מאז, ולשפר אותו. יש לנו אמביציה ליצור משהו ייחודי ולהרחיב אותו לא רק לסייבר אלא גם לפינטק, ובעתיד למקומות אחרים. מה שעשינו עד עכשיו משמעותי, אבל המושבעים עוד לא הכריעו אם מדובר בהצלחה".

עברו שבע שנים מאז שיצאתם לדרך. השתנית מאז?

"חד משמעית. רציתי גם ביטחון כלכלי וגם להמציא עצמי מחדש, במובן הזה שאוכל להיות מומחה בתחומי ולהיות בסיטואציה שבה אני מבין לעומק את השפה והתהליכים. לקח לי חצי שנה להבין את המושגים, ועוד שנתיים להתחיל לדבר את השפה. ישראל ואני תמיד השווינו את זה לטירונות, טירונות יחידה ומסלול, ומאז אני נמצא בהתמחות".

"כמה מהצלחותיי הגדולות היו כפסע מכישלון"

במשך השנים צפריר מיעט לדבר על שירותו הצבאי. גם כעת הוא מסרב לגלות, למשל, על מה העניק לו שאול מופז את צל"ש הרמטכ"ל. "את הצל"ש קיבלתי כי האירוע הצליח, אבל הוא היה כחוט השערה מכישלון. יש נטייה לפסול כישלונות, לא להסתכל עליהם, אבל צריך לזכור שגם הצלחה לעיתים קרובה מאוד להפוך לכישלון. אצן שעומד על הפודיום יודע כמה פעמים במהלך הריצה היה שנייה מלוותר".

איך זה מרגיש, לקבל צל"ש רמטכ"ל?

"התרגשתי מאוד, כולם אוהבים לקבל הכרה. אבל אני מקווה שיש לי את היכולת לשים את הדברים בפרופורציות. בספר 'הזקן והים' המינגוויי כותב, 'מזל זה דבר טוב, אבל עדיף להיות מדויק ומוכן, ואז גם המזל מגיע'. היה לי המון מזל בצבא ובאירועים ספציפיים שהיו יכולים להיגמר אחרת".

מקור הכתבה