למלא את החלל שנוצר מהשכול

יורי ילון ישראל היום, 13 באפריל 2021
חגי ביבי

חגי ביבי


המדים שבארון, הצ'ימידן ליד המיטה, וערכים של חיים שלמים שנגדעו • את כל אלו בחרו משפחות חללי צה"ל לשמר כפי שהיו לפני שנפלו • פרויקט מיוחד



חדרו של רס"ן חגי ביבי ז"ל

"גאים לספר על מורשתו"

רוחו ודמותו של רס"ן חגי ביבי ז"ל נמצאות בכל פינה בבית משפחתו במעלה אדומים. חגי, שהיה מפקד נערץ ואהוב של פלוגת החוד בחטיבת גבעתי, נהרג בדצמבר 2003 בקרב באזור כיסופים כשהיה בן 24 ונחשב לקצין מבטיח שזכה בעשר תעודות הוקרה והצטיינות, כולל שתי תעודות הצטיינות מהרמטכ"ל.
צביה וניסים, הוריו של חגי, הפכו את חדרו בבית המשפחה להיכל הנצחה, המגולל את מסלול חייו בדממה מייסרת עם גאווה גדולה על דרכו של הבן האהוב. הנשק האישי של חגי, הדסקית שלו, גומיות נעליו, תמונותיו מתחנות חייו, יומניו האישיים ואפילו הדיסקים עם המוזיקה המגוונת שאותה אהב לשמוע, כולם ניצבים להם ומעוררים התפעלות. לצד מיטתו מונח לו צל"ש אלוף פיקוד הדרום שהוענק לחגי אחרי שנהרג.
​ אמו של חגי ביבי ז"ל עם סא"ל מישל דהן // צילום: יהונתן שאול ​
​ אמו של חגי ביבי ז"ל עם סא"ל מישל דהן // צילום: יהונתן שאול ​

"עצוב לנו וקשה מאוד. כל מה שהוא רצה זה להגן על המדינה. חגי אהב את מה שהוא עשה והתגאה בזה. פעם בשנה אנחנו מכבסים את המדים ומחזירים אותם למקום", משתפת אמו של חגי, צביה. מקום של כבוד בחדר מוקדש למכתב שכתב חגי לחייליו יום לפני מותו. "הוא כותב להם שעכשיו האחריות היא עליהם, הלוחמים: 'תגנו על תושבי מדינת ישראל'. הביאו לנו את המכתב הזה בשבעה ובצה"ל מתייחסים לזה כצוואה שלו".
ניסים, אביו של חגי, מתאר בהתרגשות את שירותו של הבן בלבנון: "חגי היה בבופור והיה הנגמ"ש האחרון שיצא מלבנון בשנת 2000. הוא נעל את השער. צה"ל היה הכל בשבילו".
​ חגי ביבי ז"ל // צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול ​
​ חגי ביבי ז"ל // צילום רפרודוקציה: יהונתן שאול ​

אל הבית של משפחת ביבי נכנס סא"ל מישל דהן, מפקד בסיס אימונים של פיקוד דרום, חברו הקרוב של חגי, שהיה איתו במהלך שירותו. "חגי שמע דיווח על אירוע מחוץ לגזרה שלו והבין שהוא חייב לטפל בו מייד לפני שיהיו שם הרוגים". סא"ל דהן מתאר את הרגע הקשה שבו התבשר על נפילת חברו: "במהלך הדלקת נרות חנוכה קיבלתי טלפון. אמרו לי שיש אירוע קשה של היתקלות ויכול להיות שחגי נהרג. לא האמנתי שזה יגיע כל כך קרוב. זה הוביל אותי לנקודה שבגיל 16 אמרו לי שאבא שלי נפטר. חוויית האובדן הקרובה. כך היה גם עם חגי".
כעבור תקופה חגי הופיע בחלומו של מישל: "אחרי כמה שנים חלמתי את חגי בפעם הראשונה. הוא שאל בחלום מדוע אני מוטרד והשבתי: 'כשאתחתן, אני לא יודע מי ילווה אותי בחופה. אין לי אבא'. חגי חיבק אותי ואמר לי: 'אתה איבדת אבא, אבא שלי איבד את הבן שלו. אל תדאג, הכל יהיה בסדר'. סיפרתי לניסים, אביו של חגי, על החלום, והוא אמר לי: 'אני איתך'. הוא ליווה אותי בחופה שלי".



הוספת תגובה
  מגיב אנונימי
שם או כינוי:
חסימת סיסמה:
  זכור אותי תמיד במחשב זה

כותרת ראשית:
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה לטוקבק שלי
אבקש לקבל בדואר אלקטרוני כל תגובה למאמר הזה